בית הדין הארצי עיכב חיוב מעסיק בפיצוי בגובה מיליון שקל: "עורר טענות ראויות"

בית הדין הארצי לעבודה קיבל לאחרונה בקשת מעסיק לעיכוב ביצוע פסק דין, במסגרתו חויב לשלם לעובד פיצוי בגובה כמיליון שקל.

זאת לאחר השופט אורן שגב מבית הדין לעבודה בתל אביב פסק לפני כ-3 חודשים פיצוי בגובה כמיליון שקל לעובד, שתבע את המעסיק לאחר שגילה על פיטוריו כשהוזמן יחד עם כלל עובדי החברה למסיבת פרידה ממנו, וחש פגוע ומושפל.

העובד הועסק במשך כ-14 שנים כסוכן מכירות ביבואנית מוצרים שונים. בבית הדין האזורי התבררה תביעתו בסך כולל של כ-1.7 מיליון שקל לתשלום פיצויי פיטורים, עמלות וזכויות נוספות בגין תקופת העסקתו בחברה.

כ-7 חודשים לאחר הגשת התביעה, הגיש המעסיק תביעה נגדית, במסגרתה עתר לתשלומים שונים בסך כולל של כ-1.9 מיליון שקל בגין נזקים כספיים שנגרמו מכך שהעובד מחק לכאורה מידע עסקי יקר ערך השייך לחברה, בגין גזל תכתובות דוא"ל סודיות, ובשל סכומים שנאלצה החברה לשלם עבורו למוסד לביטוח לאומי.

הלכה פסוקה היא כי מי שזכה בתביעה – זכאי לממש את פרי זכייתו באופן מיידי, והגשת ערעור אינה מעכבת את מימוש פסק הדין

בית הדין האזורי קיבל את תביעת העובד בחלקה כאשר חייב את החברה לפצות את העובד בכמיליון שקל, ודחה את התביעה הנגדית במלואה.

עוד בטרם הגיש ערעור על פסק הדין, הגיש המעסיק לבית הדין הארצי לעבודה בקשה למתן עיכוב ביצוע של פסק הדין.

התנאים לעיכוב ביצוע פסק דין

הלכה פסוקה היא [ע"ע (ארצי) 44025-02-12] כי מי שזכה בתביעה – זכאי לממש את פרי זכייתו באופן מיידי, והגשת ערעור אינה מעכבת את מימוש פסק הדין.

עיכוב ביצוע מותנה לרוב כאשר מתקיימים שני תנאים: האחד – כאשר הנזק היחסי שייגרם למבקש מאי היענות לבקשה גדול מהנזק הצפוי למשיב אם יעוכב הביצוע; השני – כאשר סיכויי הערעור טובים. כשפסק הדין מטיל חיוב כספי על המבקש, הנטייה היא שלא לעכב את ביצוע הפסק, אלא אם כן יוכח שהמבקש לא יוכל לגבות את כספו אם יזכה בערעור [ע"ע 15929-07-12].

בדרך כלל אין מקום לעיכוב ביצוע "רק בשל העובדה שעסקינן בחיוב כספי בשיעור ניכר" [ע"א 2730/13]. עם זאת, "ניתן להניח כי כל אדם ממוצע יתקשה בהשבת סכומים בסדרי גודל כה גבוהים, באם יכָלה את הסכומים ששולמו בידיו בתקופה שבה ערעור על פסק הדין שמכוחו בוצעו התשלומים תלוי ועומד" [ע"א 5963/13].

"לאחר שנתתי דעתי לכלל החומר שהובא לפני, לפסק דינו של בית הדין האזורי ולטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש מקום לעיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין, כך שיעוכב תשלום פיצויי הפיטורים, חלף ההודעה המוקדמת והעמלות בגין הלקוח, כערכם במועד מתן החלטתי", פסק השופט אילן איטח מבית הדין הארצי. "עיכוב הביצוע כפוף להפקדת הסכום המעוכב או ערבות בנקאית בגובה הסכום המעוכב בקופת בית הדין".

השופט איטח ציין בהחלטתו שהמעסיק עורר טענות ראויות לבירור בכל הנוגע לעצם חיובו בתשלום פיצויי פיטורים וחלף הודעה מוקדמת, וכן בנוגע לגובהם.

גם ביחס לעמלות בגין הלקוח מתעוררות שאלות הראויות לבירור, הוסיף השופט איטח, על אף שמדובר בקביעות עובדתיות שבמסגרת ערעורים בית הדין לרוב נמנע מלהתערב בהן.

גובה הפיצוי מהווה שיקול בהערכת יכולת השבתו

הסכום שנפסק בגין רכיבים אלה גבוה מאד ביחס לכל אדם [ע"ע (ארצי) 9701-02-16]. "גובה הסכום הפסוק עשוי להוות שיקול בהערכת מידת הקושי בהשבתו, ואכן קיים סיכון כי העובד יתקשה בהשבת הסכום ככל שערעור המעסיק יתקבל במלואו או בחלקו", ציין השופט איטח. "עוד יש להביא בחשבון כי ככל שהסכומים האמורים ישולמו כבר כעת, הרי שהשבתם בעתיד עשויה להיות כרוכה בקשיים גם בשל היבטי מיסוי".

בית הדין הארצי שוכנע שלא ייגרם לעובד נזק ממשי ככל שבשלב זה ישולם רק חלק מסכום פסק הדין, והיתרה רק לאחר מתן פסק דין סופי. כך הוחלט שפסק הדין יעוכב באופן חלקי, בכפוף להפקדת הסכום המעוכב או ערבות בנקאית בגובה הסכום המעוכב בקופת בית הדין.

[ע"ע 16460-11-17]

<< לחצו לצפייה: פסיקה חשובה בדיני עבודה >>