פסיקה: התממשות תרחיש בגינו עובד מאיים להתפטר אינה נחשבת להתפטרות
מעסיקולוג0:27
בית הדין לעבודה הבהיר שכאשר עובד סבור שהתניית המשך עבודתו בקבלת העלאת שכר עשויה לסייע לו בהשגת מבוקשו – מדובר במהלך לגיטימי במסגרת מו"מ
בית הדין לעבודה בחיפה פסק בשבוע שעבר פיצוי בגובה 30,000 שקל לעובדת בנימוק שפוטרה בחוסר תום לב מצד המעסיק.
העובדת הועסקה כסוכנת מכירות בתחום הקוסמטיקה במשך כשנתיים וחצי, עד לסיום עבודתה בנסיבות השנויות במחלוקת. כחצי שנה לפני כן פנתה העובדת למנהל וביקשה להעלות את שכרה. בעקבות הבקשה התקיימו מספר שיחות, ולבסוף החברה לא נענתה לבקשתה.
בחלוף מספר חודשים הודיע המנהל לעובדת שבקשתה עדיין נשקלת, וחודש לאחר מכן במהלכו התקיימו שיחות נוספות בנושא – זומנה העובדת לפגישה עמו, בעקבותיה הסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים.
לעובדת נמסר בתחילת הפגישה מכתב המתוארך למועד בו התקיימה השיחה, בו נאמר: "מאחר שהודעת למנהל בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים כי ללא תוספת שכר לא תוכלי להמשיך לעבוד כסוכנת מכירות בחברה, ובנוסף הנך מסרבת לקבל את השינוי הארגוני שהוחלט עליו במחלקת המכירות, לא נותרה לנו כל ברירה אלא להודיעך על סיום עבודתך בחברה לאלתר".
בית הדין לעבודה: "כמקובל במשא ומתן, התניה כלשעצמה אינה מעידה על כוונה לממשה, ולכן לא די בכך שעובד ציין בפני מעסיקו שאם לא יקבל העלאת שכר הוא יתפטר כדי לקבוע שאכן עשה כך כאשר נדחתה דרישתו"
העובדת טענה שזומנה לפגישה זו מבלי שידעה מה מטרתה, וכאשר הגיעה קיבלה את מכתב סיום העבודה, מבלי שהתקיים כל שימוע או הליך מקדים.
החברה טענה להגנתה שהעובדת התלוננה ללא הרף על שכרה והודיעה שאינה מוכנה להמשיך לעבוד בשכר ששולם לה, והפסקת עבודתה נעשתה על אף שהחברה רצתה בהמשך העסקתה ונזקקה לה.
פיטורים או התפטרות?
בית הדין לעבודה התייחס לכך שהחברה הכבירה בהסברים בנוגע לחוסר ההתאמה של העובדת להמשך עבודתה בחברה. לטענתה, היא לא קיבלה מרות, עלבה בממונה עליה, הצהירה הצהרות המעידות על חוסר נאמנות למקום עבודתה, המרידה סוכני מכירות, נהגה להתלונן על זוטות והיתה מרירה וחסרת שביעות רצון באופן תמידי.
"כל אלו מובילים למסקנה סבירה שהחברה תחפוץ בסיום העסקתה של העובדת, ואינם עומדים בקנה אחד עם טענתה שדווקא חפצה בהמשך העסקתה", ציין בית הדין בהחלטתו.
בית הדין הוסיף שאף אם העובדת איימה בהתפטרות אם לא תיענה דרישתה להעלאת שכרה – לא הובאה כל ראיה שהיא הודיעה על מימוש כוונתה זו בפועל. "ההיפך הוא הנכון", כותב בית הדין בהחלטתו. "העובדת ביקשה העלאת שכר לאורך חודשים ארוכים והמשיכה לעבוד, אף שבקשתה לא נענתה בחיוב".
לעובדה שהחברה שילמה לעובדת פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת לא ניתן משקל בהחלטת בית הדין, שכן הוא אינו סבור שמעסיק שהחליט לשלם לעובד פיצויי פיטורים מודה בכך שהעובד פוטר
בית הדין לעבודה הבהיר שעובד רשאי לפנות אל המעסיק ולדרוש העלאת שכר, ואם הוא סבור שהתניית המשך עבודתו בקבלת ההעלאה עשויה לסייע לו בהשגת מבוקשו – מדובר במהלך לגיטימי במסגרת משא ומתן.
"כמקובל במשא ומתן, התניה כלשעצמה אינה מעידה על כוונה לממשה, ולכן לא די בכך שעובד ציין בפני מעסיקו שאם לא יקבל העלאת שכר הוא יתפטר כדי לקבוע שאכן עשה כך כאשר נדחתה דרישתו, אלא נדרשת הוכחה נוספת כי לאחר שהדרישה נדחתה – הודיע העובד על התפטרותו בפועל", מבהיר בית הדין.
במקרה זה אין כל ראיה לכך שהעובדת הודיעה על התפטרותה לאחר שנדחתה דרישתה להעלאת שכר, ולכן נפסק שמדובר בפיטורים.
תשלום פיצויי פיטורים – הודאת המעסיק?
בית הדין לעבודה הדגיש שלעובדה שהחברה שילמה לעובדת פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת לא ניתן משקל בהחלטתו, שכן אינו סבור שמעסיק שהחליט לשלם לעובד פיצויי פיטורים מודה בכך שהעובד פוטר.
במקרה זה, ציין בית הדין, לא זו בלבד שנמנעה מהעובדת זכות השימוע לפני שקיבלה את ההודעה על הפסקת עבודתה, אלא שהודעת הפיטורים נמסרה לה ללא כל התראה מוקדמת, בחוסר תום לב ובחוסר הגינות. כך נפסקו לעובדת פיצויים בגובה 30,000 שקל, נוסף על הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 8,000 שקל.
