בית הדין לעבודה דחה תביעת עובדת שלא ידעה שהיא בהיריון במועד הפיטורים
מעסיקולוג14:10
בצעד נדיר דחו נציגי העובדים בהרכב בית הדין לעבודה את חוות דעתה של השופטת: "התוצאה האמורה מיטיבה עד מאד עם התובעת, אינה ריאלית ואינה מעשית בשוק העבודה"
בית הדין לעבודה בתל אביב דחה לאחרונה תביעה של עובדת שלא היתה מודעת לכך שהיא בהיריון במועד פיטוריה, והודיעה על כך למעסיק רק לאחר סיום ההעסקה בפועל.
העובדת הועסקה כמנהלת חשבונות במשך למעלה ממחצית השנה עד לפיטוריה. לטענתה היא נשאלה בתחילת העסקתה בנוגע למצבה האישי, למספר ילדיה ולגילאים שלהם. לאחר שהשיבה לשאלת המראיינת בראיון העבודה כי אין בכוונתה להכנס להריון בזמן הקרוב, כך טענה, היא הוחתמה על תצהיר לפיו אינה בהיריון, בדומה למועמדות נוספות לתפקיד.
לטענתה המנהל הביע בפניה לא פעם את סלידתו מנשים בהיריון באופן בוטה ומשפיל, ובתו גם היא שיתפה אותה כי אביה סולד מנשים בהיריון כיוון שהן "עוברות שינויים הורמונליים, מצבי רוח וכעסים, וזה מפריע לו, ואחר כך הן גם מתחילות להיעדר מהעבודה".
זמן קצר לפני פיטוריה, כך נטען, גיששה החברה בנוגע לכוונתה של העובדת, ו"נפלט לה ללא מחשבה כי היא עובדת על זה ומנסה להיכנס להיריון". כתוצאה מכך, השתנה היחס אליה מהקצה אל הקצה, והמנהל החל לנהוג בה לכאורה בזלזול.
המעסיק מסר לעובדת מכתב פיטורים שלדבריה היה "עמום, נטול כל עילה או הסבר", בעקבותיו אף נפלה למשכב. כמה שבועות לאחר מכן פנתה העובדת למעסיק בטענה שפיטר אותה שלא כדין על רקע הידיעה של ניסיונה להרות, ואכן התברר כי הרתה 3 שבועות לפני הפיטורים.
העובדת תבעה מהמעסיק פיצויים בסךכ-370,000 שקל בגין זכויות סוציאליות, שיפוי הפסד דמי לידה ודמי אבטלה, עוגמת נפש, אובדן הזדמנויות, אובדן קידום מקצועי, ציפייה והסתמכות, פיטורים ללא שימוע, וכן פיצויים ללא הוכחת נזק על פי חוק עבודת נשים וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
הפסיקה קובעת שמעסיק מחויב לקבל היתר לפיטורי עובדת בהיריון גם אם לא ידע כלל על ההיריון בעת החלטת הפיטורים. במקרה בו עובדת פוטרה תוך הפרה של הוראת חוק זו – פיטוריה בטלים מעיקרם
החברה טענה מנגד כי העובדת הסבה נזקים רבים בגין חוסר מקצועיות, שגיאות והטרדה יומיומית של משרד הנהלת החשבונות החיצוני עמו היא עובדת. העובדת פוטרה בזמן שהיא עצמה לא ידעה על ההיריון, והיא הודיעה על כך רק לאחר שהפיטורים נכנסו לתוקף.
מנהל החברה טען כי מעולם לא ניהל עם העובדת שיחות על רצונה להיכנס להיריון, והיא זו שהצהירה לא פעם בפני העובדים והחברה שאינה רוצה להיכנס להיריון לאחר שהציעה לרכוש תוכנות נוספות על מנת שתוכל לנהל באופן עצמאי את הנהלת החשבונות ולבטל את שירותי המשרד החיצוני. "הריונות של עובדות בחברה היו דבר שכיח, רגיל ומשמח, ולא עילה לפיטורים", נטען בכתב ההגנה.
הפיטורים בטלים מעיקרם
חוק עבודת נשים קובע שאין לפטר כלל עובדת בגין ההיריון, אולם ניתן לפטר עובדת בהיריון מנימוקים אחרים בכפוף לקבלת היתר משר הכלכלה, או לחלופין אם מדובר בעובדת שלא מלאו לעבודתה 6 חודשים.
הפסיקה קובעת כי מעסיק מחויב לקבל היתר לפיטורי עובדת בהיריון גם אם לא ידע כלל על ההיריון בעת החלטת הפיטורים. במקרה בו עובדת פוטרה תוך הפרה של הוראת חוק זו – פיטוריה בטלים מעיקרם והיא זכאית, בין היתר, לפיצוי בגובה השכר שהיתה מקבלת לו המשיכה בעבודתה בתקופה המוגנת, כלומר 60 יום מתוך לחופשת הלידה בנוסף להודעה המוקדמת.
על אף שהעובדת לא ידעה על דבר ההיריון בזמן הפיטורים, מסבירה השופטת בהחלטתה, אין לכך משמעות מצד החוק שמתייחס רק לעצם ההיריון, ולא לידיעה אודותיו. כלומר, על העובדת רק להוכיח כי ביום האחרון להעסקתה היתה בהיריון. כשנודע לחברה על דבר הריונה – היה עליה להחזירה מיידית לעבודה, או לחלופין לפנות לקבלת היתר מהממונה. מכיוון שלא עשתה אחת מאלה – הפיטורים, כך קבעה השופטת, מנוגדים לחוק עבודת נשים.
לגישת השופטת, יש לפסוק לעובדת פיצויים בגין אובדן שכרה בגין תקופה בת 4 חודשים בסך כ-30,000 שקל. מכיוון שלא התקיים הליך שימוע טרם הפיטורים – חייבה השופטת את החברה בפיצויים בגובה משכורת אחת בסך כ-7,700 שקל לאור תקופת העסקתה הקצרה.
נציגי הציבור מתנגדים להכרעה
בית הדין לעבודה מורכב משופט שכשיר להתמנות לבית המשפט המחוזי, ולצדו שני נציגי ציבור שלרוב מסכימים עם פסיקתו, אולם במקרה זה דחו אותה בטענה כי היא בלתי סבירה ולא לכך התכוון המחוקק. "קראנו בעיון את חוות הדעת המקיפה של ראשת בית הדין ואין בידינו, עם כל ההערכה, לקבלה", כתבו בהחלטתם. "התוצאה האמורה מיטיבה עד מאד עם התובעת, אינה ריאלית ואינה מעשית בשוק העבודה, משעסקינן בטענה (וללא אסכמתא) שעלתה סמוך לאחר הפיטורין".
נציגי הציבור הסבירו שהמסקנה העולה לכאורה מחוות הדעת של השופטת היא שבטרם מעסיק יפטר אישה בגיל הפריון – הוא יידרש לשאול אותה במהלך השימוע אם היא בהיריון, וכך להפר את פרטיותה. עוד שאלו הנציגים מה יקרה במצב בו פוטרה העובדת בעודה בהיריון, החלה לעבוד במקום עבודה אחר ופוטרה גם ממנו בשל חוסר התאמה – מי מהמעסיקים יישא באחריות לפיטורים? לבסוף קיבלו נציגי הציבור את עמדת השופטת בנוגע לפיצוי בגין היעדר שימוע, וקבעו כי העובדת זכאית לזכויות רק בגין תקופת עבודתה בפועל, ולא מעבר לכך.
