פיצויים בסך כ-108 אלף שקל לעובדת בהיריון שפוטרה "על תנאי"

בית הדין לעבודה בתל אביב פסק לפני כשבועיים פיצויים בגובה כ-108 אלף שקל לעובדת בהיריון שפוטרה על תנאי: לאחר עריכת השימוע, הודיעה לה המעסיקה שפיטוריה ייכנסו לתוקף בכפוף לקבלת היתר מהממונה על חוק עבודת נשים.

העובדת הועסקה במשרה חלקית כמזכירה וכמנקה במשרד עו"ד במשך למעלה מחצי שנה, ושכרה עמד על 3,450 שקל לחודש, עד שפוטרה בהיותה בהיריון.

על אף שהמעסיקה ידעה שהעובדת בהיריון, פיטוריה נעשו ללא קבלת היתר מהממונה על חוק עבודת נשים. בעקבות כך, הגישה העובדת תביעה לפיצויים בגין פיטורים ללא כדין, הפסד השתכרות ופיצויים לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה.

המעסיקה הגישה תביעה נגדית מכוח חוק איסור לשון הרע, בטענה שהעובדת התבטאה באופן שלילי נגדה בפני גורמים שונים. עם זאת, תביעת המעסיקה נדחתה, שכן טענותיה היו עמומות ובאופן תמוה וחריג היא לא הגישה תצהירי עדות ראשית, לא ביקשה להעיד בהליך או להעיד מי מטעמה, ואף לא הגישה סיכומים בכתב מטעמה.

קראו עוד במעסיקולוג:
^* בית הדין לעבודה: קבלת מועמדת בהיריון מחייבת העסקתה עד תום התקופה המוגנת
^* פוטרה בהיריון וסירבה לשוב לתפקיד זוטר, בית הדין פסק שהתפטרה
^* 2017: הרגולטור אישר 72% מבקשות מעסיקים לקבלת היתר לפיטורי עובדת בהיריון
^* נדחתה תביעת עובדת בהיריון, מאחר שסירבה לשוב לעבודה לאחר ביטול הפיטורים
^* בית הדין לעבודה: הפיצוי לעובדת בהיריון שפוטרה יוּפחת אם מצאה עבודה אחרת

"בריונית ולא ראויה"

בחלוף שישה חודשים ושבוע מאז החלה עבודתה, זומנה העובדת לשימוע בטענה לחוסר שביעות רצון מתמשך, חוסר התאמה מקצועית והיעדר מוטיבציה. בפרוטוקול השימוע צוין שהעובדת מרבה לאחר לעבודה, מתעסקת בפייסבוק ובעניינים אישיים במקום לעבוד, ושלאחר זימונה לשימוע התנהגותה היתה "בריונית ולא ראויה".

שלושה ימים לאחר השימוע, ביום שבת, שלחה המעסיקה לעובדת הודעת טקסט בה הודיעה לה על סיום עבודתה, והוסיפה: "יודגש כי פיטורייך ייכנסו לתוקף בכפוף להיתר מן הממונה על חוק עבודת נשים".

עוד הוסיפה המעסיקה כי "לאור חוסר האמון שנוצר והאופן בו בחרת להתבטא כלפיי במספר הזדמנויות, והנזקים שנגרמו למשרד לפני השימוע שנערך לך ובמהלך כל תקופת עבודתך, אני מורה כי לא תגיעי למשרד עד להחלטת הממונה בעניינך (אשר גם תקבע את מועד סיום יחסי העבודה המדויק ואשר בהתאם ישולם שכרך האחרון). מכתב סיום העסקה רשמי ייצא בהתאם להחלטת הממונה בעניינך". כלומר, למעשה הופסקה עבודתה ללא קבלת היתר בעודה בהיריון, ובעקבות כך אף הוטל עליה עיצום כספי מטעם הרגולטור.

שיקולים להפחתת הפיצוי

לאחר פיטוריה, המשיכה העובדת לעבוד אצל המעסיק הנוסף בהיקף משרה גבוה יותר מזה שעבדה קודם לכן. כך יצא שהחל ממועד פיטוריה ועד ללידה 2016 היא השתכרה שכר חודשי בסך 5,804 ₪, ולאחר הלידה לא שבה לעבוד אצלו.

בהתחשב בנתון זה, נפסקו לעובדת פיצויים בסך 62,100 ₪ לפי סעיף 13א'(ב)(1) לחוק עבודת נשים, פיצוי בסך 5,000 שקל לפי סעיף 13א'(א) לחוק עבודת נשים, וכן שכר עבודה בסך 41,400 שקל.

בנוסף נפסקו לעובדת פיצויי פיטורים בסך 5,175 שקל, הפרשות לגמל בסך 2,484 שקל, פדיון הבראה בסך 2,457 שקל, וכן פדיון חופשה בסך 820 שקל. מאחר שלא הוכח שהעובדת פוטרה בעקבות ההיריון, נדחתה תביעתה לפיצוי בגובה 50 אלף שקל מכוח חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה.

בית הדין ציין כי מאחר שהמעסיקה לא טענה דבר בנושא גובה הסכומים שנתבעו או שפורטו בסיכומי העובדת ובתצהירה, הוא לא דן בשיקולים שונים להפחתת הפיצוי הנפסק לזכות העובדת כמפורט בפסיקת בית הדין הארצי [ראו ע"ע 25/09].

[סע"ש 31825-12-15]