סקר: מהו גזלן הזמן הגדול ביותר בארגונים בתקופת הקורונה?

במהלך השנה האחרונה נרשמה עלייה של כ-27% בשעות עבודה המוקדשות לפיתוח מיומנויות העובדים ביחס לשנה הקודמת, אולם במקביל נרשמה ירידה של כ-36% בשעות שעובדים מקדישים לתכנון אסטרטגי – כך עולה מסקר נרחב שנערך לאחרונה מטעם חברת Asana בקרב כ-10 אלף ארגונים גלובליים.

מטרת הסקר הייתה להעמיק בשאלה אילו "שינויי קורונה" היטיבו עם עולם העבודה ואילו לא, בעקבות התמורות הדרמטיות שמתחוללות בשנתיים האחרונות שטרפו את הקלפים והשפיעו בצורה ניכרת על תודעת העובדים והמעסיקים.

מתוצאות הסקר עולה שרוב העובדים שהשתתפו בסקר מעדיפים מודל היברידי, המאפשר חלוקת זמן שווה בעבודה מהבית ובעבודה מהמשרד. כמחציתם העידו שהם מרגישים שיותר פשוט להם להתרכז בעבודה כשהם בבית, אך כ-40% סיפרו שעבודה מרחוק גורמת להם לתחושת בדידות.

הרבה שעות – מעט תפוקה

נושא מעניין שעלה מתוצאות הסקר היה עניין תפוקת העובדים. במדינות שונות קיימות נורמות שונות בנוגע להיקף שעות העבודה המקובלות, ומאחר שהסקר נערך במספר מדינות – ארה"ב, בריטניה יפן, אוסטרליה, גרמניה, צרפת וסינגפור –  הייתה זו הזדמנות להשוות בין היקף שעות העבודה במדינה לבין תחושת העובדים בנוגע לתפוקתם.

כך התברר שאין קורלציה בין השעות הרבות שהעובד מבלה במקום העבודה לבין הספק העבודה שלו. בקרב הבריטים שעובדים הכי מעט שעות בשבוע מבין המדינות הללו, נרשם דווקא שיעור העמידה בלו"ז הגבוה ביותר. לעומת זאת, הצרפתים שמובילים בשעות העבודה במשרד מבין המדינות בהן נערך הסקר נמצאים בתחתית הטבלה בעמידה בזמנים.

יש לציין שעל פי מדד איכות החיים של ה-OECD במסגרתו נבחן האיזון בין הבית לעבודה, ישראל מדורגת במקום ה-32 מבין 38 מדינות שנבדקו. "שבוע העבודה בישראל הוא מהארוכים בעולם, אולם למרות זאת הפריון בישראל נמוך יחסית לעולם המערבי", הסבירה ח"כ מירב מיכאלי (המחנה הציוני) לאחר שהגישה הצעת חוק לקיצור שבוע העבודה. "מכאן עולה המסקנה שפריון עבודה גבוה אינו בהכרח תלוי שעות עבודה ארוכות, ואולי אף נפגע מכך".

ריבוי ישיבות ותעדוף משימות לקוי

הסיבות העיקריות לאי עמידה בלו"ז, כפי שעלה מהסקר, היו ישיבות מיותרות ותעדוף משימות מעורפל. לצד זאת, עובדים העידו שבשנה החולפת הם מצאו עצמם מבלים יותר שעות עבודה במייל ובזום, ושדעתם מוסחת תכופות מהודעות נכנסות בשל תחושת מחויבות להגיב אליהן באופן מיידי וללא דיחוי.

בסקר אף זוהתה תופעה שצוותים רבים הולכים לאיבוד בין משימות ותהליכים מעורפלים. כדי למנוע שחיקה בקרב העובדים, כך ממליצים ב-Asana, חשוב לייצר שקיפות מולם בנוגע למטרות הארגוניות, לפתח תכניות אישיות לצמיחה ולהתפתחות מקצועית, וכן לספק להם משאבים בכל הנוגע לבריאות הנפש.

ב-Asana מוסיפים שחשוב שמנהלים ישמשו דוגמה עבור העובדים לאיזון נכון ובריא בין בית לעבודה בכך שייקחו ימי חופש, יימנעו מעבודה מחוץ למסגרת שעות העבודה, ובנוסף יהיו כנים בנוגע לשחיקה האישית שהם עצמם חווים.

שינויים אלה, כך נטען, יסייעו למשיכת כישרונות חדשים לארגון, לשימור עובדים קיימים, וכן למתן דגש לחשיבות הבטיחות הרגשית במקום העבודה. כך רווחת העובדים תעלה – ואיתה רווחת הארגון כולו.