דמי ניהול נמוכים מהווים שיקול מכריע רק עבור 16% מהחוסכים – כך עולה מהסקר השנתי של מעלה-גלובסקאן שנערך במהלך החודש האחרון.
הסוגיות החשובות ביותר עבור החוסכים, כך עולה מהסקר, הן דווקא הביטחון הפנסיוני וניהול הסיכונים (31%) וכן הוגנות ואמינות (30%).
התשואות שרושמים מוצרי הפנסיה השונים גם הן אינן נמצאות בראש מעייניהם של החוסכים (10%), כמו גם הנגשת המידע והכוונת הלקוח (13%).
מדובר בנתונים לא צפויים, לאור העובדה שהתמונה שהצטיירה עד כה היתה שהדבר החשוב ביותר עבור חוסכי הפנסיה הוא גובה דמי הניהול, ותוּ לא.
אגף שוק ההון באוצר אף יצר בנובמבר 2016 קרנות פנסיה שמשמשות כברירת מחדל עבור מעסיקים, האחת בניהול מיטב דש והשנייה בניהול הלמן אלדובי, המציעות דמי ניהול בשיעור אפסי.
ביקורת מבג"ץ, מבקר המדינה ושר הרווחה
רגע לפני כן, התריע מבקר המדינה שהצורה בה נבחרו קרנות ברירת המחדל על ידי האוצר – על פי גובה דמי הניהול בלבד – עלולה לסכן את כספי החוסכים.
"יצירת קרן ברירת מחדל היא צעד חיובי של אגף שוק ההון לצורך העמדת פלטפורמת חיסכון זולה לעובדים המוחלשים בחברה", נכתב בדו"ח שפרסם המבקר באוקטובר אשתקד. "עם זאת, משרד מבקר המדינה העיר לאגף שוק ההון על כך שעשה שימוש בקריטריון יחיד של דמי ניהול בקרן ברירת המחדל, וקיים חשש שהדבר עלול לפגוע בסופו של יום בציבור המבוטחים מבחינת תשואה נטו ואיכות המוצר הפנסיוני".
משרד המבקר המליץ שבמהלך השנתיים הקרובות, כלומר עד לחידוש המכרז במסגרתו ייבחרו מחדש קרנות ברירת מחדל, ישקול מחדש אגף שוק ההון את הצורך בהוספת פרמטרים נוספים מעבר לשיעור דמי הניהול, כדוגמת איכות המוצר ותשואה המותאמת לסיכון.
ביקורת זו הצטרפה לביקורת לא שגרתית מכיוונו של בג"ץ, לאחר ששופטי העליון הביעו תמיהה על כך שהאוצר החליט לבחור את קרנות ברירת המחדל הזוכות על פי דמי הניהול בלבד.
"מתעוררת תחושת אי-נוחות מסוימת מעצם קביעתו של המחיר כשיקול בלעדי לבחירתה של קופת ברירת מחדל על ידי הממונה", כתבו שופטי העליון בהחלטתם. "כפי שציינה העותרת (התאחדות חברות הביטוח – מעסיקולוג), המחיר אינו ראי הכל, וניכר כי הממונה אינה חולקת על כך; לראיה, בבחירת קופת גמל כברירת מחדל על ידי המעסיק, נקבע בחוזר כי הדבר ייעשה בשקלול המחיר, טיב השירות ותשואת קופת הגמל, קרי, נוספים שני רכיבים לשיקול הדעת, ואילו כאן מקבל המחיר בלעדיות".
באוגוסט השנה חזר שר הרווחה והעבודה חיים כץ על הביקורת שהשמיעו שופטי העליון: "לצערי היום האוצר, כמו חלקים מסוימים בציבור, מתמקד אך ורק בשיעור דמי הניהול שמשלמים החוסכים. זה נראה לי מצחיק ולא מקצועי".
הפתעה: אמון גבוה ברשתות החברתיות
במסגרת סקר מעלה-גלובסקאן, נשאלו המשתתפים גם מהי מידת האמון במגזרים השונים. באופן לא מפתיע, ארגוני מחקר מדעיים ואקדמיים זכו למירב האמון (70%), כמו גם ארגוני חברה וסביבה (68%), אולם היה מפתיע לגלות שבמקום השלישי והמכובד מופיעות הרשתות החברתיות (54%). הפתעה נוספת היא שמיד לאחר מכן מדורגת התקשורת (43%). אי שם בסוף, בתחתית הפירמידה, מופיע האו"ם (17%).
ברמת הסקטורים, תעשיות ביטחוניות ישראליות זכו למידת האמון הגבוהה ביותר (61%), ולאחריהן ענף ההייטק (45%) כרטיסי האשראי, (37%) וחברת החשמל (37%).
ענף קרנות הפנסיה זכה לאמון רק מצד 19% ממשתתפי הסקר, ובתחתית הדירוג מופיע ענף הבנייה עם אמון מצד 14% מהנשאלים.