ראשי»משאבי אנוש»פיטורי עובדים»בית הדין לעבודה: סמיכות הזמנים בין השימוע לפיטורים לא מעידה שההחלטה התקבלה מראש
בית הדין לעבודה: סמיכות הזמנים בין השימוע לפיטורים לא מעידה שההחלטה התקבלה מראש
מעסיקולוג6:30
נדחתה טענת העובד לפיה הוא פוטר שלא כדין בשל התעקשותו לקבל עמלות להן היה זכאי, לאחר שנפסק שהמעסיק פעל כדין ובתום לב
בית הדין לעבודה בתל אביב דחה לאחרונה טענת עובד לפיה פוטר בשל התעקשותו לקבל את הזכויות המגיעות לו על פי חוזה העבודה, וכן שהליך השימוע לפני פיטוריו לא נערך כדין.
לטענת העובד, העובדה שפוטר יום לאחר מועד עריכת השימוע מעידה על כך שהחלטה לפטר אותו התקבלה עוד לפני שנערך השימוע בפועל, וכך למעשה נשללה ממנו היכולת לשכנע את המעסיק לשנות את דעתו.
"סמיכות הזמנים בין מועד עריכת השימוע להחלטה על הפיטורים אינה מעידה על כך שההחלטה התקבלה קודם למועד עריכת השימוע", נימק בית הדין את החלטתו.
העובד שימש כמנהל שיווק ומכירות במשך כשנתיים, בחברה פרטית העוסקת בתחום התקשורת ופריסת תשתיות. בחוזה העבודה נקבע ששכרו החודשי יעמוד על 13 אלף שקל ברוטו, כולל שעות נוספות גלובליות.
לאחר פיטוריו, עתר העובד לתשלום עמלות בגין מכירות לפי חוזה העבודה, וכן לפיצויים בגין פיטורים שלא כדין, שעות נוספות ופדיון חופשה, והעמיד את סכום התביעה הכולל על כ-280 אלף שקל.
הכל החל כאשר לעובד נמסר זימון לשימוע, בו צוין שאינו עומד ביעדים ושבאופן כללי החברה אינה שבעת רצון מעבודתו. מועד השימוע נדחה לאחר שהעובד הציג אישור מחלה, ולאחר תום חופשת המחלה שלו כעבור 10 ימים הוא שוב זומן לשימוע. במעמד השימוע היה העובד מיוצג על ידי עורך דין, והוא העביר התייחסות בכתב לטענות החברה. למחרת קיבל העובד מכתב פיטורים.
לטענתו הוא עבד במסירות והצטיין בתפקידו, ופוטר בעקבות תלונותיו על תנאי העסקתו. פיטוריו, כך טען, נבעו מחוסר תום לב של בעלי החברה, תוך ניסיון התחמקות לשלם לו עמלות בגין עסקאות גדולות שגייס עבור החברה.
לאחר שבחן את העדויות והראיות שהוצגו בפניו, דחה בית הדין את טענת העובד לפיה הוא זכאי לתשלום עמלות. במהלך שיחה שנערכה עם העובד במהלך תקופת עבודתו, הובהר לו שיעד המכירות שלו צריך לעמוד על כ-2 מיליון שקל לשנה, ועל פי יעד זה החברה ערכה את תחשיב שכרו. העובד לא עמד ביעדי המכירות שהוגדרו לו, ולכן מדי שנה הפסידה החברה כ-100 אלף לשנה בשל העסקתו.
בית הדין לעבודה קיבל את גרסת החברה, וקבע שהעובד אכן פוטר מאחר שלא עמד ביעדי החברה, ושלא הוכחה טענתו שפיטוריו היו שלא כדין או בחוסר תום לב.
הפרוטוקול הגואל
טענה נוספת שהעלה העובד היתה שלא נערך לו שימוע כדין, בין היתר מאחר שההחלטה על פיטוריו התקבלה יום אחרי מועד עריכת השימוע. עניין זה, לטענתו, מעיד על כך שהוחלט על פיטוריו עוד לפני קיום השימוע בפועל.
לאחר שעיין בפרוטוקול השימוע שערך המעסיק, קבע בית הדין שלא נפל פגם בהליך השימוע. זאת מאחר שטענות העובד ועורך הדין שייצג אותו לא רק נשמעו בעל פה, אלא גם נמסרו בכתב, ואף נשקלו על ידי החברה.
"סמיכות הזמנים בין מועד עריכת השימוע להחלטה על הפיטורים אינה מעידה על כך שההחלטה התקבלה קודם למועד עריכת השימוע", פסק בית הדין. "יצוין שהשימוע נדחה למועד מאוחר יותר בשל מחלתו של העובד, ונערך רק לאחר שחופשת המחלה שלו הסתיימה". כך נדחתה גם טענת העובד לפיה נפל פגם בהליך השימוע.
עם זאת, בית הדין קיבל את טענת העובד לפיה הוא זכאי לתשלום עבור שעות נוספות, ופסק לו על פי סעיף 5 לחוק הגנת השכר תשלום עבור 10 שעות נוספות בחודש למשך תקופת עבודתו – סך הכל כ-23 אלף שקל.
