בית הדין לעבודה בתל אביב פסק לאחרונה שהשיקולים שהביאו לפיטורי העובדת, בעיקר בכל הנוגע לעיתוי ההחלטה, נפגמו בכך שהושפעו מהיחסים האישיים בין העובדת ובין המעסיק והסכסוך המשפחתי עם רעייתו – אחות של העובדת.
"עם כל הקושי הכרוך בכך, אין לנו ספק כי ההחלטות הקשורות ליחסי העבודה לא צריכות להיות מושפעות כלל וכלל מהיחסים ומהסכסוכים המשפחתיים, אשר מהווים 'שיקול זר' בכל הנוגע ליחסי העבודה", הבהיר בית הדין, ופסק לעובדת פיצוי בגובה 5 משכורות בשל פיטוריה בעקבות החרפת הסכסוך המשפחתי.
ראו עוד במעסיקולוג:
* המעסיק גייס בחשאי מחליף, העובד יפוצה ב-15אלף שקל
* פיצוי לעובדת בסך כ-63 אלף שקל: "אם תיכנסי להיריון עוד פעם אז זה כבר יהיה מכוער"
* בית הדין הארצי: מעסיק מחויב לאפשר לקרוב משפחה או ידיד של העובד להצטרף לשימוע
בשרירות לב
העובדת, גיסתו של המעסיק, הגישה תביעה נגדו בסך כ-380 אלף שקל בגין פיטורים שלא כדין, התעמרות בעבודה, פיצוי בגין עוגמת נפש, ניכוי שכר שלא כדין, וכן פיטורים מחמת גיל בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. "הסכסוך הוא בעל מטען רגשי משמעותי ונעשו מאמצים רבים להביא לפתרונו שלא צלחו, בעיקר בשל הגישה של העובדת ובא כוחה", ציין בית הדין בהחלטתו.
העובדת, ילידת שנת 1951, עבדה בחברה במשך כ-18 שנים, עד לפיטוריה לגישתה "בשרירות לב", שנתיים לפני הגעתה לגיל פרישה. לטענתה, פיטוריה היו שלא כדין בשל שיקולים זרים, בעקבות סכסוך בינה לבין אחיותיה בנוגע לטיפול באימן הקשישה.
"הגם שהוכח שמזה מספר שנים לא היתה הצדקה מהותית לתפקיד של העובדת, שאלה היא מדוע הוחלט לזמן אותה לשימוע במועד שבו היא הוזמנה", ציין בית הדין בהחלטתו. "התשובה לכך, בהתחשב בראיות שנשמעו בתיק, לא יכולה להיות מנותקת מן הסכסוך המשפחתי וההתפתחויות שלו".
"לעשות לה טובה"
הוכח שיום לאחר שהעובדת סירבה להזמנה של המעסיק ורעייתו – שהיא אחותה – לארח אותה בערב ראש השנה ולעשות הפסקה לסכסוך כדי לשמח את האֵם, נכנס המעסיק לחדרה של העובדת והטיח בה אמירות קשות. בין היתר אמר לה דברים מהם השתמע שהיא מועסקת לא בשל כישוריה או בשל הצורך בה, אלא כדי "לעשות לה טובה".
בעקבות התפרצות זו של המעסיק, כתבה העובדת מכתב לממונה עליה – שממילא סבר כבר זמן רב שאין צורך בתפקיד שלה, והוא בתגובה ביקש לזמן אותה לשימוע.
"העיתוי של פיטורי העובדת נבע מהתפרצות הסכסוך המשפחתי", קבע בית הדין. "הדבר לא היה צריך להשפיע בצורה כלשהי על המשך העסקתה של העובדת במתכונת הקיימת. גם האמירות של המעסיק, שנבעו ככל הנראה מאכזבה ופגיעה קשה עת הוא ניסה לגרום לשלום בין האחיות, היו פוגעניות ומיותרות לחלוטין".
בנפש חפצה
בשל העובדה שעיתוי הפיטורים היה על רקע הסכסוך המשפחתי, ובשל האמירות הפוגעניות של המעסיק כלפי העובדת לפני שהוזמנה התובעת לשימוע, חויב המעסיק לפצות את העובדת בפיצוי בגובה חמש משכורות – כלומר סך 45 אלף שקל, בגין פיצוי על פיטורים שלא כדין.
עם זאת, בית הדין דחה את טענת העובדת לפיה השימוע לא נערך כדין, לאחר שהשתכנע שהשימוע התקיים בלב פתוח ובנפש חפצה. הוכח שטענות העובדת ובא כוחה נשמעו ונשקלו באופן יסודי. החברה אף שקלה את האפשרות להמשיך להעסיק את העובדת בתפקיד אחר.
יתר טיעוניה של העובדת נדחו, ובשל סכום התביעה המופרז לא חויב המעסיק לשאת בהוצאות המשפט ושכר טרחת עו"ד של העובדת.
[סע"ש 2039-02-17]