ראשי»כתבות פופולריות»בית הדין לעבודה: "שני הצדדים שיחקו מלוכלך, אולם למעסיק חובת תום לב מוגברת"
בית הדין לעבודה: "שני הצדדים שיחקו מלוכלך, אולם למעסיק חובת תום לב מוגברת"
מעסיקולוג7:09
נפסק שפיטורי העובדת היו מוצדקים, אולם היא זכאית לפיצוי מכיוון שהוסתרה ממנה סיבת הפיטורים האמיתית
"הנכון הוא ששני הצדדים 'שיחקו מלוכלך', אולם כיוון שלמעסיק עמדת כוח על פני העובדת, אזי על המעסיק חלה חובת תום לב מוגברת והוא הפר אותה" – כך פסק השבוע בית הדין לעבודה בחיפה, בעקבות סכסוך אמוציונלי בין עובדת לבין הבוס, אליו נשאבו כל הגורמים הסובבים אותם.
העובדת, ילידת 1961, היא מורה לכינור בהכשרתה, אשר הועסקה על ידי עיריית עכו בקונסרבטוריון במשך קרוב ל-20 שנה.
העובדת הגישה תביעה נגד העירייה בטענה למסע רדיפה כלפיה מצד בעלי תפקידים בעיריית עכו, כשבראשם מי שכיהן כמנהל הקונסרבטוריון בו עבדה. התביעה המקורית כללה עוד 5 נתבעים, המשמשים כעובדים ונותני שירות לעירייה, אולם בהחלטת בית הדין התביעה נגדם סולקה על הסף.
"העירייה בחרה לגבות את המנהל, וזו בחירה לגיטימית. לא אחת מעסיקים בוחרים לגבות את המנהלים מאשר את העובדים הזוטרים, ואין אנו רואים בבחירתה זו כהתנכלות"
בעקבות סכסוך אישי בין העובדת למנהל הקונסרבטוריון, שימשה התביעה ככלי ניגוח של כל אחד מהצדדים בסכסוך ביניהם, ובית הדין ציין שהסכסוך כל כך עמוק – עד שאפילו באי כוחם של הצדדים נסחפו לתוכו.
בית הדין לעבודה פסק שהעירייה הפעילה מניפולציה ומנהל הקונסרבטוריון פעל בכוחניות מול העובדת, נוסף על הפרה מהותית של הזכות לשימוע.
זאת, בעוד העובדת פעלה גם היא בצורה שאינה ראויה, קבע בית הדין, ופיטוריה נעשו משיקולים עניינים, שכן נוצר סכסוך אישי בינה לבין המנהל שלא אפשר המשך יחסי עבודה תקינים.
"העובדת והמנהל נקלעו לסכסוך קשה, מלא יצרים, ומקום שבו היה ברור שלא יוכלו להמשיך לעבוד יותר יחד, העירייה הייתה צריכה לבחור צד", ציין בית הדין בהחלטתו. "העירייה בחרה לגבות את המנהל, וזו בחירה לגיטימית. לא אחת מעסיקים בוחרים לגבות את המנהלים מאשר את העובדים הזוטרים, ואין אנו רואים בבחירתה זו כהתנכלות. יחד עם זאת, מקום שמדובר במעסיקה, ובפרט בעירייה הרי שחלה עליה חובת תום לב מוגברת וגם כשהיא מקבלת החלטות אשר הן בתחום הפררוגטיבה הניהולית שלה, עליה לעשות כן בדרכים ראויות".
"העובדת לאורך כל ההליך טענה למחול שדים המתנהל כלפיה ולהתנכלות מצד כל הגורמים בעירייה, אולם נעלם מעיניה כי לעתים את מחול השדים דווקא היא שהתחילה ואף הלהיטה"
בית דין לעבודה הדגיש כי הסכסוך העמוק בין העובדת למנהל לא אִפשר המשך עבודה משותפת, ומאחר שהמנהל הוא שהקים את הקונסרבטוריון ועומד בראשו – מתקבל על הדעת שהעירייה תצדד בו, ושהעובדת היא שתעבור למקום אחר. "אולם גם אם החלטת העירייה הייתה צודקת וראויה מבחינה ניהולית, הרי שהיא הושפעה מדבריו של המנהל ומלחץ שהפעיל כלפיה, ופעלה מבלי שהקשיבה לטענות הנגד של התובעת ובחוסר תום לב", קבע בית הדין, וחייב את העירייה לפצות את העובדת ב-30,000 שקל.
"המנהל לא בחל באמצעים"
"המנהל ניסה להטיל רבב במקצועיותה של העובדת ולא בחל באמצעים", ציין בית הדין. "הוא עירב גורמים בנתבעת ומסר להם מידע מגמתי על מנת שדעתם כלפי העובדת תהיה כשלו, וגורמים אלה נסחפו אחריו.
"העירייה בקביעתה החלטות חד צדדיות בעניין העסקתה של העובדת ובפרט ההחלטה על העברתה ללמד בגנים בתי הספר היסודיים, התייחסה אל העובדת שלא בתום לב, בחוסר כבוד, כאילו הייתה היא חפץ שניתן להעבירו ממקום למקום".
העירייה והמנהל ניסו ליצור מצג לפיו מקצועיותה של העובדת ורמת הוראתה אינם איכותיים וחלה התדרדרות במקצועיותה, אולם בית הדין לעבודה התרשם מהעדויות וממסמכים שהוגשו לו שהסיבה להעברתה היתה אך ורק הסכסוך עם המנהל, ללא כל קשר לרמת מקצועיותה או אופן הוראתה.
"מנגד, התרשמנו כי גם לעובדת יש יד בהתנהלות הנתבעת כלפיה: פרשנותה הסובייקטיבית של כל פעולה או החלטה של העירייה או המנהל הייתה שלילית, גם כאשר זו לא הייתה הכוונה", הדגיש בית הדין. "חלק מפעולותיה של התובעת נעשו כ'דווקא' ובמטרה לגרום נזק למנהל ולקונסרבטוריון ולכן גם לא היה אופק אחר מלבד סיום העסקתה.
"העובדת לאורך כל ההליך טענה למחול שדים המתנהל כלפיה ולהתנכלות מצד כל הגורמים בעירייה, אולם נעלם מעיניה כי לעיתים את מחול השדים דווקא היא שהתחילה ואף הלהיטה", הוסיף בית הדין. "התרשמנו לא אחת כי כל פעולה מטעם העירייה נראית בעיניה כחלק ממסע התנכלות, גם אם כוונה טובה בצידה".
