• אודות
  • תנאי השימוש
  • מדיניות פרטיות
  • יצירת קשר
  • Facebook
מעסיקולוג
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
כתבות פופולריות |
  • פסיקה: העובדת תפוצה ב-114 אלף שקל בשל פערי שכר ביחס לעובדים הגברים
  • בית הדין לעבודה: עובדים זכאים לשתף בתנאי השכר שלהם
  • פסיקה תקדימית (הלכת התאמה): מזמין השירות יערוך שימוע לעובדי מיקור חוץ קבועים
  • המנהל הפר בידוד ופוטר. בית הדין לעבודה הקפיא את הפיטורים, למרות שגויס מחליף
  • פיצוי בסך 75 אלף שקל לעובדת שפוטרה שלא כדין
  • פסקי דין חשובים בדיני עבודה – חלק ב'
  • פסקי דין חשובים בדיני עבודה – חלק א'
  • פסיקה: מעסיק רשאי להעיר לעובד על הפסקות שירותים ארוכות מדי
  • חופשת מחלה: פסקי דין שחשוב להכיר
  • נצפתה בשופינג בחופשת מחלה, נפסק שאינה זכאית לפיצויי פיטורים
  • הוכרע סופית: מי נהנה מרווחי קופת התגמולים – המעסיק או העובד?
  • כ-60 אלף שקל לעובד שספג התעמרות: "נמנעה תקשורת בינו לבין העולם החיצון"
  • פוטרה מיד לאחר חזרתה מחל"ת חופשת לידה – מדוע לא זכאית לפיצוי?
  • המעסיק שילם יותר מדי: 4 שיקולי הפסיקה לחייב את העובד להשיב את הכספים
  • פיצוי למנכ"ל שהוכיח שגויס לו מחליף לפני השימוע
  • 50 אלף שקל לעובדת על פגיעה בפרטיותה: "העירו לי שאני מבזבזת נייר טואלט"
  • בית הדין הארצי מציג: 3 כללים לתחשיב שעות נוספות לפי תיקון חוק הגנת השכר
  • העובדת טענה שפסק הדין מרתיע מעסיקים פוטנציאליים, בית הדין סירב להסיר את שמה
  • אישורי המחלה להיעדרות הממושכת לא הוצגו במועד, הובהר שעל המעסיק לדרוש זאת
  • בית הדין הארצי: סמנכ"לית שהוטרדה מינית תפוצה ב-215 אלף שקל
  • לחץ ומתח בעבודה? מחקר חדש מציע פתרון מפתיע בשלוש דקות
  • המעסיק מסר לעובד המתפטר מכתב פיטורים לקבלת דמי אבטלה, וחטף תביעה כוזבת
  • המעסיק חויב באופן אישי לשלם לעובד כ-400 אלף שקל, כרבע מתוכם דמי חופשה
  • בית הדין הארצי לעבודה בהבהרה חשובה בנוגע לתיקון חוק הגנת השכר
  • סיכום 2019: פסקי דין בדיני עבודה שחשוב להכיר
  • המעסיקה המליצה לעובדת על הפלה: "אתם בעדות המזרח מביאים ילדים בלי לחשוב"
  • פסיקה: העובד יקבל 150 אלף שקל, בשל עמימות במדיניות החברה
  • הצעת חוק: ימי מחלה על פי הצהרת העובד, ללא תעודת מחלה
  • המעסיק חושד שהעובד מזייף מחלה – מה הוא רשאי לעשות?
  • 9 דברים שמעסיק נדרש לציין בהודעה הנמסרת לעובד בנוגע לתנאי עבודתו
  • העובדת הצהירה על ימי מחלה כששהתה בנופש – מה דינם של דמי המחלה?
  • פיצוי חריג בגובה 150 אלף שקל לעובד בשל פיטורים שלא כדין
  • פסקי דין חשובים בדיני עבודה ב-50 השנים האחרונות
  • המעסיק חויב ב-50 אלף שקל בשל פגיעה בפרטיות העובדת
  • אפליה מגדרית בעבודה: המעסיק יפצה ב-100 אלף שקל שתי עובדות שקיבלו שכר נמוך משל גבר
  • פיצוי לעובדת שנודע לה שהיא בהיריון לאחר פיטוריה, והמעסיק סירב להחזירהּ
  • פיצוי חריג בסך מיליון שקל לעובדת שעברה ניצול מיני בעבודה
  • התפטרות בשל אי תשלום שעות נוספות הוכרה כפיטורים
  • מפתיע: הסתרת הסיבה האמיתית לזימון העובד לשימוע הוגדרה על ידי השופט כ"רגישות"
  • פסיקה: האם לגיטימי כיום לשלם לעובד שכר נטו?
  • פסיקה: פערי שכר בין גבר לאישה אסורים גם אם ציפיות השכר שונות
  • בית הדין לעבודה: אחוז משרה אינו רלוונטי לחישוב צבירת ימי חופשה
  • סיכום מחצית 2019: פסקי דין חשובים בדיני עבודה
  • שימוע מאוחר: פיצוי בגובה 30 אלף שקל לעובדת שנערכו לה שני שימועים
  • בוטל פסק הדין שחייב לפצות עובדת שישבה באפס מעשה בכ-300 אלף שקל
  • בית הדין הארצי: "הלכת הטיפים" החדשה תלויה בהקשר התעשייתי
  • העובדת תפוצה ב-75 אלף שקל: "להיכנס להיריון בשנה הראשונה זה חוסר אחריות"
  • בית הדין לעבודה: מה ההבדל בין התפטרות מוסכמת לפיטורים מוסכמים?
  • פסיקה: האם דיווח שעות באפליקציה מהווה דו"ח נוכחות?
  • פיצויים בסך כ-108 אלף שקל לעובדת בהיריון שפוטרה "על תנאי"
  • העובד יצא לחופשה למשך חודש ללא אישור – מדוע המעסיק חויב בפיצוי?
  • פסיקה: העובד לא זכאי לגמול שעות נוספות שבוצעו ללא אישור מפורש
  • פגמים בתלושי השכר: המעסיק חויב לפצות את העובד ב-30 אלף שקל
  • פיצוי חריג בגובה 80 אלף שקל לעובד שפוטר ללא שימוע
  • האם מעסיק מחויב לשלם פנסיה ופיצויי פיטורים לעובד לאחר גיל פרישה?
  • פיצוי לעובד שזומן לשימוע לאחר שכבר התקבלה החלטה לפטר אותו
  • מהם חמשת התנאים בהם שכר גלובלי עבור שעות נוספות הופך לחוקי?
  • פסיקה: פיצוי למועמד שנשאל לגילוֹ בריאיון
  • בית הדין לעבודה מציג: הדרכים הלגיטימיות לעריכת פרוטוקול שימוע
  • בית הדין הארצי לעבודה הכריע: מעסיק רשאי לאסור הכנסה צדדית
  • בית הדין לעבודה פסק לעובד כ-84 אלף שקל עבור שעות נוספות
  • 20 אלף שקל לעובדת בשל עוגמת נפש: "החברה לא מצאה את מידת הרחמים והחמלה"
  • פיצוי בגובה 20 אלף שקל לעובד שהושפל במייל פומבי על ידי הבוס
  • מפתיע: חובת שימוע לעובדים גם אם העסק נסגר
  • עובדת בהיריון זוּמנה בעל פה לשימוע בהתראה קצרה, נפסק שהמעסיק נהג כדין
  • סירוב העובד להגיע לשימוע לאחר פיטוריו שלל ממנו זכאות לפיצויים
  • בג"ץ בהחלטה תקדימית: התפטרות בעקבות הטרדה מינית תוּכר כפיטורים
  • פיצוי חריג בגובה 65 אלף שקל לעובדת שלא הופרשה לה פנסיה כדין
  • פסיקה: "הפסקת עבודה בהסכמה מזכה כשלעצמה בפיצויי פיטורים"
  • פיצוי בגובה 50 אלף שקל לעובדת: "בגלל שאת בהיריון, אסור לך לבצע שעות נוספות"
מעסיקולוג
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
ראשי » כתבות פופולריות » בוטל פסק הדין שחייב לפצות עובדת שישבה באפס מעשה בכ-300 אלף שקל

בוטל פסק הדין שחייב לפצות עובדת שישבה באפס מעשה בכ-300 אלף שקל

מעסיקולוג 16/06/2019 6:30

בית הדין הארצי: הימנעות עובד מלהתייצב לתפקיד אליו שובץ בגלל חוסר שביעות רצון, עלולה לשלול את זכאותו לשכר

העובדת ישבה באפס מעשה

בית הדין הארצי לעבודה ביטל לפני שבועיים את החלטתו המפתיעה של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, שפורסמה לפני שנה במעסיקולוג וזכתה להדים רבים, במסגרתה נפסק פיצוי חריג בגובה 300 אלף שקל לעובדת בבנק שבמשך כ-13 שנים לא ביצעה כל מטלה, ובשלוש השנים האחרונות לפני פרישתה לגמלאות אפילו לא התייצבה במקום העבודה.

רוב הפיצוי שנפסק לעובדת בוטל במסגרת הערעור שהוגש על החלטה זו לבית הדין הארצי, וכך חויב הבנק לשלם לה רק 70 אלף שקל מתוכו בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה כתוצאה מהתנהלותו.

נזכיר שהבנק שילם לעובדת משכורת מלאה במשך כתשע שנים לאחר שתפקידהּ התייתר, אולם בית הדין האזורי חייב אותו בזמנו לשלם לה בנוסף כ-220 אלף שקל כשכר עבודה גם עבור יתרת השנים בהן לא עבדה, נוסף על סך 18 אלף שקל עבור ימי חופשה, וכן פיצוי חריג בגובה 70 אלף שקל בשל עוגמת הנפש.

"עֵרים אנו למציאות אליה נקלע הבנק לפיה ניסה לפנות אל העובדת ולהציע לה תפקידים שונים והיא סירבה, וכן ניסה לפנות לעזרת ועד העובדים אך לא נענה", ציין בית הדין האזורי לפני שנה בהחלטתו. "כמו כן הציע הבנק לעובדת תכניות פרישה אשר התפרסמו בבנק מעת לעת, אך היא סירבה. אלא שהפתרון אשר בחר הבנק, והוא ביצוע פעילות חד-צדדית של הפסקת תשלום שכר, אינו כדין. לא הוכח כי היתה לבנק מניעה לפתוח בהליך הפסקת עבודה או לכל הפחות בהליך משמעתי".


קראו עוד במעסיקולוג: 
* סקירה: מבחני וכללי הפסיקה בדיני עבודה
* בית הדין הארצי: מה מותר לשאול מועמדת בנוגע לזמינותה?
* באילו תנאים מותרת התקנת מצלמות בעבודה?
* פסיקה: חובת שימוע לפרילנסר
* ביה"ד הארצי: מתי מותר לעובד להקליט בסתר מעסיק או קולגה?


מבחן המוכן והמזומן

על החלטה זו הגישו הערעור הן הבנק, מסיבות ברורות, והן העובדת מאחר שחלק מטענותיה נדחו. כך בוטל פסק דינו של בית הדין האזורי, התקבל ערעור הבנק בחלקו – ונדחה ערעור העובדת במלואו.

בית הדין הארצי קיבל את הקביעות העובדתיות של בית הדין האזורי, לפיהן בעקבות תהליכי המחשוב התייתר תפקידה של העובדת, הוצעו לה תפקידים חלופיים אך היא סירבה לקבלם, וכפועל יוצא מכך שנים רבות ישבה בעבודה בחוסר מעש.

על אף שהעובדת שובצה לעבודה באגף ערוצים ישירים, היא לא התייצבה לשיבוץ זה. תחילה התייצבה באגף הקודם אליו שויכה וישבה שם בחוסר מעש, ובהמשך חדלה להתייצב לעבודה שם. לכן דווחה העובדת על ידי הבנק כמצויה בחופשה, ובהמשך בחופשה ללא תשלום.

מבחן הפסיקה המכונה "המוכן ומזומן" חל במצב בו המעסיק אינו יכול לספק לעובדו עבודה בפועל, כשאף אחד מהצדדים לא אשם באילוץ שנוצר.

במקרה זה, מחייב הדין את המעסיק לשאת בעלות סיכון חיצוני שהתממש בתנאי שהעובד מעמיד את עצמו לרשות העבודה, כלומר היה מוכן ומזומן לביצועה.

הבחנה בין המקרים?

בית הדין הארצי נדרש לדון בשאלה מהו דין הימנעות עובד מלהתייצב לשיבוצו לתפקיד חדש, והאם יש מקום להבחנה בין מקרה בו הוא ממשיך להתייצב לעבודה לתפקיד הקודם, לתפקיד אחר, או יושב שם בחוסר מעש – לבין מקרה בו הוא נמנע כליל מהתייצבות?

על כך משיב בית הדין הארצי שמבחן "המוכן ומזומן" נועד בעיקרו למצבים בהם נעדר המעסיק יכולת אובייקטיבית לספק לעובד עבודה בפועל, ולא למצבים בהם המעסיק יכול לספק לו עבודה אך העובד אינו שבע רצון משיבוצו המחודש.

בית הדין הארצי פסק שהימנעות עובד מלהתייצב לתפקיד אליו שובץ מפאת חוסר שביעות רצונו עלולה לשלול את זכאותו לשכר, בכפוף להתנהגות המעסיק.

כלומר, הימנעות עובד מלהתייצב לתפקיד אליו נויד כדין – אינה יכולה להיחשב כנוכחות על פח מבחן "המוכן ומזומן". בכך ניתן תוקף לפררוגטיבה הניהולית הניהול של המעסיק כאשר היא מיושמת כדין.

בנפש פתוחה וחפצה

בהקשר זה חשוב להבהיר שנדרשת הסכמת עובד לניוד כאשר שינוי התפקיד כרוך בפגיעה ממשית בעובד. כאשר הניוד אינו כרוך בפגיעה – לא נדרשת הסכמתו, אלא נדרש שיתופו בהליך קבלת ההחלטה תוך שקילת טענותיו בנפש פתוחה וחפצה.

וכאן עולות שאלות נוספות: מהו הדין במקרה בו נפל פגם בהליך הניוד, והעובד נמנע מלהתייצב לתפקידו? ומה הדין כאשר העובד סבור כך בתום לב, ובדיעבד התברר שהניוד היה כדין?

מדובר בסוגיות מורכבות שבית הדין הארצי בחר שלא למצות את הדיון בהן, אך הבהיר שגם אם העובד סבור שנפל פגם בשיבוצו – מצופה ממנו להמשיך בעבודתו לזמן קצר עד אשר ימצא פתרון לבעייתו.

במקרה בו ההידברות בין הצדדים לא צלחה, והעובד ממשיך שלא להתייצב, המעסיק יכול לפטר אותו והעובד יכול להביא את המחלוקת בנוגע לחוקיות השיבוץ בהקדם להכרעה שיפוטית.

"אין לבוא בטרוניה לבנק"

במקרה זה, נפסק שהימנעות העובדת במשך שנים מלהתייצב לתפקיד אליה שובצה, מבלי להביא להכרעה שיפוטית את חוקיות הניוד – אינה יוצרת לה זכאות לשכר, שכן העובדת אינה "מוכנה ומזומנה" לעבודה אליה שובצה.

כל זאת, תוך בחינת תגובת המעסיק למציאות שנוצרה עקב ההתייצבות לתפקיד החדש של העובד. כלומר, יש להבחין בין מקרה בו המעסיק מקבל את התנהלות העובד תוך שהוא נותן לו למשל מטלות למרות שהוא לא מתייצב לתפקיד החדש, לעומת מקרה בו המעסיק מבהיר לעובד בצורה מפורשת שהתייצבות שכזו אינה שקולה לנוכחות, והוא נמנע מלהעביר לו מטלות כלשהן. במקרה הראשון העובד זכאי לתשלום שכרו, ואילו במקרה השני אינו זכאי לתשלום שכר.

ישנם מקרי ביניים, בהם בחר בית הדין הארצי שלא לדון, דוגמת מצב בו העובד התייצב לתפקידו המקורי והמשיך בביצוע עבודתו השוטפת, ואילו המעסיק לא הבהיר לעובד שהוא אינו מכיר בהתייצבותו לתפקיד המקורי, וגם נמנע מהטלת מטלות עליו שם.

"הצורך בשיבוץ מחודש נוצר על רקע כך שהעובדת ישבה משך שנים בחוסר מעש בבנק, ואין לבוא בטרוניה לבנק שביקש למצוא לה תפקיד על פני ישיבה בחוסר מעש", הבהיר בית הדין הארצי בהחלטתו.

הובהר לעובדת הסיכון

לאחר ניתוח עובדות המקרה, פסק בית הדין הארצי שהמסקנה העולה מהן היא שהעובדת לא העמידה עצמה לרשות המעסיק, מאחר שלא התייצבה לתפקיד אליו שובצה.

כך נפסק שהעובדת לא זכאית לשכר עבור תקופה זו מהסיבות הבאות:

  • העובדת לא התייצבה לתפקיד אליו שובצה.
  • לא הועלתה טענה כנגד חוקיות השיבוץ עצמו.
  • לפני השיבוץ החדש נערכו איתה שיחות.
  • הובהר לה מראש הסיכון הכרוך באי התייצבותה לשיבוץ המיועד.
  • לא הוטלה על העובדת כל משימה על ידי המעסיק במקום אליו התייצבה בפועל, והיא ישבה שם בחוסר מעש.
  • העובדת לא טרחה לפנות בסמוך לאחר השיבוץ כדי להעמיד לבחינה את שאלת חוקיותו.

כך נפסק שהחיוב שקבע בית הדין האזורי בהפרשי שכר בגין התקופה הראשונה (78,506 שקל) ובגין התקופה השנייה (141,900 שקל) והחיוב בגין חופשה שנתית (18,100 שקל) – מתבטלים, ואילו הפיצוי בגין עוגמת נפש (70,000 ש"ח) נותר על כנו.

מאחר שנדחה הערעור שהגישה העובדת, היא חויבה לשאת בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של המעסיק בסך 7,500 שקל.

[ע"ע 27255-07-18]

<< לחצו לצפייה: פסקי דין חשובים בדיני עבודה >>

העובדת ישבה באפס מעשה

אולי גם הכתבות האלו יעניינו אותך:

  • לא ייאמן: פיצוי בגובה כ-300 אלף שקל לעובדת שבמשך שנים ישבה באפס מעשהלא ייאמן: פיצוי בגובה כ-300 אלף שקל לעובדת שבמשך…
  • לשון הרע בסנפצ'אט: עובדת צעירה חויבה לפצות את המעסיק ב-30 אלף שקללשון הרע בסנפצ'אט: עובדת צעירה חויבה לפצות את המעסיק…
  • בוטל פסק הדין: העובד זכאי למענק בגובה 6 משכורות בשל צמצום סמכויותיובוטל פסק הדין: העובד זכאי למענק בגובה 6 משכורות בשל…
  • בית הדין לעבודה פסק לעובד כ-84 אלף שקל עבור שעות נוספותבית הדין לעבודה פסק לעובד כ-84 אלף שקל עבור שעות נוספות
  • בית הדין הארצי פסק פיצוי של 160 אלף שקל לעובדת בהיריון שפוטרה ללא היתרבית הדין הארצי פסק פיצוי של 160 אלף שקל לעובדת…
  • בית הדין הארצי פסק פיצוי בסך כ-280 אלף שקל לעובדת שהוטרדה מינית על ידי הבוסבית הדין הארצי פסק פיצוי בסך כ-280 אלף שקל לעובדת…
  • בית הדין הארצי פסק לעובד פיצוי חריג בגובה 100 אלף שקל בשל עוגמת הנפשבית הדין הארצי פסק לעובד פיצוי חריג בגובה 100 אלף…
  • פגמים בתלושי השכר: המעסיק חויב לפצות את העובד ב-30 אלף שקלפגמים בתלושי השכר: המעסיק חויב לפצות את העובד ב-30 אלף שקל
  • פיצוי בסך כ-300 אלף שקל למזכירת עו"ד שפוטרה ללא שימוע כדיןפיצוי בסך כ-300 אלף שקל למזכירת עו"ד שפוטרה ללא שימוע כדין
  • תביעת לשון הרע: החברה חויבה לפצות את העובד ב-100 אלף שקלתביעת לשון הרע: החברה חויבה לפצות את העובד ב-100 אלף שקל
  • המסעדה חויבה בפיצוי בסך 300 אלף שקל בשל פגיעה בהתארגנות עובדיםהמסעדה חויבה בפיצוי בסך 300 אלף שקל בשל פגיעה…
  • פיטר שני עובדים בסמוך לגיל פרישה, וחויב לפצות בכ-108 אלף שקלפיטר שני עובדים בסמוך לגיל פרישה, וחויב לפצות בכ-108 אלף שקל
בית הדין לעבודה פיצוי על עוגמת נפש בעבודה פררוגטיבה ניהולית

הרשמה חינם לניוזלטר

חוקים בדיני עבודה

חוקים בדיני עבודה

 

 

הכתבות הכי נצפות
פסיקה: העובדת תפוצה ב-114 אלף שקל בשל פערי שכר ביחס לעובדים הגברים

פסיקה: העובדת תפוצה ב-114 אלף שקל בשל פערי שכר ביחס לעובדים הגברים

בית הדין לעבודה: עובדים זכאים לשתף בתנאי השכר שלהם

בית הדין לעבודה: עובדים זכאים לשתף בתנאי השכר שלהם

פסיקה תקדימית (הלכת התאמה): מזמין השירות יערוך שימוע לעובדי מיקור חוץ קבועים

פסיקה תקדימית (הלכת התאמה): מזמין השירות יערוך שימוע לעובדי מיקור חוץ קבועים

העובדת הצהירה על ימי מחלה כששהתה בנופש – מה דינם של דמי המחלה?

העובדת הצהירה על ימי מחלה כששהתה בנופש – מה דינם של דמי המחלה?

בית הדין לעבודה: אחוז משרה אינו רלוונטי לחישוב צבירת ימי חופשה

בית הדין לעבודה: אחוז משרה אינו רלוונטי לחישוב צבירת ימי חופשה

התחייבה לא לבצע שעות נוספות, אך המעסיק חויב לשלם עבורן כ-85 אלף שקל

התחייבה לא לבצע שעות נוספות, אך המעסיק חויב לשלם עבורן כ-85 אלף שקל

פסיקה: ביטול חוזה עבודה לפני תחילת העסקה מחייב שימוע

פסיקה: ביטול חוזה עבודה לפני תחילת העסקה מחייב שימוע

גמול שעות נוספות: בית הדין הארצי מרחיב את המונח "תפקיד הנהלה" לטובת המעסיק

גמול שעות נוספות: בית הדין הארצי מרחיב את המונח "תפקיד הנהלה" לטובת המעסיק

בשורה למעסיקים: בית הדין הארצי לעבודה התיר לבצע קיזוז פנימי של שעות נוספות

בשורה למעסיקים: בית הדין הארצי לעבודה התיר לבצע קיזוז פנימי של שעות נוספות

בית הדין הארצי לעבודה: מה מותר לשאול מועמדת בנוגע לזמינותה?

בית הדין הארצי לעבודה: מה מותר לשאול מועמדת בנוגע לזמינותה?

פסיקה: המועמדת לא חשפה בריאיון שהיא בהיריון? על המעסיק לגלות הבנה וסבלנות

פסיקה: המועמדת לא חשפה בריאיון שהיא בהיריון? על המעסיק לגלות הבנה וסבלנות

בית הדין הארצי: מתי מותר לעובד להקליט בסתר מעסיק או קולגה?

בית הדין הארצי: מתי מותר לעובד להקליט בסתר מעסיק או קולגה?

מחקר חדש מציג: מודל לניבוי התפטרות עובדים

מחקר חדש מציג: מודל לניבוי התפטרות עובדים

בית הדין לעבודה: ניתן לקיים לעובד שימוע גם לאחר שנמסר לו מכתב פיטורים

בית הדין לעבודה: ניתן לקיים לעובד שימוע גם לאחר שנמסר לו מכתב פיטורים

נוהל אישור מחלה חדש לרופאים, שמעסיקים ממש לא יאהבו

נוהל אישור מחלה חדש לרופאים, שמעסיקים ממש לא יאהבו

4 כשלים בהליך השימוע הביאו לפיצוי העובד בכ-60 אלף שקל

4 כשלים בהליך השימוע הביאו לפיצוי העובד בכ-60 אלף שקל

המעסיק חויב בתוספת של כ-80 אלף שקל לפיצויי הפיטורים בגין העמלות ששולמו לעובד

המעסיק חויב בתוספת של כ-80 אלף שקל לפיצויי הפיטורים בגין העמלות ששולמו לעובד

"דחיית פרישה לפנסיה אחרי גיל 60 אינה כדאית מבחינה כלכלית, בכל תרחיש"

"דחיית פרישה לפנסיה אחרי גיל 60 אינה כדאית מבחינה כלכלית, בכל תרחיש"

בית הדין לעבודה פסק: חובת שימוע לפרילנסר

בית הדין לעבודה פסק: חובת שימוע לפרילנסר

תובע סדרתי: טוען ליחסי עבודה עם הלקוח, וזוכה בפיצויים

תובע סדרתי: טוען ליחסי עבודה עם הלקוח, וזוכה בפיצויים

באילו תנאים מותרת התקנת מצלמות בעבודה?

באילו תנאים מותרת התקנת מצלמות בעבודה?

12 כללי הפסיקה לעריכת שימוע לפני פיטורים

12 כללי הפסיקה לעריכת שימוע לפני פיטורים

© כל הזכויות שמורות למעסיקולוג 2021

אודות | תנאי השימוש | מדיניות פרטיות | צרו קשר

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס