בית הדין לעבודה: סירוב עובד לצאת להכשרה לא יכול לשמש עילה לפיטורים
מעסיקולוג10:38
פיצוי בגובה 60,000 שקל לשני עובדים שפוטרו בשל סירובם לצאת ללימודי סיעוד | "דרישת בית החולים כי העובדים ייצאו ללימודים כתנאי להמשך העסקתם היא כשלעצמה אינה לגיטימית"
בית הדין לעבודה בתל אביב פסק לאחרונה פיצוי משותף בגובה 60,000 שקל לשני עובדים שפוטרו על רקע סירובם לצאת ללימודים, אולם עתירתם להשיבם לעבודה נדחתה בשל תפקודם הלקוי.
שני העובדים הועסקו ככוח עזר במרכז הבריאות לנפש אברבנאל כ-4 שנים, עד לפיטוריהם. הם פוטרו לטענתם ללא עילה תוך הפרת חובת תום הלב, פגיעה בכללי הצדק הטבעי ובחריגה מסמכות.
העילה היחידה שעמדה מאחורי פיטוריהם, כך טענו, היתה סירובם לצאת ללימודי סיעוד, כאשר דרישה זו אינה לגיטימית, אינה חיונית לצורכי התפקיד ואינה חלק מדרישותיו.
עוד טענו העובדים שהצבת התנאי לצאתם ללימודים נועדה למנוע מהם לצבור את תקופת הוותק הדרושה לצורך קבלת מעמד של קביעות בשירות המדינה.
מנגד נטען כי בידי אברבנאל קיימת פררוגטיבה ניהולית להחליט על אי המשך העסקת עובד זה או אחר, כל עוד אין לכך מניעה חוקית וההחלטה התקבלה בתום לב.
לטענת אברבנאל, בשל הערכה נמוכה של תפקוד העובדים הוצע להם לצאת ללימודי סיעוד כדי לאפשר להם להשתפר מבחינה מקצועית. נוכח תפקודם הבינוני ואי נכונותם לפעול בדרך שהוצעה להם על מנת לשפר את תפקודם, הוחלט להביא לסיום העסקתם.
בית הדין לעבודה: "הדרישה כי מי שישמש ככוח עזר בבית החולים ילמד סיעוד אינה דרישת סף לתפקיד, ולראיה התובעים עבדו תקופה ארוכה מבלי שהיה צורך בהכשרתם כאחים מוסמכים"
לאחר שבחן את העדויות ואת הראיות שהובאו בפניו, פסק בית הדין לעבודה כי אכן הסיבה היחידה בגינה פוטרו העובדים היתה סירובם לצאת ללימודי הסיעוד שהוצעו להם. זאת ניתן ללמוד מהשיחות שנערכו עמם לפני עריכת השימוע וכן מתיעוד ההחלטות על סיום העסקתם.
"דרישת בית החולים כי העובדים ייצאו ללימודים כתנאי להמשך העסקתם היא כשלעצמה אינה לגיטימית", פסק בית הדין. "הדרישה כי מי שישמש ככוח עזר בבית החולים ילמד סיעוד אינה דרישת סף לתפקיד, ולראיה התובעים עבדו תקופה ארוכה מבלי שהיה צורך בהכשרתם כאחים מוסמכים".
בית הדין לעבודה אף ציין כי הצבת התנאי של לימודי סיעוד במקרה זה אף אינה סבירה, מאחר שמצבם הסוציו-אקונומי נמוך והם אינם בעלי תעודת בגרות.
עם זאת, הוכח שהדרישה לצאת העובדים ללימודים הגיעה על רקע ליקויים בתפקודם, מתוך רצון לשפר ולייעל את עבודתם, ושהכל נעשה בתום לב.
"אין להתערב במדיניות בית החולים"
"חרף העובדה כי התובעים הועסקו על פי מדיניות העסקה פסולה, והעובדה כי ההחלטה על פיטוריהם נומקה בעילה שאינה מעוגנת בדין או במקור נורמטיבי אחר, שוכנעתי כי נוכח תפקודם הלקוי של התובעים אין להתערב במדיניותו של בית החולים לגבי סיום עבודתם ככוח עזר, ואין להורות על השבת התובעים לעבודתם", פסק בית הדין.
בשל הפגמים בהעסקתם ובהליך פיטורי שני העובדים, חויב בית החולים בפיצוי שני העובדים יחד בגובה 60,000 שקל, נוסף על הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בגובה 10,000 שקל.
