בית הדין על סירוב העובד המפוטר לבצע משימה: "אין זה סירוב בלתי-ראוי"
מעסיקולוג7:00
"אין חולק כי עובדים צריכים להישמע להוראות הממונים עליהם במקום העבודה – בגדרי הפררוגטיבה הניהולית"
בית הדין האזורי לעבודה בחיפה פסק לעובד פיצוי על עוגמת הנפש בסך כ-40 אלף שקל בשל פיטורים שלא כדין מבלי שנערך לו שימוע, לאחר שפוטר בשל סירובו לבצע משימה אליה נדרש.
"אין חולק כי עובדים צריכים להישמע להוראות הממונים עליהם במקום העבודה, ובכלל זה ביחס למסירת מסמכים לעובדים שנמצאים תחת אחריותם, והכל – בגדרי הפררוגטיבה הניהולית, וכפי שזו הוגדרה על ידי בית הדין הארצי", הבהיר בית הדין. "עם זאת, בהתחשב בכלל הנסיבות… אין ולא ניתן לראות בהתנהלות העובד כסירוב בלתי-ראוי".
העובד שימש במשך כ-5.5 שנים כאחראי צוות בחברה בעלת רישיון קבלן שירות. לטענתו, לאחר שהגיע באחד הימים למשרד כדי לאסוף תלושי שכר והמחאות עבור העובדים שתחת אחריותו, הוא נדרש על ידי יועץ בחברה למסור ל-5 מהם מכתבי פיטורים בשל ניצול-יתר של ימי מחלה.
ננזף וסולק מהמשרד
לאחר סירובו לעשות זאת, תוך הסבר שסיכם עם מנכ"לית החברה שעובדים אלה לא יפוטרו – היועץ צעק עליו, לקח ממנו את תלושי השכר, וסילק אותו מהמשרד.
בעקבות הדברים הוא זומן לשימוע, אולם יום למחרת הוא נפצע בברכו, ובעקבות כך קיבל 4 אישורי מחלה רצופים ונעדר מהעבודה במשך 38 ימים. מספר ימים לאחר התקרית נציג החברה הגיע למקום העבודה של רעייתו, ומסר לה מכתב פיטורים עבור העובד.
החברה הכחישה את נסיבות הפיטורים, והתעקשה שהעובד הוא שנטש את עבודתו לאחר שאיים על היועץ וגידף אותו. נטען שאקט הנטישה היה בבחינת התפטרות, אולם הוא זומן לפנים משורת הדין לשימוע, אליו לא התייצב וזוהי הסיבה למכתב הפיטורים שנשלח אליו.
בנוגע לתקופת המחלה של העובד, נטען שמכתב הפיטורים הונפק עוד לפני שהחברה קיבלה לידיה אישורי מחלה מהעובד.
סתירות ושינוי גרסאות
"אנו מקבלים בצורה מלאה ושלמה את עמדתו וגרסתו העובדתית של העובד, ומנגד אנו דוחים לחלוטין את עמדת וגרסת החברה", פסק בית הדין לאחר שבחן את העדויות והראיות שהובאו בפניו.
עדות העובד נמצאה אמינה ועקבית, ואילו ניכרו סתירות ושינוי גרסאות בין טענות העדים מטעם החברה, ואף עלו תמיהות ביחס למסמכים שהחברה הציגה במסגרת ההליך המשפטי.
בית הדין קיבל את הסבר העובד לפיו אותו יועץ שעמו לא היו לא קשרי עבודה רציפים, ושכלל לא היה כפוף אליו, כבר איים לפטר אותו בעבר מספר פעמים – ולכן לא ייחס חשיבות לזימון לשימוע.
זנח את עבודתו?
בית הדין דחה את טענת החברה שהעובד הוא זה שזנח עבודתו והשימוע והליך הפיטורים בוצעו לפנים משורת הדין, כיוון שלא הייתה כל התייחסות לכך במכתב הפיטורים שנוסח על ידי היועצת המשפטית של החברה.
מעבר לכך, במכתב הפיטורים צוין שהעובד זכאי לדמי הודעה מוקדמת, עניין שסותר גם הוא את הטענה לפיה העובד נטש את עבודתו.
סתירות בעדות מנכ"לית החברה העלו ספק אם ידעה על זימונו של העובד לשימוע ושהדבר נעשה על דעתה כפי שטענה, שכן הזימון נשלח לעובד במסרון ממספר הנייד של היועץ עמו הייתה לו כאמור מתיחות, וספק אם היה מוסמך לזמנו לשימוע.
בנוסף העובד הציג בפני בית הדין ראיות המעידות על כך שהחברה אכן פיטרה לבסוף את חמשת העובדים האמורים, חרף הכחשותיה.
אקט פוגעני ובעייתי
העובד תבע פיצוי בגין עוגמת הנפש בעקבות פיטוריו שלא כדין בגובה 12 משכורות, בסך כולל של כ-70 אלף שקל, אולם בתי הדין לעבודה נוהגים לפסוק פיצוי בגין רכיב זה במשורה.
"אנו סבורים כי יש מקום להעמיד את הפיצוי על הצד הגבוה, בהתחשב בפגמים הניכרים שנפלו בפיטוריו של העובד", נימק בית הדין את החלטתו לפסוק לעובד 37 אלף שקל בגין רכיב זה.
"העובד סולק ממשרדי החברה על ידי ש', שכלל לא היה מנהלו הישיר, באקט שאין לנו אלא לכנותו כפוגעני ובעייתי", פסק בית הדין, והעובד אף העיד שהדבר גרם לו לבושה ולתחושת השפלה כיוון שנעשה מול עובדות אחרות בחברה.
בנוסף הובאה בחשבון תקופת העסקתו הממושכת, העובדה שלא היה דופי בהתנהגותו ושלא הייתה סיבה ענייניו לפיטוריו, וכן העובדה שאין מדובר במקרה של פגמים בהליך השימוע – אלא מקרה בו לעובד כלל לא נערך שימוע והוא פוטר בעודו בחופשת מחלה.
מסירת זימון פוגענית
"בצורה שלא ניתן לכנותה אלא כתמוהה, ואולי אף פוגענית בכוונת-מכוון, לא נסתרה כלל טענת העובד כי הוא קיבל את מכתב הפיטורים כשנציג החברה הגיע למקום עבודתה של בת-זוגו, ומסר לידיה את מכתב הפיטורים", הוסיף בית הדין. "כלל לא ברור לנו מדוע מכתב הפיטורים לא נמסר לעובד.
בנוסף חויבה החברה לשלם לעובד גמול עבור כל ימי המחלה בהם נעדר, וכן דמי הודעה מוקדמת.
