בנק ישראל: סבסוד מעונות יום תורם להעלאת שכר אימהות

ניתוח ממצאים שנאספו במשך עשור מלמד כי שכרן של אימהות שקיבלו סבסוד למסגרות לטיפול בילדים בגיל הרך היה בסימן עלייה מובהק בהשוואה לאלו שלא מימשו את זכאותן לסבסוד – כך עולה מנתונים שפרסם היום (ג') בנק ישראל מתוך הדוח השנתי שצפוי להתפרסם בקרוב.

מהנתונים עולה כי בהשוואה לשכר שקיבלה העובדת בטרם ילדה, שכרה של מי שנהנתה מסבסוד עלה יותר באופן מובהק בכ-6%, 8% ו-4% בשנים הראשונה, השנייה והשלישית לאחר הלידה, בהתאמה, בהשוואה לשכרה של אֵם שזכאותה לסבסוד לא נוצלה.

הסיבה לכך, מצוין בדוח, היא שעובדת שזכתה לסבסוד – פחות נדרשה להיערך לשינויים בתעסוקתה לאחר הלידה, כדוגמת צמצום היקף שעות עבודה או מעבר ל'משרת אֵם', וכך שכרה עלה יותר במהלך רוב תקופת שהותו של הילד במסגרת המסובסדת.

הניתוח מתבסס על נתוני שכר של פאנל המשקף מדגם מקרי של 10% מכלל השכירים במשק ובני זוגם, בשנים 2003 עד 2013, שנבנה על בסיס דיווחי מעסיקים (טופס 126).

במחקר נותחו נתוני נשים שכירות שילדו בשנת 2006, והיו זכאיות לסבסוד במסגרות. האימהות חולקו לשתי קבוצות: קבוצת הניסוי שכללה עובדות שילדיהם שובצו במערכת המסובסדת וקבוצת הביקורת שכללה עובדות שהיו זכאיות לסבסוד אך לא מימשו את זכותן, לרוב בשל היעדר מקום פנוי במסגרות המסובסדות.

סבסוד אוניברסלי של מחצית מההוצאה המשפחתית על מסגרות הטיפול לילדים עד גיל 4 יתרום להצטרפותן של כ-22,000 נשים לשוק העבודה, במקביל להגדלת הכנסתן הפנויה של כ-350,000 משפחות נוספות

ממחקרים בינלאומיים עולה כי עלות המסגרות לילדים גורמת לאֵם לתמריץ שלילי לצאת לעבוד, והשפעה שלילית זו זוהתה באופן מובהק גם בישראל, אם כי בשיעור נמוך יותר מאשר במדינות אחרות.

המחקרים מלמדים כי העמקת הסבסוד והעלאת הזמינות של המסגרות המסובסדות תרמו לגידול בתעסוקה של נשים במדינות שונות. בגרמניה גידול של 10% במספר המסגרות המסובסדות לילדים בני 3 עד 4 הגדיל את התעסוקה של אימהות בשיעור של 3.7%; בספרד סבסוד המסגרות לילדים בגיל 3 תרם לגידול בשיעור של 8% בתעסוקה של האימהות ולעלייה בשיעור של 9% בשעות העבודה; בקוויבק שבקנדה סבסוד מסגרות הטיפול בילדים בני 1 עד 4 תרם לגידול בשיעור התעסוקה של אימהות משיעור של 55% לשיעור של 63%; ובארה"ב סבסוד מסגרות הטיפול בילדים שמוענק לאימהות ממשפחות חד-הוריות הרחיב את תעסוקתן בשיעור של 8.4% לפחות.

על פי ההערכות, סבסוד אוניברסלי של מחצית מההוצאה המשפחתית על מסגרות הטיפול לילדים עד גיל 4 יתרום להצטרפותן של כ-22,000 נשים לשוק העבודה, במקביל להגדלת הכנסתן הפנויה של כ-350,000 משפחות נוספות, בעוד העלות הכוללת של הרחבת הסבסוד תסתכם בכ-3 מיליארד שקל בשנה.

"צמצום שעות העבודה או בחירה של משרה שבה האם אינה מגיעה למימוש מקצועי מלא עלולים לגרום לאובדן פריון עבודה ולפגיעה בשכר שתתבטא גם בעלייה בפערי השכר המגדריים"

כיום קיים בישראל סבסוד במעונות יום ובמשפחתונים המיועדים לילדים עד גיל 3 וכן במסגרות חינוך הטרום-חובה המטפלות בילדים בני 3 עד 4.

הלימודים בגני טרום-חובה מסובסדים ב-100% על ידי המדינה, ובמעונות יום ובמשפחתונים התשלום החודשי מהווה כ-40% מהשכר החציוני של נשים – וכך היציאה לעבודה הופכת לפחות כדאית.

עם זאת, משפחות בעלות הכנסה נמוכה העומדות במבחן תעסוקה יכולות לקבל סבסוד חלקי של ההוצאה. זאת, בתנאי ששני ההורים מועסקים, או שאחד מהם מקבל דמי אבטלה, וכן כאשר ההורים הם סטודנטים שלומדים לפחות 24 שעות בשבוע.

עלות נמוכה, תועלת מוכחת

"בהתחשב בפריון הילודה הגבוה בישראל, תקופת הפגיעה בשכרן של האימהות יכולה להתארך למספר שנים", צוין בדוח בנק ישראל. "גם אם תופעה זו זמנית וחולפת עם התבגרות הילדים, צמצום שעות העבודה או בחירה של משרה שבה האם אינה מגיעה למימוש מקצועי מלא עלולים לגרום לאובדן פריון עבודה ולפגיעה בשכר שתתבטא גם בעלייה בפערי השכר המגדריים, שבישראל הם בין הגבוהים במדינות ה-OECD, ובתחולת העוני".

סבסוד מעונות יום אינו גורר אחריו עלות גבוהה, מכיוון שהוא ניתן רק למשפחות עובדות עם הכנסה נמוכה יחסית, ויעילותו בהגברת התעסוקה של נשים מוכחת.

זאת, בעוד תמיכה שאינה מותנית במבחן הכנסה, כגון קצבאות ילדים, משפרת את מצבן הכלכלי של משפחות עם ילדים אך עלולה לעודד חוסר תעסוקה.

תמיכה כספית המוענקת רק להורים עובדים, כגון מס הכנסה שלילי ונקודות זיכוי בגין ילדים, משפרת את הרווחה הכלכלית של ההורים ללא פגיעה בתמריץ לעבוד, אך לא נמצאה כמגדילה את תעסוקת האימהות באופן מובהק.