פיצוי חריג בסך מיליון שקל לעובדת שעברה ניצול מיני בעבודה

"העובדת הפכה בתקופת עבודתה עם הנתבע לכלי לסיפוקו המיני. אף כאשר ביקשה לנתק את הקשר, המשיך הנתבע להוליך עליה אימים, להטריד אותה טלפונית, ולשלוח לה מסרים בעלי אופי מיני" – כך נימק לאחרונה בית הדין לעבודה בירושלים את החלטתו, לפסוק לעובדת פיצוי חריג בסך כ-1.08 מיליון שקל, מהם נוכו תשלומים ששולמו לעובדת על ידי הביטוח הלאומי בעקבות הפגיעה בסך כ-470 אלף שקל.

בית הדין דחה את בקשת הנתבע להביא בחשבון את שיתוף הפעולה לכאורה של העובדת בחלק ניכר מהתקופה, וכן את הנזק הנפשי הקשה שנגרם לו בעקבות מערכת היחסים, ולהטיל על העובדת אשם עצמי תורם לנזקיה בשיעור של 50%.

זאת, בין היתר, לאחר שהוכח שאין לייחס לעובדת הסכמה מרצון ליחסים המיניים בין השניים, בשל מצבה הנפשי והתלות שלה בנתבע כתוצאה מיחסי המרות: "הוכח בפנינו כי הנתבע ידע על הפגיעה שעברה העובדת בילדותה, ואף סבר כי היא נמצאת במצוקה נפשית, ובכל זאת לא חדל ממעשיו".

קראו עוד במעסיקולוג:
^* פסיקה: "הצגת אצבע משולשת בעבודה גובלת בהטרדה מינית"
^* בג"ץ בהחלטה תקדימית: התפטרות בעקבות הטרדה מינית תוּכר כפיטורים
^* סירב להחזיר את העובדת מחשש לתלונה על הטרדה מינית, וחויב בפיצוי

"רומן בין שני בוגרים"?

העובדת הועסקה במשך כשנתיים וחצי במקום בו עבד הנתבע – עובד בכיר המבוגר ממנה בשנים רבות. זמן קצר לאחר תחילת עבודתה, הזמין אותה הנתבע להגיע לביתו בזמן שאשתו לא בבית, ודרש ממנה לקיים עמו יחסי מין. מאז, כך העידה בבית הדין, היא נדרשה במשך כשנתיים להתייצב בכל עת לפי דרישתו כאשר הוא מנצל את חולשתה ואת תלותה.

לטענתה, הנתבע ניצל את תפקידו כבעל מרות כלפיה, כאשר היתה לו השפעה על מהלך עבודתה ועל גובה שכרה. הפסיכולוג שטיפל בעובדת העיד שבשל מצבה הנפשי ופגיעותהּ המינית על רקע אירועים שחוותה בעברה, יכול היה הנתבע לנצל אותה כפי רצונו, והיא נענתה לדרישותיו כמי שכפאו שד.

לאחר כשנתיים, כאשר נודע לבני משפחתה על הקשר בין השניים, דרשה ממנו העובדת להפסיק את הקשר עמה, אך הוא הטריד אותה ובעקב אחריה, עד שהורשע בעקבות כך בהליך פלילי. הנתבע מצדו טען להגנתו שהיחסים בינו לבין העובדת היו קשר בין אוהבים ובהסכמה – "רומן בין שני בוגרים", כלשונו.

לאחר בחינת העדויות והראיות שהוצגו בפניו, פסק בית הדין לעבודה שהנתבע אכן הטריד מינית את העובדת בניגוד לחוק הטרדה מינית – בתחילת הקשר ביניהם, במהלכו, ואף בתקופה בסמוך לסיומו כאשר נדרש להפסיק את הקשר עמה, ובכל זאת המשיך ליצור איתה קשר על מנת להציע לה הצעות בעלות אופי מיני.

הפרעה נפשית פוסט טראומטית

בחוות דעת מומחה שמונה על ידי בית הדין, צוין כי העובדת סובלת מהפרעה נפשית פוסט טראומטית האופיינית לקורבנות תקיפה מינית והטרדות מיניות, עם אלמנטים ברורים של חרדה ודיכאון.

עוד צוין בחוות הדעת כי מערכת היחסים עם הנתבע הותירה את העובדת עם פגיעה בדימוי העצמי, בביטחון וביכולות, כאשר היא שרויה בפחד, ממעטת לצאת מהבית, סובלת מהפרעות שינה, מתקשה ליצור קשרים בינאישיים, ובפרט קשר זוגי. השתייכות העובדת לחברה הדתית מעצימה אף יותר את תחושת הפגיעה, הבושה וההשפלה שחשה בעקבות האירועים.

לפיכך הומלץ בחוות הדעת להכיר בשיעור נכות נפשית של 30%, כאשר 10% מתוכם יש לייחס לניצול המיני שעברה העובדת כילדה. לצד זאת נקבעה לעובדת נכות תפקודית בשיעור של 20%.

על בסיס שיעור הנכות הנפשי והתפקודי שנקבעו לה, נפסק לעובדת סך 200 אלף שקל, בשים לב לנסיבות המקרה, לחומרת המעשים, ולאחר שהוכח שהעובדת סובלת מדימוי עצמי נמוך ומחוסר יציבות תעסוקתית.

הפסד השתכרות בעבר ובעתיד

בשל הפסד השתכרות העובדת בעבר פסק לה בית הדין פיצוי נוסף בסך 258 אלף שקל, ובשל הפסד השתכרות עתידית נפסק לה סך 280 אלף שקל. על בסיס שני הסכומים הללו נפסק לעובדת סך 80 אלף שקל בשל הפסד פנסיה.

בעקבות עזרה ותמיכה נפשית להם העובדת תזדקק בעקבות הפגיעה בה, ובכלל זה טיפולים פסיכולוגיים, נפסק לה סך 20 אלף שקל. בגין הטיפולים הרפואיים-נפשיים להם כבר נזקקה בעבר נפסק לה סך 24 אלף שקל כנגד הצגת חשבוניות.

כך נפסקו לעובדת פיצויים בסך כולל של 1.08 מיליון שקל, מהם נוכו תשלומים ששולמו לעובדת על ידי הביטוח הלאומי בסך כ-470 אלף שקל. בנוסף חויב הנתבע לשאת בהוצאות המשפט של העובדת בסך 40 אלף שקל.

[ס"ע 48596-02-12]

<< לחצו לצפייה: פסקי דין בנושא הטרדה מינית בעבודה >>