בית הדין לעבודה בירושלים פסק לאחרונה פיצוי בגובה 10,000 שקל לעובדת, בשל התבטאות הבוס בנוגע להיריונהּ. זאת, על אף שנקבע שלא זו בלבד שהעובדת ניצלה לרעה את החוק, אלא היא גם הוליכה שולל את המעסיק ודרשה זכויות שכלל לא מגיעות לה.
"יש להיזהר מיצירת מצב שבו כל פיטורים של עובדת בהיריון ייחשבו כפיטורים שלא כדין, המטילים חובה על המעסיק לשלם לעובדת פיצוי כספי", הבהיר בית הדין בהחלטתו.
העובדת החלה לעבוד בתזמורת הקאמרטה הישראלית החל ממרץ 2011. היא יצאה לחופשה בשל שמירת היריון בנובמבר, וכעבור כשבועיים החלה חופשת הלידה. בפועל עבדה שמונה חודשים.
הבוס לעובדת: "הודעתך הנוכחית הופכת את חזרתך הנה לתקופת הקיץ, בה אין פעילות למעשה, לעוד תרגיל ציני בניצול החוק לטובתך, לחליבת כסף ממקום שאין לו כספים מיותרים"
בתחילת מרץ 2012, יום לפני שהיתה אמורה לשוב לעבודה, שלחה העובדת מייל למנהל בו הודיעה על הארכת חופשת הלידה בשלושה חודשים נוספים.
בתגובה כתב לה המנהל: "אני מקבל את החלטתך, זאת בלית ברירה ולפי דרישות החוק. אני סבור כי כניסתך הנה בהיריון, או כניסתך להריון סמוך לתחילת עבודתך, והסתרה זאת ממני עד לשבוע ה-14, היתה בלתי הוגנת מצדך כלפי מקום העבודה. הודעתך הנוכחית הופכת את חזרתך הנה לתקופת הקיץ, בה אין פעילות למעשה, לעוד תרגיל ציני בניצול החוק לטובתך, לחליבת כסף ממקום שאין לו כספים מיותרים. אני מודיע לך כבר כיום שבאם תחזרי, תפוטרי מיד בתום המועד המותר בחוק – קרי שלושה חודשי עבודה מיום חזרתך מהחופשה. אני מציע לך לנהוג בהגינות ולהודיע על התפטרותך לאלתר".
בשיחה טלפונית שהתקיימה בין הצדדים לאחר מכן, אמר המנהל לעובדת: "אני לא ממש צריך אותך, אז את תחזרי בהתאם לחוק לשלושה חודשים, ואז זה ייגמר". עם זאת, יום לפני המועד בו שוב היתה אמורה לחזור סוף סוף לעבודה – הודיעה העובדת שהיא עוזבת.
הטעתה את המעסיק
העובדת טענה שפוטרה בשל ההיריון, ושכבר במהלך ראיון העבודה הציגו בפניה שאלות ביחס לכוונתה להרחיב את משפחתה בשנה הסמוכה לתחילת עבודתה.
המעסיק טען מנגד שסוכם בין הצדדים שהעובדת תחזור לעבודה מיד בסיום חופשת הלידה – מועד מהותי לתקופת מכירה אינטנסיבית של מנויים לקונצרטים. בהסתמך על סיכום זה, תואמו מועדי החופשות לעובדים אחרים.
עם זאת, ברגע האחרון הודיעה העובדת על הארכת חופשת הלידה. שינוי זה העמיד את המעסיק במצב של חוסר בכוח אדם, שכן גם מנהלת השיווק היתה בהיריון ולא יכלה לעשות משמרות נוספות. המייל ששלח המנהל בתגובה נכתב, כך נטען, בכעסו הספונטני, מאחר שההודעה מצד העובדת נעשתה ברגע האחרון ובחוסר תום לב. "אני התעצבנתי, וכתבתי מייל לא תקין – אני מודה", אמר המנהל בעדותו.
העובדת האריכה את חופשת הלידה שלה שלא כדין, שכן היא היתה זכאית להאריכהּ למשך חודשיים בלבד נוכח תקופת העסקתה הקצרה, ובית הדין לעבודה פסק שהיא הטעתה את המעסיק, שנעתר לבקשתה בלית ברירה. "יש בכך לחזק את טענת המנהל שהלך לקראת העובדת בכל בקשה", ציין בית הדין.
העובדת "תפרה" לעצמה תביעה
"מה שחשבה העובדת לגבי מחשבותיו של המנהל, לא מהווה עילה מוצדקת לאי חזרתה לעבודה בניגוד מפורש להתחייבותה הספציפית בפניו", נימק בית הדין את החלטתו. "גם המלצתה של מזכירתו ש"אם" תפוטר תוכל לפנות לעו"ד ולקבל כסף – אין בה הצדקה לאי התייצבותה לעבודה".
בית הדין הארצי לעבודה: לעתים קיימת רלוונטיות למידע בנוגע להריון בנסיבות מיוחדות של עיתוי, עומס וסוג עבודה אצל המעסיק, בפרט כאשר העובדת התקבלה למילוי מקום
בית הדין התייחס לכך שהעובדת הקליטה שיחות ופגישות בינה לבין המנהל לאחר ששלח לה את המייל האמור, וקבע שעניין זה משמש כראייה לכך שהעובדת נערכה מבעוד מועד לתביעה, ולא נתנה באמת הזדמנות להעסקה אמיתית בתום חופשת הלידה.
בנוגע לטענת העובדת כי פוטרה, נפסק שהיתה למנהל כוונה להמשיך להעסיק אותה לאחר שובה מחופשת הלידה, והוא לא פיטר אותה. מתמליל השיחה בין השניים, עולה שהיא הודיעה שתחזור "בהתאם לחוק לשלושה חודשים, ואז זה ייגמר", והמנהל אמר בתגובה: "אז אני מכבד את החוק".
ניצול לרעה של החוק
"העובדת עשתה דין לעצמה עת החליטה לא לשוב, והודיעה על כך יום לפני שובה", הוסיף בית הדין. "זאת הגם שהאריכה את חופשת הלידה מעבר לזכות שקמה לה בחוק, ולמרות שנעדרה מהתקופה הבוערת בה נזקק המעסיק לעבודתה".
בית הדין ראה בכך ניצול לרעה של החוק מצד העובדת, חרף נכונות המעסיק ללכת לקראתה ולהמשיך להעסיקהּ כחוק.
יצוין כי בית הדין הארצי לעבודה (דב"ע 363/07) פסק שלעתים קיימת רלוונטיות למידע בנוגע להריון בנסיבות מיוחדות של עיתוי, עומס וסוג עבודה אצל המעסיק, בפרט כאשר העובדת התקבלה למילוי מקום במקביל ליציאה של עובדת אחרת לחופשת לידה. במקרה הנוכחי, העובדת ידעה שהתקבלה לעבודה במקביל לחופשת לידה של עובדת אחרת, והוכשרה לעבוד עם תוכנת מחשב בשל כך.
בנוגע למייל ששלח המנהל, קבע בית הדין שאין מחלוקת שמדובר בניסוח לא נאות, אולם פנייתו מיד לאחר קבלת המייל מעידה על כך שהדברים נכתבו בזמן כעס, שכן הוא הרגיש מרומה.
"חרף לשון מייל התשובה, אין לראות במייל זה הודעת פיטורים כלל וכלל", הבהיר בית הדין. "מאחר ומצוין בה המועד המותר כחוק. העובדת לא יכלה לצפות אם יתקיים או לא יתקיים שימוע כדין, וכל טענה בעניין זה היא בבחינת ספקולציה. מהמכתב עולה שיש כוונה להחזירהּ לעבודה עם שובה מחופשת הלידה על פי חוק חד משמעית".
"תקעת לי ברז עם ההיריון הזה"
המנהל טען בעדותו שלא היה שבע רצון מעבודת העובדת עוד לפני צאתה לחופשת לידה. כשנשאל מדוע אין מסמך המעיד על כך, השיב: "בתור מקום עבודה שיש בו בערך 20 מטר מרובע שעובדים בו ארבעה אנשים, אני לא צריך לשלוח תלונה בכתב על אי שביעות רצון מהעובד", ונראה שטיעון זה הניח את דעתו של בית הדין.
עם זאת, נפסק לעובדת פיצוי בגובה 10,000 שקל בגין התבטאות המעסיק כלפי באירוע חברתי: "תקעת לי ברז עם ההיריון הזה", על אף שדחה את טענת העובדת שמדובר בהתנכלות. בנוסף נפסקו לעובדת 5,000 שקל פיצוי בגין אי קבלת הודעה לגבי תנאי העסקתה. לצד זאת, התביעה לפיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת ופיצוי בגין אי עריכת שימוע והפרת חוק עבודת נשים – נדחתה.
[סע"ש 55724-05-14]