בוטלה החלטה חריגה של בית הדין לזמֵן עד לטובת המעסיק
מעסיקולוג12:10
"בשיטת המשפט שלנו, אין זה מקובל שהשופט שמכריע בתיק יוזם מטעמו זימון עֵד, במטרה לאפשר לצד שלא צלח בהוכחת תביעתו להוכיח אותה בכל זאת"
בית הדין הארצי לעבודה ביטל לאחרונה את החלטתו החריגה של בית הדין לעבודה בבאר שבע [סע"ש 32531-02-16], שקבע על דעת עצמו לזמֵן לעדות גורם חיצוני שיעיד לצורך אימות גרסת המעסיק.
"בשיטת המשפט שלנו, אין זה מקובל שהשופט אשר מכריע בתיק יוזם מטעמו זימון עד בדיעבד במטרה לאפשר לצד אשר לא צלח בהוכחת תביעתו להוכיח אותה בכל זאת, לא כל שכן שעסקינן בערכאת בית הדין לעבודה ובמתן פריבילגיה מרחיקת לכת זו למעסיק", טען העובד במסגרת הערעור על ההחלטה החריגה.
ואכן, טענתו התקבלה: "זימונו לעדות של העד על ידי בית הדין משמעותו מתן אפשרות לאותו צד שאי זימונו היה נזקף לחובתו לערוך 'מקצה שיפורים' לראיות שהוגשו על ידו לבית הדין", נימק בית הדין הארצי את החלטתו להורות על ביטול זימונו של העֵד.
תביעה נגדית בגובה כחצי מיליון שקל
הכל התחיל כאשר העובד הגיש תביעה נגד המעסיק לקבלת פיצויי פיטורים, חופשה, פנסיה, ניכוי מהשכר תגמולים, הבראה וקרן השתלמות.
בתביעה שכנגד שהגיש המעסיק, שסכומה הועמד על כחצי מיליון שקל, נטען בין היתר שלאחר סיום עבודתו של העובד התברר למעסיק בשיחה עם קב"ט בחברת עמידר, שבמהלך תקופת עבודתו אצלו ועל חשבון זמן עבודתו – עבד העובד גם בעמידר.
המעסיק אף הגיש לבית הדין דו"ח איכון של רכבו של העובד, שממנו עולה לכאורה שבמשך שעות רבות ביצע העובד נסיעות מחוץ לגזרת עבודתו, ושמדובר בכתובות של דירות עמידר.
מדוע לא זומן הקב"ט לעדות?
בחקירתו בבית הדין, התבקש המעסיק להסביר מדוע לא זימן את קב"ט עמידר לעדות לחיזוק טיעוניו. "הוא ידע דבר ולא דיווח עליו, ולכן אם הוא לא דיווח על גניבה כל הזמן הזה – אז הוא לא עד מטעמי", השיב המעסיק.
עם זאת, במהלך חריג הורה השופט צבי פרנקל לזמן את קב"ט עמידר מטעם בית הדין, תוך מתן אפשרות לשני הצדדים לחקור אותו בחקירה נגדית.
העובד הגיש בקשה לערעור על החלטה זו, וטען שזימונו של הקב"ט על ידי בית הדין לצורך מתן עדות הוא החלטה חריגה, שפוגעת באופן לא מידתי בזכויות מהותיות של העובד כבעל דין.
עוד טען העובד שטעה בית הדין כאשר נעתר לבקשות חריגות של המעסיק למתן צו לחברת עמידר לבירור פרטיו של הקב"ט ולמתן אפשרות למעסיק, שהוא עד מטעמו, לחקור אותו בחקירה נגדית.
השופט כפרקליטו של צד
בית הדין הארצי לעבודה כבר פסק בעבר [ע"א 273/59] כי "אם תובע במשפט לא הוכיח דבר שהיה עליו הוכיח, ושלאמיתו של דבר היה זה ביכולתו להוכיח – אין השופט, אפילו מתוך דחף פנימי הנובע מחרדה לצדק, יכול לקרוא לעֵד, שהתובע יכול היה לקרוא לו, כדי להשלים מה שתובע כזה".
יש לציין כי נוכח המאפיינים הייחודיים של בית הדין לעבודה, יש נסיבות שבהן יהיה מקום לכך שבית הדין יסטה מהשיטה האדברסרית. כך למשל, נפסק שעל בית הדין לעבודה להימנע מלתת יד לפסיקה בניגוד להוראות צווי הרחבה והסכמים קיבוציים כלליים, שהם בגדר ידיעת דיינים, וכי עת מדובר בהליכים שעניינם ביטחון סוציאלי יחרוג בית הדין מהשיטה האדברסרית.
אולם, ככלל, כאשר מדובר בהליך בין שני בעלי דין, ובמיוחד אם שניהם מיוצגים, ובהיעדר נסיבות מיוחדות וחריגות – אל לבית הדין לסטות מדרך המלך ולהפוך לפרקליטם של הצדדים, כך הבהיר בית הדין הארצי.
ובכל מקרה, הפסיקה קובעת [דב"ע לו/130] שגם אם בית הדין לעבודה מחליט שהתקיימו נסיבות חריגות המצדיקות סטייה מהשיטה האדברסרית, הרי שלפני מתן ההחלטה עליו לתת לצדדים הזדמנות להביע עמדתם בנוגע לכך, ולקבל החלטה רק לאחר שמיעת עמדתם, לפני מעשה ולא לאחר.
"בנסיבות המקרה הנדון, אנו סבורים כי לא היה מקום לכך שבית הדין יחרוג מהשיטה האדברסרית ויזמן ביוזמתו עֵד, שעל פני הדברים עדותו מהותית להוכחת גרסת המעסיק בתביעה שכנגד", פסק בית הדין הארצי. "למרות שלגרסת המעסיק, המידע על עבודתו של העובד בעבודה נוספת במהלך תקופת עבודתו אצלה נמסר לה על ידי קב"ט עמידר, בחר המעסיק שלא לזמנו לעדות. חזקה על המעסיק, במיוחד נוכח העובדה כי היה מיוצג בהליך, שקיבל החלטה מושכלת אלו ראיות ועדויות להגיש להוכחת גרסתה בכתב התביעה שכנגד".
