"מעסיק שנודע לו בדיעבד כי טרם נותקו יחסי עובד-מעביד נכנסה העובדת שפוטרה להיריון, נדרש לפנות לממונה על חוק עבודת נשים לה הואצלה סמכותו של השר, בבקשה לתת היתר לפיטורי העובדת. עד למתן החלטה בבקשה, ומשהפיטורים בטלים, על העובדת לשוב לעבודתה", כך פסק בשבוע שעבר בית הדין לעבודה בתל אביב, וחייב את המעסיק לפצות את העובדת בכ-60 אלף שקל לאחר שסירב להחזירהּ לעבודה.
בכל החל כאשר החברה הודיעה לעובדת על פיטוריה בתום כ-7 חודשי העסקה, אולם נעתרה לבקשת העובדת להאריך את יחסי העבודה כדי לאפשר לה לחפש עבודה בנחת לאחר שיסתיימו ההכנות לחתונתה. וכך, למעלה מחודש לאחר שפוטרה, באו יחסי עובד-מעביד אל סיומם.
כשבוע לאחר כניסת פיטוריה לתוקף גילתה העובדת שהיתה בהיריון במועד פיטוריה, ולכן עדכנה את החברה וביקשה לחזור לעבודה. עם זאת, מנהל החברה סירב להחזיר אותה לעבודה, ושלח לה טיוטת הסכם פשרה לסילוק כל תביעותיה וטענותיה תמורת 10 אלף שקל.
העובדת סירבה להצעה והחליטה "כי היא אינה מעוניינת בהסכם, עקב רצונה לשוב לעבודה בחברה, תוך הבנה כי יקשה עליה למצוא מקום עבודה חלופי בעודה בהריון", כלשונה בכתב התביעה.
קראו עוד במעסיקולוג:
* בית הדין לעבודה: קבלת מועמדת בהיריון מחייבת העסקתה עד תום התקופה המוגנת
* פוטרה בהיריון וסירבה לשוב לתפקיד זוטר, בית הדין פסק שהתפטרה
* 2017: הרגולטור אישר 72% מבקשות מעסיקים לקבלת היתר לפיטורי עובדת בהיריון
* נדחתה תביעת עובדת בהיריון, מאחר שסירבה לשוב לעבודה לאחר ביטול הפיטורים
* בית הדין לעבודה: הפיצוי לעובדת בהיריון שפוטרה יוּפחת אם מצאה עבודה אחרת
שיהוי של שנה
כשנה לאחר פיטוריה, בעקבות פניית עורך דינה של העובדת אל החברה, פנתה החברה לממונה על חוק עבודת נשים בבקשה לקבל היתר רטרואקטיבי לפיטורי העובדת.
הממונה על חוק עבודת נשים לא התירה את פיטורי העובדת, שכן נכון למועד הגשת הבקשה למתן היתר פיטורים – לא היתה עילה לתת למעסיק היתר בדיעבד לפיטורי העובדת, שכבר סיימה מזמן את חופשת הלידה.
ערעור שהוגש על ידי החברה על החלטת הממונה נדחה על ידי בית הדין האזורי לעבודה, ואז הציע מנהל החברה לעובדת לחזור לעבודה, אך היא דחתה את ההצעה. כך טענה החברה להגנתה שלא הפרה את החוק, שהרי הציעה לעובדת לחזור לעבודה, והיא זו שבחרה לא לקבל את ההצעה.
10,000 ש"ח בגין עוגמת הנפש
"לאחר ששמענו את העדויות, מקבלים אנו את גרסתה של העובדת, שהיתה אמינה יותר מגרסתו של מנהל החברה, כי מנהל החברה 'הפציר' בה לשוב לעבודה לאור הייעוץ המשפטי שקיבל, ולא היה בהצעה גרם של כנות", פסק בית הדין.
הפסיקה קובעת שהאיסור על פיטורי עובדת בהיריון, כעולה מנוסחו של סעיף 9 לחוק עבודת נשים (ראו מסגרת), הוא קטגורי. כלומר, אף אם לאחר ניתוק יחסי עובד-מעביד מתברר לעובדת שהיתה בהיריון בעת פיטוריה – הפיטורים בטלים.
כך נפסק שהחברה תפצה את העובדת בסך כולל של כ-60 אלף שקל, מהם כ-3,800 שקל בגין הפסדי הפקדות לקופת גמל, כ-6,800 שקל בגין הפסד פיצויי פיטורים ו-10 אלף כפיצוי לא ממוני, כלומר בגין עוגמת הנפש, כ-38 אלף שקל בגין הפרשי שכר, כ-2,600 שקל עבור דמי הבראה. בנוסף, חויבה החברה לשאת בהוצאות משפט של העובדת בסך 15 אלף שקל.
[סע"ש 63108-12-17]