"העובדת פירקה והפכה את המשרד, וכשיצאה צעקה שהיא בהיריון"
מעסיקולוג12:11
ביה"ד לעבודה דחה את תביעתה של עובדת שטענה שפוטרה בעודה בהיריון וההצעה לעבודה חלופית היתה במטרה להשפיל אותה | "התובעת הציגה 4 טענות עובדתיות שונות"
בית הדין לעבודה בנצרת דחה לאחרונה את תביעתה של עובדת נגד חברה בה הועסקה במשך שלוש וחצי שנים, שטענה שפוטרה בעודה בהיריון.
התובעת הועסקה כעובדת ניקיון בחברה, העוסקת בייצור ובשיווק של מוצרי פלסטיק. כשלוש שנים וחצי לאחר תחילת העסקתה בחברה, עודכנה העובדת כי בנוסף לתפקידה עליה למלא את מקומה של עובדת הניקיון הנוספת שנעדרה מהעבודה במשך מספר ימים, מה שהוביל לוויכוח סוער בינה לבין אחראית משאבי האנוש אליה היתה כפופה.
בעקבות כך נאסרה כניסתה של העובדת לחברה, ואף המאבטח בשער קיבל הוראה בנוגע לכך. מאז לא שבה לעבוד בחברה, וכך יומה האחרון בפועל היה היום בו התרחשה תקרית זו.
בעקבות האירוע, העובדת זומנה לבירור אשר נערך יומיים לאחר מכן בהשתתפות אחראית משאבי אנוש ושני נציגי ועד העובדים חברה. בשל הריונה, הוצע לעובדת לעבור לתפקיד אחר, אך היא סירבה. למרבה הצער, העובדת הפילה את עוברהּ ימים ספורים לאחר מכן.
העובדת טענה בפני בית הדין לעבודה כי היא הודיעה על הריונה לאחראית משאבי אנוש כשבועיים לפני התקרית, טענה שהוכחשה על ידי החברה. לאחר שננזפה שאינה מספיקה לבצע את כל המטלות, נקראה למשרדה של אחראית משאבי אנוש שאמרה לה שבקשתה לקבלת עזרה בשל היעדרות עובדת הניקיון השנייה נדחית, ובמעמד זה אמרה לה לכאורה: "קחי את התיק שלך וכל מה שיש לך, ותצאי מהשער ואל תחזרי לפה יותר".
העובדת יצאה לטענתה מהחברה במצב נפשי קשה שהוביל לעילפון, ופונתה באמבולנס לבית החולים. ביום בו נקראה לשיחת בירור, קיבלה העובדת מכתב מהחברה בו פורטו נסיבות האירוע על ידי אחראית משאבי אנוש, והיא התבקשה להמציא אישור רפואי על הריונה לצורך התאמת משרה למצבה.
החברה טענה מנגד כי העובדת היא זו שנטשה את מקום העבודה, היא לא הודיעה על דבר ההיריון במועד בו נקבה, וכן אין כל קשר בין ההיריון לבין הפיטורים. עוד נטען כי כאשר סירבה לבצע את מטלות עובדת הניקיון שנעדרה נקראה לחדרה של אחראית משאבי אנוש, ושם החלה להשתולל בחדר ולהשליך על הרצפה מסמכים, מגירות ומדפסת – טענות שאמנם הוכחשו כליל על ידי העובדת, אולם התקבלו על ידי בית הדין לעבודה.
בפסיקה של בג"ץ [6845/00] הוסבר הרציונל של איסור פיטורי אישה בהיריון, לפיו "אי השוויון החברתי מוביל פעמים רבות, וגם בימינו אנו, לדעות קדומות בנוגע ליכולתן של נשים להמשיך בביצוע עבודתן כרגיל תוך כדי היריון וכאימהות לפעוטות. מטעם זה, וכן נוכח ההכרה בקושי – הנובע מהדעות הקדומות – למצוא עבודה חלופית תוך כדי ההיריון, בחר המחוקק להקנות הגנה מיוחדת כנגד פיטורי נשים בהיריון, וזאת במסגרת חוק עבודת נשים".
מבחן אובייקטיבי
סעיף 2(א) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה אוסר אפליה של עובדת או דורשת עבודה מחמת היריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ-גופית וכן מעצם היותה אֵם. בתביעה המוגשת בשל הפרת סעיף זה – נטל ההוכחה על המעסיק שלא פעל בניגוד לחוק.
בפסיקה [ע"ע 16117-07-10] נקבע כי המבחן לבדיקת קיומה או היעדרה של אפליה הוא אובייקטיבי, ויש לבחון את התוצאה הסופית כפי שהיא מצטיירת במציאות החברתית.
בהחלטתו ציין בית הדין לעבודה כי נמצאו סתירות רבות בגרסתה של העובדת, והיא נמנעה מלהעיד שתי עובדות שלטענתה תומכות בעדותה בנוגע להתנכלות לכאורה של אחראית משאבי אנוש כלפיה.
בסופו של יום בית הדין לעבודה שמע את עדויותיהן של עובדות אלה, אשר התכחשו לחלוטין לגרסה זו של העובדת. מעבר לכך, לא היה כל סיוע לגרסתה, לעומת יתר העדים שהשמיטו את הקרקע תחת טענותיה.
גם בנוגע למועד בו העובדת לכאורה הודיעה על דבר הריונה – היא הציגה בפני בית הדין לעבודה 4 גרסאות עובדתיות שונות, בעוד החברה טענה כי דבר ההיריון הגיעה לידיעתה רק בשיחה שלאחר התקרית. "העובדת יצאה מהמשרד אחרי שפירקה והפכה אותו, ובדלת היא צעקה שהיא בהריון. זה הכל, כך זה נגמר", טענה אחראית משאבי אנוש, ובית הדין קיבל את גרסתה.
בנוסף נדחתה טענת העובדת לפיה לא ניתנה לה זכות השימוע, מה גם שממילא לא הצליחה להוכיח שפוטרה על ידי החברה שכן היא סירבה לכל ניסיון הידברות, והחלטתה לא לשוב לעבודה התקבלה על דעת עצמה. טענת העובדת שההצעה לעבוד במחלקת האריזה היתה במטרה להשפיל אותה נדחתה אף היא, והיא עשתה דין לעצמה כשסירבה לנסות ולקבל ההצעה להתאים את עבודתה להיריונה. יצוין כי על אף שתביעתה של העובדת נדחתה – בית הדין לעבודה התחשב במצבה ופסק כי כל צד יישא בהוצאותיו.
כפי שהיא מצטיירת במציאות החברתית.
