בית הדין לעבודה בחיפה דחה לאחרונה טענת עובד מבוגר שפוטר לאחר שהכשיר לתפקיד עובד חדש הצעיר ממנו ב-40 שנה. זאת לאחר שנפסק ששני העובדים הועסקו על ידי שני מעסיקים שונים, ולכן חוק שוויון הזדמנויות בעבודה האוסר על אפליה מחמת גיל אינו נוגע להם. מדובר בשני מוסכים הסמוכים זה לזה, שנוהלו על ידי אותו אדם והיו בבעלות משותפת – אולם היוו אישיות משפטית נפרדת לחלוטין.
העובד הועסק כמחסנאי, ולאחר 14 שנות עבודה התבקש לבצע הכשרה לתפקיד זה לעובד חדש וצעיר במוסך הצמוד. המנהל המקצועי של המוסך בו הועסק העובד המבוגר שימש גם כמנהל האדמיניסטרטיבי של המוסך בו הועסק העובד הצעיר. העובדים בשני המוסכים נדרשו מעת לעת לסייע במוסך הסמוך, והוטלו עליהם משימות נוספות על ידי המנהלים בשניהם.
קראו עוד במעסיקולוג:
* פיצוי בגובה 6 משכורות לעובדת מבוגרת שפוטרה
* נדחתה תביעת עובדת "מבוגרת" שפוטרה בשל צמצומים, למרות שמונה עובד במקומה
* הפוסט הוויראלי הציף מחדש נושא כאוב בעולם התעסוקה
לאחר שהעובד המבוגר פוטר בנימוק לפיו החברה מובילה שינויים מבניים ומצמצמת פעילות, הוא הגיש תביעה נגד החברה בטענה שהוא פוטר על רקע גילו המבוגר, בעקבות החלפתו בעובד הצעיר ממנו בכ-40 שנה שנקלט לעבודה מספר חודשים טרם פיטוריו, ואותו הוא עצמו הדריך לתפקיד.
לטענתו, לא נפל רבב בעבודתו ובוודאי שלא כזה המצדיק את פיטוריו, ולכן דרש פיצוי בגין עגמת נפש של שנת שכר עבודה בסך של כ-90 אלף שקל. עוד טען העובד המבוגר שהחברה ניסתה ליצור הפרדה מלאכותית בין המוסך בו הוא הועסק לבין המוסך הסמוך בו הועסק המחסנאי הצעיר. בפועל, כך נטען, המוסכים היו צמודים זה לזה, המחסנאים ישבו בסמוך זה לזה, ולכל אחד מהם עמדת מחשב וחלק מהמערכות הממוחשבות משותפות. לכן, כך טען העובד, אין לקבל את טענת החברה לפיה העובד החדש התקבל לעבוד במוסך הסמוך על ידי מעסיק אחר.
"הפרדה מוחלטת"?
בית הדין פסק שעצם העובדה שבו בזמן שהתובע היה עובד החברה וקיבל ממנה את שכרו, הוא נדרש לבצע עבודה בעבור המוסך הסמוך שהוא תחת בעלות של חברה אחרת, מוביל למסקנה שלא הייתה הפרדה מוחלטת בכל הקשור לביצוע עבודה וחלוקת תפקידים בין העובדים של שני המוסכים.
למרות זאת, פסק בית הדין שיש לקבל את טענת החברה: "אנו מקבלים את טענת החברה בעניין זה, כי אין המדובר באותו מעסיק אשר הפלה בין עובדיו, שכן מדובר בשני עובדים אשר התקבלו לעבודה אצל שני מעסיקים שונים, וגם אם העובד סייע בהכשרתו של העובד הצעיר לתפקיד מחסנאי, התקיימותם של תנאי איסור אפליה על פי חוק לשוויון הזדמנויות אשר קובע 'לא יפלה מעסיק בין עובדיו' אינו מתקיים במקרה דנן, היות שמדובר בשני מעסיקים שונים, שלא הוכח כל קשר ביניהם".
כך נפסק שהתובע מנוע מלהעלות טענת אפליה, שכן אין מדובר בטענה של העדפת עובד אחד על פני עובד אחר אצל אותו המעסיק, ונדחתה טענתו לפיטורים על רקע הפליה מחמת גיל.
[סע"ש 10498-05-16]