העובדת אמרה שיפטרו אותה אם לא מרוצים ממנה? המעסיק פטור משימוע

בית הדין לעבודה בתל אביב פסק לאחרונה שמאחר שהעובדת אמרה למעסיק שיפטר אותה אם אינו שבע רצון ממנה – לא היה צורך לערוך לה שימוע לפני פיטורים, וכך נדחתה תביעתה לפיצוי.

"בתגובתה של העובדת היא למעשה הסכימה למעשה הפיטורים. משכך, לא היה על המעסיק לקיים עם העובדת שימוע רק כ'טקס פורמלי' (אם כי ברור שאילו הדברים היו מועלים על הכתב בזמן אמת, כהווייתם, הדבר היה מהווה ראיה משמעותית לאופן שבו הצדדים נהגו בזמן אמת)" – כך נימק בית הדין את החלטתו.

בהקשר זה נזכיר שבאוקטובר 2017 פסק בית הדין לעבודה בירושלים שגם אילו היתה נכונה טענת העובד לפיה לא נערך לו שימוע לפני פיטורים – הרי שתגובתו להודעת הפיטורים ("סבבה") מעידה על כך שלא נגרם לו נזק, ולכן אינו זכאי לפיצוי.

זאת על אף שהפסיקה נוקטת הקפדה יתרה על עריכת שימוע לפני פיטורים, וגם במקרים בהם קיים פגם בהליך השימוע – זוכים עובדים רבים לפיצויים. קל וחומר כאשר לא נערך שימוע כלל.

קראו עוד במעסיקולוג:
^* המעסיק לא הציג פרוטוקול שימוע, וחויב בפיצוי בגובה שתי משכורות
^* בית הדין לעבודה: על המעסיק להחתים את העובד על הפרוטוקול במעמד השימוע
^* לעובדת לא נערך שימוע, נפסק שתכליתו התקיימה ולכן אינה זכאית לפיצוי

העובדת טענה שפוטרה לאחר שננזפה על ידי המעסיק על כך שהלכה הביתה שמונה דקות לפני סוף יום העבודה. הדברים נאמרו לה בשיחת טלפון, אליה הגיבה במסרון שבו דרשה לערוך לה שימוע ושהמעסיק ייתן לה מכתב פיטורים. למחרת היום ניתן לה מכתב פיטורים.

לפיכך טענה העובדת שלא נערך לה שימוע לפני פיטורים, ותבעה מהמעסיק סך 44 אלף שקל, המשקף 4 משכורות חודשיות של העובדת.

הזדמנויות חוזרות ונשנות

המעסיק הכחיש את הדברים וטען להגנתו שהעובדת ביצעה את תפקידה באופן לקוי ורשלני, ושהיו לה בעיות של יחסי אנוש. במהלך החודשים האחרונים להעסקתה, כך טען המעסיק, זומנה העובדת למעלה מ-10 פעמים לשיחה עמו בנוגע לתפקוד לקוי זה, וניתנו לה הזדמנויות חוזרות ונשנות לשפר את דרכיה תוך התראה על פיטורים.

במהלך ויכוח בעניין מקצועי עם המעסיק, אמרה העובדת בהתרסה ש"אין לה מה לומר ואין עוד על מה לדבר מבחינתה, ואם זה לא מתאים לחברה – אז שיפטר אותה, וייתן לה מכתב פיטורים בזה הרגע".

בעדותה בבית הדין, הודתה העובדת שיחסי העבודה שלה במשרד לא היו שגרתיים, וכללו צעקות והרמות קול הדדיות. בתחילה טענה כי "מעולם לא צעקתי אם הוא לא צעק עלי, וללא צדק", אולם לאחר מכן הודתה העובדת בעדותה שגם מדי פעם הרימה את קולהּ ללא קשר אליו.

סתירות בטענות העובדת

העובדת הודתה שנהגה לומר למעסיק "אם לא מתאים לך תפטר אותי". כשהתבקשה להסביר את הדברים, ניסתה להציג זאת כהומור – אך בית הדין לא השתכנע מהנימוק שהציגה העובדת, מאחר שהוא סותר את התיאור הדרמטי לפיו המשרד התנהל באופן קבוע בצעקות.

לאחר בחינת העדויות והראיות שהוצגו בפניו, פסק בית הדין שטענות העובדת רוויות סתירות, ולכן קבע שהעובדת אינה מהימנה ואימץ את גרסת המעסיק.

מאחר שהתקבלה גרסת המעסיק בנוגע לנסיבות הפיטורים, לפיה העובדת פוטרה לאחר ויכוח בעניין מקצועי שבסופו אמרה העובדת למעסיק שיפטר אותה אם אינו שבע רצון מתפקודה – בית הדין פסק שהעובדת אינה זכאית לפיצויים בגין אי עריכת שימוע לפני פיטורים.

[סע"ש 24868-04-16]

* אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד.