בעת מיתון קיים דפוס קבוע של פיטורים על רקע גיל, והדבר לא אחת גוזר על המפוטר שנים ארוכות של אבטלה וירידה ניכרת ברמת החיים
פיטורים על רקע גיל והקושי במציאת עבודה בגיל מבוגר היא בעיה שהולכת ומחריפה בעולם המודרני. כוח העבודה הולך ומזדקן, ואט אט נפלט ממעגל התעסוקה.
רק לאחרונה פורסם ניתוח נתונים לפיו בשנת 2024 יהיו עובדים בני 50 ומעלה קבוצת העובדים הדומיננטית בבריטניה, ובארה"ב התחזית היא שב-2022 בני ה-50 פלוס יהוו לא פחות מ-35% מכוח עבודה.
המצב הכלכלי גם הוא לא מזהיר, מה שגורם למעסיקים רבים לשקול את החלפתם של העובדים הוותיקים והמנוסים שיושבים על משכורות גבוהות, בדם חדש שעלות העסקתו נמוכה בצורה ניכרת.
"דפוס זה של אפליה על רקע גיל צץ בכל פעם שקיים מיתון", אמרה היום (ה') בראיון ל-CNBS פטרישה בארנס, הפועלת למיגור התופעה בארה"ב.
החקיקה אמנם מגנה על עובדים מבוגרים באמצעות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, ומערכת המשפט בישראל נאבקת אף היא בתופעה באמצעות פסיקה מחמירה המחייבת מעסיקים המפרים את החוק בפיצויים בהיקף נרחב. עם זאת, העובד נדרש להוכיח שאכן הופלה על רקע גילו, ואין מדובר במשימה פשוטה. "המעסיק יכול לנמק את החלטותיו על פי רצונו", אומרת בארנס, "ויהיה קשה לתובע להוכיח שנעשתה אפליה בשל גילו המבוגר".
חבר המושבעים בבית המשפט בקליפורניה פסק לאחרונה פיצויים בגובה 700,000 דולר לכבאים שהצליחו להוכיח שהמעסיק העביר עובדים מבוגרים לאזורים מרוחקים, בתקווה שהנסיעות הארוכות יתישו אותם ויגרמו להם להתפטר.
במקרה אחר הסכימה יצרנית הנעליים DSW לשלם פיצויי בגובה 900,000 דולר בשנת 2014 בעקבות תביעה שהוגשה נגדה בטענה שהיא פיטרה רק עובדים מבוגרים במהלך קיצוצים בחברה, ובמקביל אף פוטרו מנהלים שמַחו על פיטורי העובדים המבוגרים.
חבילת פיצויים כנגד ויתור על זכות התביעה
על מנת להימנע מחשיפה לתביעות, מעסיקים רבים מציעים חבילות פיצויים לעובדים שפוטרו תמורת ויתור על זכויותיהם לתבוע אותם בעתיד. הקונגרס האמריקני מנסה להילחם בתופעה באמצעות חוק המגן על העובדים, ועל פיו מוטלת חובה על המעסיק להציע במקרים אלה לעובדים פיצוי בעל ערך ממשי תמורת הוויתור על תביעה עתידית.
ממחקר שנערך השנה על ידי הבנק הפדרלי של סנט לואיס בארה"ב עולה כי נשים מובטלות בנות 50 ומעלה נפגעות באופן קשה במיוחד מפיטוריהן כאשר כמחציתן סובלות מאבטלה לטווח ארוך, כלומר גם במהלך השנים שלאחר המיתון, לעומת פחות מרבע לפני כן.
"חשוב להבין שאפליה על רקע גיל למעשה מובילה לעוני", מוסיפה בארנס. "במובן מסוים אנחנו מאפשרים למעסיקים לבצע את קיצורי הדרך האלה, והחברה נוטה להתמקד בעניינים כדוגמת הטבות בריאות וביטוח לאומי. זו שערורייה שאנשים לא מבינים עד כמה הבעיה הזו רצינית ואיזו השפעה עצומה יש לה על החברה כולה".
נזכיר כי במרץ השנה הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק המונעת ממעסיק לחייב עובד לפרוש רק בשל גילו, בטענה שההסדר של גיל פרישה חובה נעוץ בהסדרים חברתיים של אירופה במחצית השנייה של המאה ה-19, וכבר איננו רלוונטי לימינו. "תוחלת החיים כמעט והכפילה את עצמה, ואוכלוסיית ה'זקנים' הבריאים, הצלולים והכשירים בגילאי 70, ואף 90 ומעלה, גדלה באופן ניכר", אמר מציע החוק, ח"כ דב חנין (חד"ש).
עם זאת, מנגד נשמעים קולות לפיהם הארכת תקופת העסקתו של עובד מבוגר, לצד דחיית גיל הפרישה הקבוע בחוק, מחמירה עוד יותר את מצבם של הצעירים שממילא מתקשים להשתלב בשוק התעסוקה.
