פיצוי לעובד בגובה 6 משכורות: "פיטורים בהינף קולמוס ובחוסר אכפתיות"

"המעסיק הוליך את העובד שולל והציג בפניו מצג כוזב, על מנת לסלקו משורותיו בהינף קולמוס ובחוסר אכפתיות, והכל על מנת לפנות את המשרה עבור עובדת חדשה, יהיו הטעמים להעדפתו אשר יהיו" – כך פסק לאחרונה בית הדין לעבודה בתל אביב, ופסק לעובד פיצוי חריג בגובה 6 משכורות חודשיות.

העובד שימש רכז פרויקט "מצילה" של המשרד לביטחון פנים, ולאחר כ-4 שנות עבודה קיבל הודעה לפיה הפרויקט בוטל – ולכן הוא מפוטר. זאת על אף שזמן קצר לאחר מכן מונתה תחתיו עובדת אחרת, ולטענת העובד מדובר בפעילה פוליטית במטה הבחירות של ראש המועצה.

מהראיות שהובאו בפני בית הדין, עולה בבירור שלא רק שהפרויקט לא בוטל – אלא שבסמוך לפיטורי העובד פנה ראש המועצה למשרד לביטחון הפנים כדי להגדיל את היקף המשרה האמורה. כך העובדת החדשה זכתה למלא את התפקיד במשרה מלאה, בעוד העובד מילא אותו במשרה חלקית בלבד. בהמשך הועתקה המשרה מהמתנ"ס למועצה המקומית, באופן שהקנה למועמדת מעמד של עובדת מועצה.

קראו עוד במעסיקולוג:
^* המעסיק גייס בחשאי מחליף, העובד יפוצה ב-15 אלף שקל
^* התחייבה לא לבצע שעות נוספות, אך המעסיק חויב לשלם עבורן כ-85 אלף שקל
^* בית הדין הארצי לעבודה: מה מותר לשאול מועמדת בנוגע לזמינותה?

נזק מוגבל לעובד

המתנ"ס טען להגנתו שפיטורי העובד נוגעים למשבר אמון, על רקע דיווחים כוזבים שמסר העובד על שעות עבודתו. בנוסף נטען כי ייתכן שהיתה בעיה תקציבית עם הפרויקט, ולכן נשלח לעובד מכתב ממנהל המתנ"ס בדבר הפסקת הפרויקט, ולאחר שהוסדר נושא התקציב והעברת התקן לעירייה – נקלטה לתפקיד עובדת חדשה מטעמים עניינים בלבד, כאשר כלל לא הוכח שהיתה לה זיקה פוליטית כלשהי לראש המועצה.

עם זאת, תוך כדי התקדמות ההליך המשפטי כבר הודו הנתבעים שהנימוק הנזכר בהודעת הפיטורים שנמסרה לעובד, לפיו הוא מפוטר בשל סיום פרויקט מצילה, הוא נימוק כוזב – שכן לא התקבלה כל החלטה בדבר סיום הפרויקט לפני פיטוריו.

"השימוש במצג כוזב על מנת להביא לפיטוריו של העובד, עשוי כשלעצמו לתמוך בטענות העובד כי ביסוד פיטוריו לא עמדו שיקולים ענייניים כלשהם, אלא שיקולים זרים, והעדפה פסולה (הדגשות במקור – מעסיקולוג) של העובדת החדשה".

בנוסף נמנע המתנ"ס מלזמן את העובד לשימוע, והסתיר מפניו את העובדה שלמעשה בכוונת המועצה לשדרג את התפקיד לאחר שהוא יוחלף בעובדת אחרת.

"לנוכח החומרה אותה יש לייחס למצג השווא שיוצר גוף ציבורי, ועל אף הנזק המוגבל שנגרם לעובד אשר מצא עבודה דומה בתוך כחודשיים, אנו סבורים כי העובד זכאי לפיצוי משמעותי, בשיעור שלא יפחת מ-6 חודשי שכר", פסק בית הדין.

כתבה בערוץ 10

אך לא בכך תם מסעו של העובד, שכן כעבור כ-5 שנים הוא פוטר שלא כדין גם מהמועצה המקומית בה התחיל לעבוד לאחר מכן – פיטורים בעקבותיהם נפסק לו פיצוי נוסף בגובה 35 אלף שקל.

בעודו עובד במקום עבודתו החדש, רואיין העובד על ידי העיתונאי דב גילהר לכתבת טלוויזיה בה נמתחה ביקורת חריפה על התנהלותו של ראש המועצה המקומית בה עבד לפני כן. העובד הצטלם לכתבה בפנים גלויות, וסיפר כיצד פוטר מעבודתו כדי לפנות את תפקידו לעובדת, שעל פי הנטען בכתבה היתה מקורבתו של ראש המועצה.

תוך פחות מחודשיים ממועד שידור הכתבה, זומן העובד לשימוע בטענה לצמצומים, ולאחר מכן פוטר. עם זאת, בית הדין לא השתכנע שסיבת פיטורי העובד היא אכן הצמצומים שנערכו במועצה באותה תקופה.

"בנסיבות העניין הנטל להוכיח כי הכללתו של העובד ברשימת המפוטרים היתה מטעמים עניינים וללא כל קשר להופעתו בכתבה בערוץ 10, הועבר לכתפי המועצה המקומית אשר לא סיפקה כל הסבר סביר ולא הפריכה את המסקנה העולה ממכלול הראיות הנסיבתיות עליהן עמדנו לעיל", ציין בית הדין בהחלטתו, קבע שלא ניתן למצוא הסבר סביר וענייני להחלטת פיטורי העובד מטעמי צמצום, וחייב את המועצה בפיצוי.

[ס"ע 47298-08-15]

<< לחצו לצפייה: פסקי דין בדיני עבודה >>