הפרס השנתי למעסיקים המקדמים שוויון מגדרי הוענק פעם אחת בלבד בתוך עשור
מעסיקולוג12:58
"ההתנהלות סביב החוק הזה היא משל למעמדן של נשים בישראל. החוק דיבר על חלוקת פרס בכל שנה מ-2008, וזה קרה רק פעם אחת עד היום בתהליך ארוך ולא שקוף"
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי קיימה לפני ימים אחדים דיון מעקב אחר יישום החוק לעידוד שילוב וקידום נשים בעבודה, בו נחשפו עניינים מטרידים ביותר בנוגע לקצב ולאופן יישומו.
בחוק נקבע כי השר הממונה יעניק בכל שנה מענק כספי על סך 150,000 שקל או אות הכרה המכונה 'מעסיקים בשוויון' לחברות וגופים המקדמים העסקה שוויונית מבחינה מגדרית. על אף שהחוק נחקק בשנת 2008, התקנות ליישומו הותקנו ב-2013, וקול קורא להגשת מועמדות לפרס יצא לראשונה רק ב-2014. בפועל, חולק הפרס לראשונה רק בסוף 2017.
לטענת משרדי הממשלה, העיכוב נגרם בשל חילופי שרים במשרדים האחראים ומעבר של הנושא מטיפול משרד הכלכלה לטיפול משרד העבודה והרווחה, ובנוסף עבר הטיפול בנושא בין היחידות בתוך המשרדים. כיום נמצא יישום החוק תחת אחריותה של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, המצויה תחת משרד העבודה והרווחה.
נציגות משרד העבודה והרווחה והנציבות לא ידעו להשיב לשאלת יו"ר הוועדה בנוגע לתקציבים שהועברו לצורך הפרויקט – האם על אף שהפרסים חולקו פעם אחת בלבד, הפרויקט תוקצב במלואו בכל שנה מחדש (כ-1.2 מיליון שקל לשנה), כיצד חולקו התקציבים, כמה שולמו לספק החיצוני והאם הוחזרו כספים שהוקצו ליישום החוק לאוצר.
מטרת החוק היא לטפח מודעות ציבורית, לקדם שינוי של התרבות העסקית, לעודד התאמה של מקומות עבודה ושל נהלי העבודה להורות בכלל ולנשים בפרט ולעודד קידום ושילוב נשים במקומות עבודה. זאת, באמצעות הענקת אותות הכרה ומענקים כספיים למעסיקים שיבלטו בתחום שילובם השוויוני של נשים בפרט, והורים בכלל, בכוח העבודה הארגוני.
המעסיקים המועמדים לקבלת אותות ההכרה והמענקים אמורים להיבחן על פי מידת השוויון המגדרי בארגון, לרבות מדיניות רשמית וכתובה לקידום שוויון מגדרי, פערי שער, גיוס וקידום נשים, שימוש בהסדרים לעידוד איזון בין בית לעבודה ותכניות מיוחדות לקידום השוויון המגדרי. הקריטריונים אמורים להתבסס על המקובל בפרסים דומים במדינות מפותחות בעולם, וכוללים התאמות לתרבות הארגונית ולחוקים המקומיים בישראל.
"יישום חוק לא אמור להיות תלוי בסדר יום ובאג'נדה"
את ההליכים השונים הנדרשים לצורך הענקת הפרס, הוציא משרד העבודה לטיפולו של ספק חיצוני שזכה במכרז. בין היתר היה אחראי הספק על פרסום קול קורא לחברות וגופים המעוניינים להתמודד על הפרס, קליטת המועמדויות ואיסוף מידע ונתונים נדרשים מהמועמדים. מבדיקה שערכה היועצת המשפטית לוועדה עו"ד ענת מימון, עולה כי שלושה מהזוכים באות ההכרה הם לקוחות של אותו ספק חיצוני.
"מקומֵם שחוק טוב כזה שנחקק לפני 10 שנים ומקדם בדיוק את מה שאנחנו מנסים לעשות כאן בוועדה, יושם רק פעם אחת", אמרה יו"ר הוועדה, ח"כ תומא סלימאן. "יישום חוק לא אמור להיות תלוי בסדר יום ובאג'נדה של שר או פקיד מסוים. גם האופן שבו יושם החוק עד כה שנוי במחלוקת, בין היתר לאור העובדה שרבים מהעוסקים בתחום של קידום נשים ומהחברות שיכולות להגיש מועמדות למענקים לא מודעות כלל לקיומו של החוק ולתהליכים שמתנהלים סביבו".
בהתייחס לעניין הספק החיצוני, אמרה תומא סלימאן כי "לא מתקבל על הדעת להוציא טיפול בדבר כזה לספק חיצוני. מדובר בעניין מהותי ולא לוגיסטי, שמחייב עבודה בתוך המשרד. לא רק שהמדינה מפריטה את האחריות שלה, היא גם עושה זאת בחוסר אחריות וחוסר מקצועיות, וללא שום בקרה על עבודת הספק החיצוני. מדובר בחוק שמקבל תקציב מעצם קיומו. הכסף קיים, ויגיע בכל שנה כל עוד שהחוק הזה קיים, כך שאפשר לקבוע תקן פנימי לעובדים שיעשו את העבודה, כדי שלא נגלה שוב דברים מהסוג הזה בעתיד".
הרגולטור: בחירת הזוכים לא נעשתה על ידי הספק
"בעת חקיקת החוק לא דובר על כך שיהיה ספק חיצוני", אמרה בדיון עו"ד מאירה בסוק, יועמ"ש ארגון נעמ"ת שהיה מעורב בתהליך החקיקה. "דובר על כך שלא כל הכסף ילך לזוכים, אלא חלק גדול מהכסף ילך לעבודת המשרד. אבל מעולם לא קיבלנו דיווח על ספק חיצוני".
גל יעקובי, מנהלת תחום בכיר תעסוקת אוכלוסיות ייחודיות במשרד העבודה והרווחה, הסבירה כי הסיבה להוצאת הטיפול בנושא לספק חיצוני היא שמדובר בעבודה רבה סביב הפרסומים ואיסוף המידע מהמועמדים, ובשלב זה לא הוקצו תקנים לנושא. התקציב שהוקצה ליישום החוק כולל לצד מימון הפרסים גם את צרכי המשרד, ולכן לדברי יעקובי נדרש וניתן היה להעסיק ספק חיצוני למטרה זו. בנוסף הדגישה יעקובי כי עיבוד הנתונים ובחירת הזוכים התבצעו על ידי ועדה שמינה מנכ"ל המשרד, ולא על ידי הספק החיצוני.
עו"ד מרים כבהא מנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה הציגה את הלו"ז המתוכנן ליישום החוק בהמשך, לפיו הפרס יוענק שוב רק בסוף 2019. בנוסף ציינה כי גם בעתיד לא תהיה לנציבות אפשרות לעשות הכל בעצמה, אלא אם יוקצו תקנים לכך. ננסה לבחור ספק במינימום ניגוד עניינים ולצמצם את שיקול דעתו למינימום האפשרי", אמרה.
עו"ד אורי טורקיה שלס מויצ"ו אמרה כי "ההתנהלות סביב החוק הזה היא משל למעמדן של נשים בישראל. החוק דיבר על חלוקת פרס בכל שנה מ-2008 וזה קרה רק פעם אחת עד היום, בתהליך מאוד ארוך ומאוד לא שקוף וגם עכשיו אנחנו שומעים שעם כל הכוונות הטובות, החוק לא ייושם השנה ורק מקווים ליישמו שוב בסוף 2019" .
בהתייחס לספק החיצוני אמרה טורקיה שלס כי "להעביר נושא כל כך מהותי שכולל שיקול דעת לספק חיצוני, ולקרוא לזה דבר טכני – זה חוסר הבנה בסיסי של התחום. צריך למצוא פתרון לדבר הזה, וככל שלא יימצא פתרון לעשות בחינה הרבה יותר קפדנית של הספק ושל דרכי ההתנהלות שלו ומולו".
