ועדת הכספים אישרה: לרשות המעסיק יעמדו רק 4 חודשים לדרישת כספי פיצויי פיטורים

ועדת הכספים אישרה היום (ב') לקריאה שנייה ושלישית את תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסים, הקובע מנגנון שמחייב את החברה המנהלת להעביר לעובד כספי פיצויי פיטורים על פי דרישתו לאחר 4 חודשים מתום סיום העסקה. זאת, בתנאי שהמעסיק לא הוכיח בפרק הזמן הזה שהוא זכאי לכספים הללו – מכוח חוזה העבודה, מכוח דיני העבודה או מכוח הסכם קיבוצי. במקרה בו לא המעסיק ולא העובד ידרשו את הכספים – הם יישארו בחשבון הפנסיוני של העובד, וימתינו לו עד לפרישה לגמלאות.

מדובר בהצעת החוק שתאושר סופית בסבירות גבוהה, שכן היא תוצר הסכמה בין נציגי הרגולטור, נציגי המעסיקים וכן ההסתדרות.

כיום רשאי העובד למשוך את כספי פיצויי הפיטורים לאחר סיום העסקה רק באישור המעסיק, והדבר מביא לכך שכספים בהיקף של כ-7.5 מיליארד שקל "כלואים" במוצרי הפנסיה, והעובדים מנועים מלמשוך אותם.

יש לציין שבהצעת החוק המקורית הציע האוצר להעמיד את פרק הזמן לשחרור הכספים הכלואים על שנתיים, אך הוא קוצר כאמור ל-4 חודשים בלבד. הבדל בולט נוסף מהצעת החוק המקורית, הוא שכספי ההפרשה לפיצויי פיטורים לא יוגדרו כשכר עבודה שבבעלות העובד. זאת, בעוד במסגרת המתווה שהציע האוצר היו אמורים הכספים להיחשב כשכר עבודה – עניין שהיה פותח את האפשרות למיסוי שלהם בעת ההפרשה, נוסף על המיסוי הנהוג בעת משיכת כספי פיצויי הפיטורין.

<< לחצו לצפייה בנוסח הצעת החוק המלאה >>

על פי הצעת החוק, לאחר סיום ההעסקה עומדים לרשות המעסיק 4 חודשים בלבד על מנת לפנות לחברה המנהלת את כספי הפנסיה, להוכיח שכספי פיצויי הפיטורים שייכים לו, ולקבל אותם לידיו. אם לא עשה זאת, והעובד פנה לחברה המנהלת בדרישה לקבל את כספי פיצויי הפיטורים – החברה מחויבת להעביר אותם לידי העובד.

במקרה בו הן העובד והן המעסיק לא פנו בתוך 4 חודשים לחברה המנהלת בדרישה לקבל את פיצויי הפיטורים, ולאחר מכן בית הדין לעבודה פרסם פסק דין לפיו המעסיק זכאי לכספים הללו – החברה מחויבת להעביר לו אותם לאחר שיעביר לידיה את פסק הדין כהוכחה לזכאותו.

יובהר שגם לאחר 4 חודשים המעסיק רשאי לדרוש את כספי הפיצויים שכבר הועברו לידי העובד. עם זאת, במקרה זה הדרישה תיעשה באמצעות תביעה בבית הדין לעבודה ולא באמצעות החברה המנהלת, שלמעשה ברגע שהיא מעבירה לעובד את כספי הפיצויים על פי חוק – היא יוצאת מהתמונה, והמעסיק אינו רשאי לבוא אליה בדרישות או בטענות בנושא.

כיצד יוכיח מעסיק בעלות על כספי פיצויי פיטורים?

על פי המתווה המוצע, מעסיק יוכל להוכיח בעלות על כספי פיצויי הפיטורים באמצעות הצגת פסק דין הצהרתי שמאשר שהעובד סיים לעבוד בנסיבות שלא מזכות אותו בפיצויי פיטורים, ושהכספים שייכים למעסיק.

אפשרות נוספת היא להציג לחברה המנהלת אסמכתאות שמעידות שהמעסיק נקט בהליך משפטי לצורך קבלת פסק דין הצהרתי בנוגע לזכאותו לכספי פיצויים או לחלקם, או שנקט בהליך משפטי לצורך שלילת פיצויי הפיטורים מהעובד, והתקבלה הכרעה סופית בהליך בנוגע לזכאות המעסיק.

אפשרות שלישית הקבועה במתווה האמור, היא שהמעסיק יציג בפני החברה המנהלת את חוזה העבודה בין הצדדים לפיו הוא זכאי לכספים, או שיוכיח זאת על פי דין תוך גיבוי טיעוניו באמצעות אסמכתאות. עם זאת, במקרה זה הכספים לא יועברו לידי המעסיק ללא אישור בכתב מהעובד.

השלכות דרמטיות על מרקם יחסי העבודה

קצת רקע: בהצעת חוק ההסדרים לשנה הנוכחית נכלל תיקון הנוגע לפיצויי פיטורים הכולל שני הסדרים – האחד הוא ביטול הטבת מס בנוגע להפרשות למרכיב פיצויי פיטורים בשכר העולה על 3 פעמים השכר הממוצע במשק, תוך קביעה שלמעלה מסכום זה יוטל מס רווחי הון בשיעור של 15% על ריבית ורווחים שיווצרו בעת משיכת הכספים בעת הפרישה.

ההסדר השני ביטל את הכלל לפיו הפרשות המעסיק למרכיב הפיצויים לא יבואו במקום פיצויי פיטורים שנצברו לעובד, ואף קבע כללים לשחרור כספי פיצויים "היסטוריים" שנותרו כלואים. זאת מאחר שעובדים רבים מתלוננים שאין להם אפשרות למשוך את כספי הפיצויים בשל התעקשות החברה המנהלת לקבל את אישור המעסיק.

במהלך דיונים שקיימה ועדת הכספים, התברר שלהסדר השני יש השלכות דרמטיות על מרקם יחסי העבודה הקיבוציים במשק בנוגע לזכויות העובדים, בין היתר בעקבות התערבות בחוקי העבודה וביחסי העבודה.

כך למשל, על פי הצעת החוק, עובד שהפרישו לו סכומים למרכיב הפיצויים לא יהיה זכאי עוד להשלמת פיצויי פיטורים לפי משכורתו האחרונה, אלא לסכומים שנצברו לזכותו לאורך תקופת עבודתו ושמהווים 8.33% מהסכום המבוטח המופרשים מדי חודש. משמעות נוספת היא שינוי המעמד של פיצויי הפיטורים מתשלום שאינו נחשב לשכר עבודה, לתשלום שייחשב לשכר עבודה שיוטל עליו מס – כיוון שהבעלות עליו בכל מקרה כמעט היא של העובד.

חברי ועדת הכספים סברו ששינויים מסוג זה אינם מתאימים לדיון מסגרת חוק ההסדרים בשל המשמעויות הנרחבות שלהם, ולכן הוחלט לפצל את ההסדר, וכך נחקקה בחוק ההסדרים רק ההחמרה עם בעלי שכר של 3 פעמים השכר הממוצע, שהיתה לה גם משמעות פיסקלית.

בנוגע להסדר השני, הוחלט לקיים הידברות בין הייעוץ המשפטי של ועדת הכספים, רשות שוק ההון, התאחדות התעשיינים וכן ההסתדרות – בניסיון להביא בפני הוועדה הצעה אחרת להסדר, שיאפשר את שחרור כספי עובדים שנותרו כלואים בקופת גמל ולפי הדין הקיים העובד מנוע מלמשוך אותם.

גפני תוקף את האוצר

"אנחנו כל הזמן נתקלים במקרים בהם עובדים מתקשים למשוך את כספי הפיצויים בשל חוסר הוודאות למי שייכים הכספים", אמר היום בדיון הראל שרעבי, סגן מכיר לממונה על רשות שוק ההון. "העובדים מתבקשים להביא אישור מהמעסיק גם כאשר המעסיק לא קיים או כאשר מדובר ביחסי עבודה שהסתיימו לפני שנים רבות. מדובר במאות אלפי חשבונות ומיליארדי שקלים שהעובדים מנועים מלמשוך".

"היה חשש לקיים דיון בחוק ההסדרים בנוגע לסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, שקיים שנים רבות בין עובדים למעסיקים, ואנו לא רוצים לגעת בו ולשנות אותו בהינף יד", הסבירה עו"ד שגית אפק, היועצת המשפטית של ועדת הכספים. "קיימנו פגישות עם רשות שוק ההון, המעסיקים וההסתדרות, וכך הפשרה מותירה על כנה את סעיף 14, את דיני העבודה, את פסיקות בית הדין לעבודה ואת ההסכמים הקיבוציים".

עו"ד אפק הדגישה גם היא שההסדר הנוכחי הנו פרוצדורלי בלבד, ונועד לפתור שתי בעיות – משיכת כספי פיצויי פיטורים שהצטברו בעבר, וכן משיכת כספי פיצויי פיטורים עתידיים.

"מבדיקה מדגמית שעשינו, עולה שיש לא מעט מקרים של עובדים שמנועים ממשיכת כספי הפיצויים", אמר כפיר בטט, נציג אגף התקציבים במשרד האוצר. "לא מדובר בעובדים חלשים, אלא במקומות לא מאורגנים כמו הייטק ומשרדי עורכי דין".

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), התייחס בציניות לניסיון האוצר ליצור רושם לפיו אכפת לו מהעובדים. "מה קרה שפתאום התחלתם להתעניין בהגנה על העובדים? זה התפקיד של רשות שוק ההון", אמר גפני לבטט. "הסיבה האמיתית שהאוצר נמצא פה והוא כל כך פעיל, היא שהוא רוצה להניח את ידו על הכספים האלה, ולמסות אותם בעתיד. ניתן יהיה לקבוע בעתיד, אולי אחרי שכבר חברי הכנסת שיושבים כאן יתחלפו, שזהו שכר עבודה שצריך למסות גם אם מדובר רק בשכר הממוצע במשק. מדובר בהרבה מאוד כסף שייכנס לאוצר. אני מכיר את אגף התקציבים – אני חושד, ויש לי על מה להתבסס, שמחר אתם תתחילו למסות את כספים הללו. ואז העובד ישלם פעמיים".

אקדח לרקה

"החשש שלי הוא שדווקא לאוכלוסיות החלשות יכניסו המעסיקים לחוזה העבודה את התנאי לפיו הם מוותרים על כספי הפיצויים באופן אוטומטי, וככה שוב העובדים החלשים נדפקים", אמר ח"כ עומר בר לב (המחנה הציוני).

"זה היה אחד החששות שלנו, ולכן חידדנו את הנוסח כך שההודעה של העובד על הסכמתו לשחרר את כספי פיצויי הפיטורים צריכה לעבור ישירות לחברה המנהלת, ולא דרך המעסיק", אמרה בתגובה היועצת המשפטית של אגף הפנסיה בהסתדרות, עו"ד חני חורש.

היועצת המשפטית של הוועדה הגיבה גם היא לדברי בר לב, והבהירה שאין די בכך שחוזה העבודה כולל ויתור של העובד על פיצויי הפיטורים, ושכדי לשחרר בפועל לידי המעסיק את כספי הפיצויים – החברה המנהלת נדרשת לקבל מהעובד הסכמה חתומה לכך. כל עוד לא ניתנה הסכמה – הכספים לא יועברו לידי המעסיק, והוא ייאלץ לפנות לערכאות השיפוטיות לצורך קבלת הכספים.

"איזו סיבה יש לעובד לוותר על כספים?", אמר בתגובה מיכאל נוימן, יו"ר ועדת הפנסיה בלשכת סוכני ביטוח. "כיצד ייתכן שעובד יוותר על הפנסיה לטובת המעסיק? זה יהיה רק במקרה שבו אקדח צמוד לרקה".

"אתה צודק, ייתכן מאוד שעובד ייתן הסכמה כי מוצמד לו אקדח לרקה", השיב גפני. "אבל המקום לדון בנושא הזה הוא ועדת העבודה והרווחה, ולא כאן. לנו יש סמכות רק לפתור את הבעיה שקיימת כרגע בחוק ההסדרים, ולא לדון בדיני עבודה".

<< לחצו לצפייה לכתבות נוספות בנושא פנסיה >>