בקרב כ-70 עובדים הממונים במשרדי הממשלה על הגיוון התעסוקתי, מועסקים 5 ממונים חרדים, 4 ערבים, ממונה אחד עם מוגבלות ואף לא אחד יוצא אתיופיה – כך חשפה היום (ב') נציבות שירות המדינה בדיון שקיימה ועדת הכספים של הכנסת, בנושא הגברת הגיוון התעסוקתי בשירות המדינה.
הממונים על המגוון התעסוקתי ממונים מכוח תיקון מספר 17 לחוק שירות המדינה, ותפקידם הוא לקדם ייצוג הולם לאוכלוסיות שונות במשרדי הממשלה.
"מיניתם 70 איש. לא יכול להיות שלא תעמדו על כך שלפחות אחד מהם יהיה יוצא אתיופיה", אמר יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה). "חייב להיות יחס פרופורציונלי כלשהו בין הרכב החברה הישראלית לאותם ממונים".
על פי הנתונים שהציגה הנציבות, שיעור הייצוג של בני האוכלוסייה הערבית בשירות המדינה עלה בין שנת 2017 לשנת 2018 מ-11.3%- ל-11.7% חצי אחוזים, ואילו שיעור הייצוג של יוצאי אתיופיה בשירות המדינה, עלה מ- 2.4% בשנת 2017 ל-2.7% בשנת 2018.
"עושים מאיתנו קרקס"
עוד עלה במהלך הדיון, כי הנציבות לא מחזיקה נתונים אודות המגמה בשילוב עובדים חרדים בשירות המדינה, בשל הטענה שעד כה לא ניתן היה לקבוע מיהו חרדי. בנציבות רק הצביעו על כך ש-3.5% מסך הנקלטים בכל המשרדים במחצית השנייה של 2018, משתייכים לאוכלוסייה החרדית.
"אני אישית חוקקתי את החוק שמגדיר מי נחשב חרדי, ואתם אומרים לי שאתם עד עכשיו לא יודעים לתת לי מספרים. משרדי הממשלה עושים מאיתנו קרקס", קבל ח"כ גפני על המצב בשירות המדינה.
גפני קרא לנציבות להציג נתונים מלאים בעוד 4 חודשים: "החברה הישראלית כשלה בשילוב אנשים במערכות שונות בישראל – אנשים עם מוגבלות, יוצאי אתיופיה, ערבים וחרדים, אוכלוסיות שונות. אני מבקש תשובות על כל השאלות שנשאלו כאן. חברה מודרנית לא יכולה להמשיך להתנהל בצורה שכזאת. זו מציאות שהיא כתם על החברה".
"הבעיות הן קשות, אבל לומר שאפשר לתקן 70 שנה בזבנג וגמרנו, זה להוליך שולל", אמר בתגובה נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ. "אנחנו משקיעים מאמצים רבים ומתעדפים זאת בעדיפות עליונה. הדברים האלה הם בנפשנו ונעשה לילות כימים כדי לקדם אותו. ייקח זמן עד שנוכל להגיע למצב שנהיה מרוצים".
