• אודות
  • תנאי השימוש
  • מדיניות פרטיות
  • יצירת קשר
  • Facebook
מעסיקולוג
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • משבר הקורונה
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • משבר הקורונה
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
כתבות פופולריות |
  • סעיף 14: מדוע נפסק שפיצויי הפיטורים שהופרשו לעובדת מהווים השלמה ולא חלופה?
  • עובד חדש שמתפטר בסופ"ש יוצא ידי חובת הודעה מוקדמת?
  • משרד הכלכלה מציג: "עבודאטה" – אתר נתונים ומידע על שוק העבודה
  • בית הדין הארצי מבהיר: לא כל הפרת אמונים תביא לשלילת פיצויי פיטורים
  • פיצוי לעובדת שלא עודכנה שרשאית לבקש להישאר אחרי גיל פרישה חובה
  • פיצוי בסך 100 אלף שקל לעובד שהוסתרה ממנו הסיבה האמיתית לפיטוריו
  • פסיקה חריגה: "החלטת הפיטורים נגועה באי סבירות קיצונית"
  • לעובד נפסק גמול שעות נוספות בגובה 270 אלף שקל, למרות חריגה של 60 שעות
  • ביה"ד הארצי מבהיר: כך יש ליישם את הלכת ריעני בנוגע לשעות נוספות
  • תקדים דרמטי: צמצום ההכרה בדיעבד ביחסי עובד-מעביד ובשיטת חישוב הפיצוי
  • פסיקה חריגה: מעסיק רשאי להקדים פיטורי עובדת בהיריון כדי למנוע השלמת 6 חודשי העסקה
  • העובד חויב ב-100 אלף שקל בגין הפרת חובת האמון ותום הלב
  • הודיעה שהיא בהיריון לאחר קבלתה לעבודה, תפוצה ב-30 אלף שקל בשל התנהלות המעסיק
  • נדחתה תביעת ההסתדרות לחייב מעסיק במתן מענק שנתי, שבוטל לאחר עשרות שנים
  • "הלכת התאמה": בית הדין הארצי מבהיר שמזמין שירות לא תמיד מחויב לערוך שימוע לעובד קבלן
  • בית הדין הארצי בפסיקה תקדימית: זכאות לפיצויי פיטורים – גם לידועים בציבור
  • בית הדין הארצי לעבודה: התנגדותו המעורפלת של העובד להפחתת השכר נחשבת להסכמה
  • ממה מעסיקים צריכים להיזהר כשמועמד משתף מיוזמתו במידע רגיש?
  • פסיקה: העובדת תפוצה ב-114 אלף שקל בשל פערי שכר ביחס לעובדים הגברים
  • פיצוי חריג בסך כ-270 אלף שקל למנהלת שהועברה מתפקידה משיקולים זרים
  • פסיקה: לבית הדין לעבודה אין סמכות לדון בעילת התעמרות בין עובדים
  • גילתה שהמנהל הקודם קיבל שכר גבוה יותר, תקבל פיצוי בגובה כ-160 אלף שקל
  • פיצוי חריג בגובה כ-270 אלף שקל למנהלת שהועברה מהתפקיד משיקולים זרים
  • הבוס ענה לטלפון במהלך השימוע, בית הדין קבע שהדבר מצביע על חוסר פניות
  • בית הדין לעבודה: עובדים זכאים לשתף בתנאי השכר שלהם
  • פיצוי של 80 אלף שקל לעובד שהוטרד מינית מצד הממונה עליו
  • מועמד בן 43 יקבל פיצוי כי נשאל לגילו בריאיון, למרות שהסגיר מרצונו את הגיל בקו"ח
  • פסיקה תקדימית (הלכת התאמה): מזמין השירות יערוך שימוע לעובדי מיקור חוץ קבועים
  • המנהל הפר בידוד ופוטר. בית הדין לעבודה הקפיא את הפיטורים, למרות שגויס מחליף
  • פיצוי בסך 75 אלף שקל לעובדת שפוטרה שלא כדין
  • פסקי דין חשובים בדיני עבודה – חלק ב'
  • פסקי דין חשובים בדיני עבודה – חלק א'
  • פסיקה: מעסיק רשאי להעיר לעובד על הפסקות שירותים ארוכות מדי
  • חופשת מחלה: פסקי דין שחשוב להכיר
  • נצפתה בשופינג בחופשת מחלה, נפסק שאינה זכאית לפיצויי פיטורים
  • הוכרע סופית: מי נהנה מרווחי קופת התגמולים – המעסיק או העובד?
  • כ-60 אלף שקל לעובד שספג התעמרות: "נמנעה תקשורת בינו לבין העולם החיצון"
  • פוטרה מיד לאחר חזרתה מחל"ת חופשת לידה – מדוע לא זכאית לפיצוי?
  • המעסיק שילם יותר מדי: 4 שיקולי הפסיקה לחייב את העובד להשיב את הכספים
  • פיצוי למנכ"ל שהוכיח שגויס לו מחליף לפני השימוע
  • 50 אלף שקל לעובדת על פגיעה בפרטיותה: "העירו לי שאני מבזבזת נייר טואלט"
  • בית הדין הארצי מציג: 3 כללים לתחשיב שעות נוספות לפי תיקון חוק הגנת השכר
  • העובדת טענה שפסק הדין מרתיע מעסיקים פוטנציאליים, בית הדין סירב להסיר את שמה
  • אישורי המחלה להיעדרות הממושכת לא הוצגו במועד, הובהר שעל המעסיק לדרוש זאת
  • בית הדין הארצי: סמנכ"לית שהוטרדה מינית תפוצה ב-215 אלף שקל
  • לחץ ומתח בעבודה? מחקר חדש מציע פתרון מפתיע בשלוש דקות
  • המעסיק מסר לעובד המתפטר מכתב פיטורים לקבלת דמי אבטלה, וחטף תביעה כוזבת
  • המעסיק חויב באופן אישי לשלם לעובד כ-400 אלף שקל, כרבע מתוכם דמי חופשה
  • בית הדין הארצי לעבודה בהבהרה חשובה בנוגע לתיקון חוק הגנת השכר
  • סיכום 2019: פסקי דין בדיני עבודה שחשוב להכיר
  • המעסיקה המליצה לעובדת על הפלה: "אתם בעדות המזרח מביאים ילדים בלי לחשוב"
  • פסיקה: העובד יקבל 150 אלף שקל, בשל עמימות במדיניות החברה
  • הצעת חוק: ימי מחלה על פי הצהרת העובד, ללא תעודת מחלה
  • המעסיק חושד שהעובד מזייף מחלה – מה הוא רשאי לעשות?
  • 9 דברים שמעסיק נדרש לציין בהודעה הנמסרת לעובד בנוגע לתנאי עבודתו
  • העובדת הצהירה על ימי מחלה כששהתה בנופש – מה דינם של דמי המחלה?
  • העובד שפוטר לא כדין יקבל פיצוי חריג בסך 460 אלף שקל
  • פסקי דין חשובים בדיני עבודה ב-50 השנים האחרונות
  • המעסיק חויב ב-50 אלף שקל בשל פגיעה בפרטיות העובדת
  • אפליה מגדרית בעבודה: המעסיק יפצה ב-100 אלף שקל שתי עובדות שקיבלו שכר נמוך משל גבר
  • פיצוי לעובדת שנודע לה שהיא בהיריון לאחר פיטוריה, והמעסיק סירב להחזירהּ
  • פיצוי חריג בסך מיליון שקל לעובדת שעברה ניצול מיני בעבודה
  • התפטרות בשל אי תשלום שעות נוספות הוכרה כפיטורים
  • מפתיע: הסתרת הסיבה האמיתית לזימון העובד לשימוע הוגדרה על ידי השופט כ"רגישות"
  • פסיקה: האם לגיטימי כיום לשלם לעובד שכר נטו?
  • פסיקה: פערי שכר בין גבר לאישה אסורים גם אם ציפיות השכר שונות
  • בית הדין לעבודה: אחוז משרה אינו רלוונטי לחישוב צבירת ימי חופשה
  • סיכום מחצית 2019: פסקי דין חשובים בדיני עבודה
  • שימוע מאוחר: פיצוי בגובה 30 אלף שקל לעובדת שנערכו לה שני שימועים
  • בוטל פסק הדין שחייב לפצות עובדת שישבה באפס מעשה בכ-300 אלף שקל
מעסיקולוג
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • משבר הקורונה
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • משבר הקורונה
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
ראשי » תנאי העסקה » פנסיה וגמל » אכזבה: קרנות ברירת המחדל החדשות ייבחרו גם הפעם על פי דמי ניהול בלבד

אכזבה: קרנות ברירת המחדל החדשות ייבחרו גם הפעם על פי דמי ניהול בלבד

מעסיקולוג 06/06/2018 15:22

דמי הניהול שניתן להציע בהליך החדש לא יפחתו מ-1.5% מההפקדות ו-0.1% מהחיסכון הצבור. בשורה לגמלאים: ייהנו גם הם מדמי ניהול מוזלים

מכרז קרנות ברירת מחדל

רשות שוק ההון פרסמה היום (ד') טיוטת מסמך לצורך קביעת הליך הבחירה של קרנות ברירת המחדל החדשות, שיחלו את פעילותן בנובמבר 2018. מטרת קרנות ברירת המחדל היא לתת מענה זמין וזול גם לחוסכים שאין להם כוח מיקוח מול הקרנות לצורך השגת דמי ניהול נמוכים.

למנהלי קרנות הפנסיה ניתנת הזדמנות להציג את התייחסותם לנוסח הטיוטה האמורה עד ה-1 ביולי, ורק לאחר מכן תפרסם הרשות נוסח סופי של המכרז החדש. ב-1 באוגוסט צפויה הרשות להודיע על זהות קרנות ברירת המחדל החדשות שיזכו במכרז וייכנסו לתוקף בנובמבר 2018.

למרבה האכזבה, וחרף הביקורת שהופנתה מגורמים רבים, הוחלט ברשות שוק ההון גם הפעם לבחור את קרנות ברירת המחדל על פי גובה דמי הניהול, תוך התעלמות מפרמטרים חשובים נוספים.

ברשות מסבירים שהרציונל המרכזי בבחירת הקרנות על פי גובה דמי הניהול בלבד הוא שמדובר בפרמטר האובייקטיבי היחיד שעליו ניתן להתבסס, שכן הכנסת הפרמטרים של איכות השירות וכן שיעור התשואה שמסתמכים על פעולות העבר – אינם חוזים בהכרח את ביצועי אותן קרנות בעתיד.

יתרון הגודל

משום מה בחרו ברשות שוק ההון להתעלם מפרמטר קריטי נוסף: גודלה של קרן הפנסיה. מדובר בנתון בעל השלכות הרות גורל על הפנסיה של החוסכים, בשל מנגנון הערבות ההדדית עליו מבוססות קרנות הפנסיה. ככל שקרן הפנסיה גדולה יותר – כך מתחזקת יציבותה ויכולתה לשלם לחוסכים את קצבת הפנסיה כאשר יגיעו לגיל הפרישה. כיום קרנות הפנסיה המנוהלות על ידי קבוצות הביטוח, גדולות לאין שיעור ביחס לקרנות הפנסיה המנוהלות על ידי בתי ההשקעות.

בשנת 2016, השנה בו זכו בתי ההשקעות מיטב דש והלמן אלדובי במכרז קרנות ברירת המחדל, היו בקרנות שבניהולן כ-35,100 ו-3,200 חוסכים פעילים בהתאמה. לצורך ההשוואה, בקרן הפנסיה שבניהול קבוצת הביטוח מנורה, היו באותה שנה כ-608,300 חוסכים פעילים (ראו טבלה).

מספר המבוטחים בקרנות הפנסיה

דמי ניהול מינימליים

במסגרת ההליך החדש, הוחלט לקבוע דמי ניהול מינימליים על מנת להשתתף במכרז – 1.5% מההפקדות החודשיות ו-0.1% מהחיסכון הצבור. המטרה העומדת מאחורי ההחלטה המפתיעה היא לעודד קרנות פנסיה נוספות להשתתף במכרז, שכן דמי הניהול בקרנות ברירת המחדל הנוכחיות אינם רווחיים במיוחד, ומותירות מחוץ למשחק בתי השקעות שהרגולטור מעוניין בהשתתפותם במכרז, תודות לתשואות הנאות שהם מצליחים להניב לחוסכים.

על מנת להציע חלופת דמי ניהול נמוכים לפורשים לפנסיה, הוחלט כתנאי סף שדמי ניהול לפורשים חדשים לא יעלו על שיעור של 0.3%. זאת בעוד כיום נוהגות קרנות הפנסיה להעלות את דמי הניהול לפורשים למקסימום המותר העומד על 0.5%, מאחר שהם הופכים להיום לקוחות שבויים – אין להם אפשרות לנייד את הכספים למתחרות, ולכן אין להם קלף מיקוח לצורך הפחתת דמי הניהול הנגבים מהם.

<< לחצו לצפייה בטיוטת המכרז >>

נזכיר כי כיום קרנות ברירת המחדל מנוהלות על ידי בתי ההשקעות מיטב דש והלמן אלדובי, כאשר השתיים גובות דמי ניהול אפסיים: קרן הפנסיה של מיטב דש גובה דמי ניהול בשיעור של 1.31% מההפקדה החודשית ושיעור של 0.01% מהחיסכון הצבור, ואילו הלמן אלדובי גובה דמי ניהול בשיעור של 1.49% מההפקדה ושיעור של 0.001% מהצבירה. זאת, בעוד דמי הניהול המקסימליים עומדים על 6% מההפקדה ו-0.5% מהצבירה.

עד הקמת קרנות ברירת המחדל בנובמבר 2016 רק עובדים מאורגנים נהנו מדמי ניהול נמוכים. הרפורמה אילצה את קרנות הפנסיה המתחרות ללכת לקראת החוסכים ולהוזיל את דמי הניהול על מנת למנוע את נטישתם, והדבר הביא להפחתה בממוצע גובה דמי הניהול בשוק הפנסיה כולו. כך, ממוצע דמי הניהול למצטרפים חדשים במהלך 2017 עמד על 2.54% מההפקדות ו-0.2% מהצבירה, בעוד הממוצע בשנת 2013 עמד על 3.66% מההפקדות ו-0.27% מהצבירה.

השפעה חיובית נוספת של רפורמת הפנסיה היתה שיעור החוסכים שמשלמים דמי ניהול מקסימליים: בעוד שב-2016 שיעור המצטרפים החדשים בדמי ניהול מקסימליים עמד על 23% – השנה הוא כבר ירד ל-11%.

קבוצות הביטוח, שחששו ב-2016 מהרפורמה הצפויה להביא להפחתת דמי הניהול הנהוגים בשוק הפנסיה ולפגיעה ברווחיהן, החליטו לא לגשת למכרז שפרסם האוצר לפני כשנתיים, ואף הגישו עתירה לבג"ץ נגד ההחלטה, שנדחתה לבסוף.

בעקבות העתירה לבג"ץ, הודיע הרגולטור שהוא מוכן לקצר את תקופת המכרז מ-3 שנים למשך שנתיים בלבד, על אף שמשמעות הדבר היתה פגיעה בתנאים שיוכלו קרנות הפנסיה להציע, בשל כדאיות כלכלית נמוכה יותר. עם זאת, הפעם הוחלט שתוקף קרנות ברירת המחדל החדשות יעמוד על 3 שנים, ולא על שנתיים כפי שהיה בסיבוב הנוכחי.

דמי ניהול אינם חזות הכל

זמן קצר לפני צאת קרנות ברירת המחדל לדרך ב-2016, התריע מבקר המדינה מפני בחירת קרן ברירת מחדל על פי פרמטר של דמי ניהול בלבד. משרד המבקר המליץ בזמנו שבמהלך השנתיים עד לחידוש המכרז במסגרתו ייבחרו קרנות ברירת מחדל חדשות, תשקול מחדש רשות שוק ההון את הצורך בהוספת פרמטרים נוספים מעבר לשיעור דמי הניהול, כדוגמת איכות המוצר ותשואה המותאמת לסיכון.

כאשר שופטי בג"ץ הכריעו ביוני 2016 בעתירה האמורה שהוגשה כאמור על ידי קבוצות הביטוח, הביעו שופטי העליון תמיהה על כך שהרגולטור החליט לבחור את קרנות ברירת המחדל הזוכות על פי דמי הניהול בלבד. חודשיים לאחר מכן חזר שר העבודה והרווחה חיים כץ על הביקורת שהשמיעו שופטי העליון: "לצערי היום האוצר, כמו חלקים מסוימים בציבור, מתמקד אך ורק בשיעור דמי הניהול שמשלמים החוסכים. זה נראה לי מצחיק ולא מקצועי".

חרף הביקורת האמורה, הוחלט כאמור גם הפעם ברשות שוק ההון לבחור את קרנות ברירת המחדל החדשות על פי גובה דמי הניהול. יובהר שהרשות שקלה את האפשרות להוסיף להליך הבחירה פרמטרים כגון תשואה ורמת שירות, אולם החליטה שאין בהם כדי להצדיק מתן משקל רב יותר לבחירה בקרן זו או אחרת.

יתרון לגופים קטנים

גם הפעם עובדים המצטרפים לקרנות ברירת המחדל ייהנו מדמי הניהול המופחתים למשך תקופה של עשר שנים ממועד הצטרפותם. על מנת להגביר את התחרותיות בשוק הפנסיה, שעדיין נשלט על ידי חמש קרנות הפנסיה המנוהלות הגדולות על ידי קבוצות הביטוח, שוב יינתן במסגרת ההליך יתרון לגופים המנהלים קרנות פנסיה שנתח השוק שלהן קטן משיעור של 5%.

החידוש המשמעותי ביותר בהליך החדש הוא חובת הנחה בדמי ניהול גם לעמיתים שיפרשו לגמלאות בקרנות המוזלות. נכון להיום הפורשים משלמים על קצבת הפנסיה שלהם את דמי הניהול המקסימליים הקבועים בהוראות הדין, ומטרת השינוי האמור היא ליצור אלטרנטיבה זולה גם לציבור הפורשים וכך להביא להגברת התחרות על פלח שוק זה, שסכום החיסכון שלו בשיאו ערב פרישתו לגמלאות.

במטרה להרחיב את תפוצת הרפורמה לציבור חוסכים גדול יותר, הוחלט להגדיל את הסיכויים לבחירתן של יותר משתי קרנות. לצורך כך נקבע בהליך החדש שיעור דמי ניהול מינימלי המאפשר לגופים נוספים להתמודד ולזכות במסגרת ההליך, תוך מתן אלטרנטיבה ראויה וזולה לדמי הניהול המוצעים בשוק.

קרן מיטב דש תפחה משמעותית

על פי נתוני רשות שוק ההון, מאז הקמת קרנות ברירת המחדל המוזלות הצטרפו אליהן במהלך השנה וחצי האחרונות כ-100,000 חוסכים חדשים.

בשנת 2017 הצטרפו כ-70,000 עמיתים חדשים לקרנות ברירת המחדל. אחד מכל שישה מצטרפים חדשים לקרנות פנסיה בשנה זו הצטרף לקרן ברירת מחדל, כאשר קרן הפנסיה המנוהלת על ידי מיטב דש הפכה להיות שחקן משמעותי בשוק והקרן החמישית מבחינת מספר המצטרפים (ראו טבלה). מצטרפים חדשים לקרנות הפנסיה

חשוב לציין שכ-51% מהמצטרפים לקרנות הפנסיה בשנת 2017 הצטרפו דרך הסכם קיים עם מעסיק, כך שהוראות הרפורמה עדיין לא חלו עליהם. עם זאת, ב-1 באפריל 2018 בוטלו כל ההסכמים הקיימים של מעסיקים עם דמי ניהול מקסימליים, ולכן צפוי גידול בהיקף המצטרפים לקרנות ברירת המחדל. יתרת הסכמי ברירת מחדל הקיימים תבוטל ב-31 במרץ 2019, ואז צפוי גידול נוסף בשיעור המצטרפים לקרנות המוזלות.

<< לחצו לצפייה בכל הכתבות בנושא קרנות ברירת מחדל >>

קרנות ברירת מחדל

אולי גם הכתבות האלו יעניינו אותך:

  • שימוע לא תקין: פיצוי של 5,000 שקל בלבד למפוטר ותיק ומבוגר
    שימוע לא תקין: פיצוי של 5,000 שקל בלבד למפוטר ותיק ומבוגר
  • דיווחה על מחלה ופוטרה ללא שימוע – מדוע נפסק פיצוי של 2,500 שקל בלבד?
    דיווחה על מחלה ופוטרה ללא שימוע – מדוע נפסק פיצוי של 2,500…
  • העובדת הצהירה על ימי מחלה כששהתה בנופש - מה דינם של דמי המחלה?
    העובדת הצהירה על ימי מחלה כששהתה בנופש - מה דינם של דמי…
  • הצעת חוק: זכאות לתוספת דמי מחלה בשל מחלת ילד
    הצעת חוק: זכאות לתוספת דמי מחלה בשל מחלת ילד
  • הסכם קיבוצי חדש: העלאת דמי ההבראה לעובדים במגזר הפרטי
    הסכם קיבוצי חדש: העלאת דמי ההבראה לעובדים במגזר הפרטי
  • הצעת חוק: דמי ביטוח מופחתים עבור עובד בעבודה מהבית
    הצעת חוק: דמי ביטוח מופחתים עבור עובד בעבודה מהבית
  • הצעת חוק: דמי מחלה לעצמאי שמנוע מלעבוד במשך 4 ימים ומעלה
    הצעת חוק: דמי מחלה לעצמאי שמנוע מלעבוד במשך 4 ימים ומעלה
  • הצעת חוק: דמי מחלה לעובד שנעדר בשל מחלת קרוב משפחה בודד
    הצעת חוק: דמי מחלה לעובד שנעדר בשל מחלת קרוב משפחה בודד
  • נדחתה טענת המעסיק לפיה מסר לעובד מכתב פיטורים רק לטובת דמי האבטלה
    נדחתה טענת המעסיק לפיה מסר לעובד מכתב פיטורים רק לטובת דמי…
  • המעסיק מסר לעובד המתפטר מכתב פיטורים לקבלת דמי אבטלה, וחטף תביעה כוזבת
    המעסיק מסר לעובד המתפטר מכתב פיטורים לקבלת דמי אבטלה, וחטף…
  • הצעת חוק המסייעת לעובדות שנעדרו לפני הלידה: חישוב דמי לידה לפי ממוצע שנתי
    הצעת חוק המסייעת לעובדות שנעדרו לפני הלידה: חישוב דמי לידה…
  • המעסיק חויב באופן אישי לשלם לעובד כ-400 אלף שקל, כרבע מתוכם דמי חופשה
    המעסיק חויב באופן אישי לשלם לעובד כ-400 אלף שקל, כרבע מתוכם…
דמי ניהול פנסיוניים קרנות ברירת מחדל רשות שוק ההון

הרשמה חינם לניוזלטר

חוקים בדיני עבודה

חוקים בדיני עבודה

 

 

הכתבות הכי נצפות
פסיקה: העובדת תפוצה ב-114 אלף שקל בשל פערי שכר ביחס לעובדים הגברים

פסיקה: העובדת תפוצה ב-114 אלף שקל בשל פערי שכר ביחס לעובדים הגברים

בית הדין לעבודה: עובדים זכאים לשתף בתנאי השכר שלהם

בית הדין לעבודה: עובדים זכאים לשתף בתנאי השכר שלהם

פסיקה תקדימית (הלכת התאמה): מזמין השירות יערוך שימוע לעובדי מיקור חוץ קבועים

פסיקה תקדימית (הלכת התאמה): מזמין השירות יערוך שימוע לעובדי מיקור חוץ קבועים

העובדת הצהירה על ימי מחלה כששהתה בנופש – מה דינם של דמי המחלה?

העובדת הצהירה על ימי מחלה כששהתה בנופש – מה דינם של דמי המחלה?

התחייבה לא לבצע שעות נוספות, אך המעסיק חויב לשלם עבורן כ-85 אלף שקל

התחייבה לא לבצע שעות נוספות, אך המעסיק חויב לשלם עבורן כ-85 אלף שקל

פסיקה: ביטול חוזה עבודה לפני תחילת העסקה מחייב שימוע

פסיקה: ביטול חוזה עבודה לפני תחילת העסקה מחייב שימוע

גמול שעות נוספות: בית הדין הארצי מרחיב את המונח "תפקיד הנהלה" לטובת המעסיק

גמול שעות נוספות: בית הדין הארצי מרחיב את המונח "תפקיד הנהלה" לטובת המעסיק

בשורה למעסיקים: בית הדין הארצי לעבודה התיר לבצע קיזוז פנימי של שעות נוספות

בשורה למעסיקים: בית הדין הארצי לעבודה התיר לבצע קיזוז פנימי של שעות נוספות

בית הדין הארצי לעבודה: מה מותר לשאול מועמדת בנוגע לזמינותה?

בית הדין הארצי לעבודה: מה מותר לשאול מועמדת בנוגע לזמינותה?

פסיקה: המועמדת לא חשפה בריאיון שהיא בהיריון? על המעסיק לגלות הבנה וסבלנות

פסיקה: המועמדת לא חשפה בריאיון שהיא בהיריון? על המעסיק לגלות הבנה וסבלנות

בית הדין הארצי: מתי מותר לעובד להקליט בסתר מעסיק או קולגה?

בית הדין הארצי: מתי מותר לעובד להקליט בסתר מעסיק או קולגה?

"דחיית פרישה לפנסיה אחרי גיל 60 אינה כדאית מבחינה כלכלית, בכל תרחיש"

"דחיית פרישה לפנסיה אחרי גיל 60 אינה כדאית מבחינה כלכלית, בכל תרחיש"

באילו תנאים מותרת התקנת מצלמות בעבודה?

באילו תנאים מותרת התקנת מצלמות בעבודה?

12 כללי הפסיקה לעריכת שימוע לפני פיטורים

12 כללי הפסיקה לעריכת שימוע לפני פיטורים

© כל הזכויות שמורות למעסיקולוג 2022

אודות | תנאי השימוש | מדיניות פרטיות | צרו קשר

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס