מדובר בוויכוח ישן: יש מחקרים שטוענים שאלו שעובדים מהבית מרוויחים יותר, מתפטרים פחות והרבה יותר פרודוקטיביים מאלו שעובדים במשרד. מחקרים אחרים טוענים בתוקף שהתפוקה של עובדים מהבית נמוכה יותר, והם פחות חדשניים מאלו שעובדים זה לצד זה.
גם אלו שטוענים שעבודה מהבית מביאה את העובד לרמות תפוקה גבוהות יותר, יוצאים מתוך נקודת הנחה שהוא באמת עובד. אלא ש-90% מהעובדים מהבית בבריטניה מודים שהם מתבטלים על בסיס קבוע. והסיבה? הסחות הדעת הידועות והמוכרות לכולנו – שיטוט באינטרנט, הפייסבוק, נשנושים, ולא מעט שכירים משחקים ב-FIFA בזמן העבודה. 36% מהמשתתפים הודו שהם מבצעים פעולות שאין להם כל קשר לעבודה למעלה מ-5 פעמים ביום. נתון מדהים לא פחות שנחשף במחקר הוא שכשליש מהם מבלים את כל יום העבודה במיטה, בליווי הלפטופ.
אם כך, איזו אסכולה צודקת? מתי אנחנו עובדים טוב יותר – במשרד או בבית? על שאלה זו ניסה השבוע לענות ה-QUARTZ, והתשובה היא: "זה תלוי". על פניו נראה שמדובר בתשובה מאכזבת, אך היא למעשה מביאה בשורה גדולה למעסיקים המתלבטים לגבי הסוגיה, ומנחה אותם כיצד לפעול בתרחישים שונים.
בדרך כלל אלו שדוגלים בפרודוקטיביות או מצדדים בעבודה מהבית או יוצאים נגדה נחרצות, למרות שהם לרוב מסתמכים על מחקרים שאינם בוחנים עבודה מהבית באופן כללי, אלא מתמקדים בהשפעתה על סוגים מסוימים של עבודה בארגונים עם מאפיינים ייחודיים.
איזו השפעה יש לעבודה מהבית?
כך, למשל, במחקר שפורסם בנובמבר 2014 על ידי אוניברסיטת אוקספורד, שזכה לחשיפה גדולה, נבחנה השאלה איזו השפעה יש לעבודה מהבית על עובדים בסין שמועסקים כנציגים טלפוניים בשירות לקוחות. המחקר מצא שאלו שעבדו מהבית הפגינו ביצועים הגבוהים בכ-13% מאלו שעבדו מהמשרד.
מדובר בממצאים שלכאורה סותרים בדיקה שנערכה בבנק אירופאי, בו אנשי המכירות שעבדו במחיצת אנשים נוספים דווקא הפגינו ביצועים טובים יותר. אולם בחינה מעמיקה מגלה שכלל לא מדובר בממצאים סותרים, אלא בנסיבות לגמרי שונות שהשוואה ביניהן פשוט מובילה לתוצאות שגויות.
איש מכירות מפיק תועלת רבה יותר כאשר הוא נמצא לצד עובדים נוספים ויכול ללמוד מהם כיצד לייעל ולשפר את איכות עבודתו ואת יצרנותו, ולכן בבנק העבודה מהמשרד היתה יעילה יותר. לעומת זאת, התרבות הארגונית בקרב העובדים הסינים שהשתתפו במחקר האמור היתה כזו שאינה מעודדת הפריה הדדית של רעיונות בין העובדים או עבודת צוות כלשהי. לכן המסקנה לפיה עבודה מהבית יעילה יותר היתה פזיזה למדי.
אז מהם הפרמטרים שעל מעסיק להביא בחשבון כאשר הוא נדרש להחליט אם לאפשר לעובד עבודה מהבית, או שמא עליו להתעקש שימשיך לעבוד במשרד? על כך עונה המחקר החדש שפורסם ב-QUARTZ:
1. האיזון בין עבודה מהבית לעבודה במשרד.
יש הבדל משמעותי בין עבודה מהבית יום אחד בשבוע לבין עבודה מהבית באופן גורף. מחקר שפורסם לאחרונה מלמד שהעובדים המדווחים על רמת האושר הגבוהה ביותר בעבודה, ובשל כך גם לרוב חשים עצמם מחויבים יותר למקום העבודה, הם לא אלו שעובדים רק מהבית או רק המשרד, אלא אלו שעובדים מהבית בין 60% ל-80% מהיקף המשרה. כלומר, מי שמעביר את כל זמנו רק במשרד או רק בעבודה מהבית יהיה פחות נלהב ממקום עבודתו, ולכן גם פחות פרודוקטיבי.
2. התרבות הארגונית.
שביעות הרצון של עובד מהבית עשויה להיות מושפעת מאותם גורמים המשפיעים על שביעות רצונו מעבודה במשרד, כדוגמת הפידבק שהוא מקבל על עבודתו, וכן טיב יחסיו עם הבוס והקולגות.
סדרת ניסויים מרתקת שערך הפרופסור לכלכלה התנהגותית פרופ' דן אריאלי מלמדת שאי מתן פידבק לביצועיו של עובד עשויה להיחוות אצלו כגריסה של תוצר עבודתו לנגד עיניו. גם גמישות ואוטונומיה משפיעות על שביעות רצונו של העובד, ללא קשר לשאלה אם הוא מבצע את עבודתו מהבית או מהמשרד.
אחד המחקרים בתחום מלמד שככל שהאוטונומיה שניתנת לעובד גבוהה יותר – רמת האושר שלו עולה בהתאם, ואיתה גם רמת הפרודוקטיביות שלו.
3. עבודת צוות.
עובדים אשר ביצוע המטלות שלהם הוא בעל תלות גבוהה בעובדים אחרים, נוטים לומר שהם מוצאים את עצמם פחות פרודוקטיביים כאשר הם עובדים מהבית.
4. חדשנות.
לאינטראקציות פנים-אל-פנים מסתמנת השפעה ניכרת על רמת החדשנות של העובדים. מחקר שנערך באוניברסיטת הרווארד בארה"ב מצא שחוקרים שעבדו בקרבה פיזית קרובה זה אל זה הוציאו תחת ידם עבודות מחקריות רבות-השפעה.
מכאן שהשאלה אם עבודה מהבית תהיה פרודוקטיבית יותר תלויה למעשה בסוג העבודה, בפורמט העבודה, בתרבות הארגונית, באישיות העובד ובמשימות להן הוא נדרש. שאלת העבודה מהבית לא רק משתנה מעובד לעובד, אלא גם עשויה להשתנות לגבי אותו עובד כאשר הוא מבצע סוגים שונים של מטלות.
כאשר מדובר במשרת ניהול או בעבודת צוות – רצוי בכל מקרה להגיע למשרד במהלך רוב ימי השבוע, אבל גם אז תהיה תועלת מעבודה מהבית מעת לעת.
<< לחצו לצפייה למחקרים נוספים בעולם התעסוקה >>