החל משנת 2011 נרשם צמצום של אחוזים בודדים באי-שוויון בין נשים לגברים, אולם הצמצום נבע, לפחות בחלקו, מהרעה כללית בהיבטים תעסוקתיים בקרב נשים וגברים כאחד, ולא משיפור במצבן של נשים – כך עולה ממחקר שנערך על ידי 'שוות – המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית במכון ון ליר', שממצאיו הוצגו אתמול (ד') בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת.
רמת האי-שוויון המגדרי נותרה ללא שינוי ניכר בין השנים 2004 ו-2010, וכך גם הפער בין נשים לגברים בכל הנוגע להשתתפות בשוק העבודה, גובה השכר, שיעור עובדי חברות כוח אדם, חלקיות המשרה ועומק המגדור המקצועי, שנותר בחלוף השנים עמוק ויציב.
התחום היחיד שנמצא בו שיפור מתמיד הוא תחום ההשכלה הגבוהה, אך על פי ממצאי המחקר אין די ברכישת השכלה לצמצום הפערים המגדריים בתעסוקה, וההשכלה אינה מביאה להשתלבות נשים במשרות מתגמלות יותר או לטשטוש ההבחנה בין מקצועות "נשיים" למקצועות "גבריים", כך שהפערים בשוק העבודה ובעמדות כוח והשפעה נותרו על כנם.
עול המשפחה והבית עדיין מוטל ברובו על נשים, וכתוצאה מכך הן עובדות במשרות פחות תובעניות מבחינת שעות העבודה ובמשרות חלקיות, הפוגעות ביכולתן להתקדם בעבודה, להרוויח יותר ולצבור זכויות לגיל פרישה.
