אין ספק שהתמודדות עם הסטרס, הלחץ והשחיקה שחווה מנהל במקום העבודה אינה משימה פשוטה כלל ועיקר, אז איך הוא עצמו יוכל לסייע לעובדים תחתיו להתמודד עם תחושות דומות?
לחץ ושחיקה הפכו להיות עניין שבשגרה בעידן העבודה המודרנית, כשהעבודה הופכת להיות יותר ויותר תובענית, ואף "רודפת" אחר העובד בדמות הודעות טקסט ומיילים שהוא מקבל לאחר סוף יום העבודה.
מסקר שנערך על ידי Reguse בקרב כ-22,000 אנשי עסקים ב-100 מדינות ברחבי העולם, עולה כי למעלה ממחצית מכוח העבודה העולמי מדווחים שהם קרובים לשחיקה ביחס למה שהיו לפני 5 שנים.
מסתמן שקצב העבודה והלחצים לא ממש הולכים להשתנות בזמן הקרוב, אבל החדשות הטובות הן שריץ' פרנאדז, ממייסדי חברת "וויסדוֹם לאבְּס", הציג במאמר שפורסם ב-HBS מחקרים המלמדים כי פעילויות מסוימות עשויות לסייע למנהל להאיר לעובדים את הדרך להתמודדות נכונה עם רגשות שליליים ולהגביר את רמת היצרנות שלהם.
וכדי לעורר בכם תיאבון, לפני שנציג בפניכם את הפעולות בהן מומלץ לנקוט – קבלו את התוצאות הצפויות: במחקר שנערך על ידי מכון IOpener האמריקני, נמצא שבחברות בינוניות בהן עובדים דיווחו על רמת אושר גבוהה נרשמה ירידה בשיעור של 19% בעלות ימי המחלה של העובדים וכל גידול של 12% בביצועים וביצרנות העובדים.
העובדים המאושרים בילו 46% יותר מזמנם בצורה ממוקדת במטלות אליהן נדרשו במסגרת העבודה, ודיווחו על רמת אנרגיה הגבוהה ב-65% מאשר עמיתיהם שדיווחו על חוסר שביעות רצון מהעבודה.
מחקר נוסף שנערך על ידי Towers Watson, מראה כי בעסקים בהם עובדים דיווחו על מחויבות כלפי מקום העבודה, מעורבות רגשית ותחושת אנרגיה גבוהה במהלך יום העבודה – הרווחים היו גבוהים פי שניים מעסקים בהם דיווחו עובדים על רמה נמוכה של מחויבות כלפי מקום עבודתם. ועכשיו לתכל'ס – איך תוכלו לחלץ את העובדים מתחושות השחיקה והלחץ?
צמיחה והתפתחות אישית של צוות העובדים
גישה אחת היא התמקדות בצמיחה ובהתפתחות האישית של צוות העובדים. בתקופת עבודתו בגוגל כאחראי על התפתחות המנהלים, ניסה פרנאדז למצוא את הדרך בה יוכל לאפשר לכל אחד מהמנהלים להיות "מאושר, בריא, ובעל כוח העבודה הפורה ביותר על פני כדור הארץ", כלשונו.
השקעה בצמיחה אישית ובהתפתחותו האישית של העובד היא צעד ראשון לתת דרור ליצירתיות שלו, למימוש הפוטנציאל הטמון בו, ואף לגרום לו להעלות את רמת היצרנות בצורה ניכרת ובאופן עקבי.
שימו לב לצרכיו הרגשיים והכלכליים של העובד, שוחחו עמו מעת לעת על רצונותיו ועל שאיפותיו בנוגע לקריירה שלו וכיצד ניתן לתת להם ביטוי בארגון, וכן אפשרו לו לצאת להכשרות ולהשתלמויות מקצועיות על חשבון העסק.
ישנם עסקים, גדולים וקטנים, שמסבסדים לעובדיהם הכשרות שאין להן כל נגיעה לתחום העיסוק שלהן, כדוגמת סדנאות בישול וקורסי צילום. העובדים חשים שהמעסיק רואה אותם, מטפח אותם, ורמת הפרודוקטיביות והמחויבות לחברה עולה בהתאם. תוכלו להודיע לעובדים שהם זכאים לבחור קורסים וסדנאות שכאלה, באופן פרטי, והחברה תסבסד עבורם 50% מהעלות.
זמן ניתוק מהעבודה
מומלץ להניח לעובדים לצאת להפסקה קצרה של 10 דקות מדי שעתיים. הפסיקו להתמקד בזמן העבודה, והתחילו להתמקד אך ורק ברמת התפוקה והביצועים. הערך שעובד עשוי לייצר במהלך שעות עבודתו גבוה יותר כאשר הוא נהנה מהפסקות מעת לעת. כך, כשהוא יעבוד – הוא באמת יעבוד, ולא יברח לווטסאפ ולפייסבוק.
על פי נתוני ה-OECD, עובדים ברחבי העולם מבלים מדי שבוע בין 34 ל-48 שעות בעבודה, ורבים מהם ממשיכים לעסוק בעבודה באופן ישיר או עקיף גם לאחר שובם הביתה.
הדבר מחבל ברמת היצירתיות והיצרנות, גורם לעובד לתחושות דכדוך ושחיקה, בעוד למעסיקים רבים יש ציפיות לא סבירות ומזיקות בנוגע לאפשרות העובד לניתוק טוטלי מהעבודה בסוף היום.
"אני על זה", אומרת בקלילות משעשעת הקומיקאית עלמה זק לארז טל בסדרת פרסומות לאחד מהבנקים הגדולים, אולם פרנאדז מזהיר כי גישה שכזו היא מסוכנת, שכן אינה מביאה בחשבון את החשיבות באתנחתא בין מטלות בעבודה. "גם הספורטאים הטובים ביותר בקבוצות הטובות ביותר דורשים זמן לנוח ולהתאושש", הוא מסביר.
לכן מוצע למנהלים להניח לעובדים בסוף יום העבודה, ולא לצפות מהם להמשיך גם אז להיות מחויבים לעסק באופן פיזי או דיגיטלי. מומלץ ליצור כללים ברורים בארגון, כדוגמת איסור על שליחת מיילים לאחר השעה 20:00 או בסופ"ש.
מולטיטסקינג אאוט
מעסיקים רבים כבר הבינו שריבוי משימות הוא למעשה רק מיתוס מתעתע. בניגוד למחשבים, עבור יצורים אנושיים ביצוע שלל מטלות באופן סימולטני הופך את הביצוע שלהן ללקוי, בלשון המעטה.
מחקרים מראים שריבוי משימות מכפיל את כמות הזמן הנדרש לביצוע כל משימה ומשימה, ולעתים אף מכפיל את מספר השגיאות והטעויות שנעשות בדרך.
לכן, אמרו מעתה: מונו-טסקינג. תפישה זו תאפשר לעובדים שלכם בהירות, תיעדוף משימות מושכל, הגדרת אבני דרך שאינן חופפות זו לזו, ובאופן כללי הימנעות ממלכודות ומהסחות דעת.
אמפתיה וחמלה כלפי העובדים
חדשות מסעירות: להיות נחמד זה בחינם, וה"בונוס" לחברה עם מנהלים נחמדים הוא די גבוה. אפתיה וחמלה כלפי העובד משפרות את הביצוע שלו בצורה ניכרת, מעלות את רמת הרווחיות של החברה, ובנוסף מביאות את העובד להיות יותר מחויב לה.
מחקר שנערך באוניברסיטת ניו סאות' וויילס בקרב 77 ארגונים אמריקנים, מצא שההשפעה הגדולה ביותר על הרווחיות והפרודוקטיביות בארגון היא כתוצאה מיכולת הדרג הניהולי להשקיע זמן ומאמץ בהעצמת העובדים ובהיכרות אישית איתם, ובכלל זה להיות פתוחים לביקורת ולטפח שיתוף פעולה בין העובדים. מתברר שאמפתיה וחמלה טובות לא רק לאנשים, אלא גם לעסקים.
אימון המוח: מודעות קשובה
על מודעות קשובה (mindfulness) כבר שמעתם? מחקר שנערך על ידי Neuroscience מלמד שאימון מסוג זה עשוי לאפשר למוח ליצור הרגלים מנטליים המקדמים את החוסן הנפשי של העובד, מאפשרים לו להתמודד עם מתח נפשי, ואף מגבירים את רמת הפרודוקטיביות שלו, בחיים בכלל ובעבודה בפרט.
מהמחקר שערך שון אצ'ור עולה שהשקעה של דקות ספורות במשך 3 שבועות תחולל מהפכה בחיווטי המוח, ותגרום לנסיקה באיכות הביצועים בעבודה. "רק 25% מההצלחה בעבודה מנובאת באמצעות רמת ה-IQ, בעוד עיקר ההצלחה נקבע בהתאם לרמת האופטימיות של העובד, התמיכה החברתית שהוא מקבל ויכולתו לראות בלחץ בעבודה אתגר ולא סיכון", טוען אצ'ור.
יש כמה אפליקציות מצוינות שידריכו אתכם ואת העובדים שלכם בנושא. אנחנו במעסיקולוג אוהבים במיוחד את HeadScape הפופולרית, ותוכלו לנסות גם את Clam ו-Muse.
במחקר שנערך על ידי חברת הביטוח האמריקנית Aetna, נמצא שכ-12,000 עובדים שהשתתפו בתכניות mindfulness המוצעות על ידי החברה, הראו שיפור שבועי ממוצע של 62 דקות, נוסף על חיסכון בגובה 3,000 דולר לשנה.
<< לחצו לצפייה: פסקי דין חשובים בדיני עבודה >>