האוצר: הצעת החוק להעלאת גיל הפרישה לנשים תעודד נשים לא לצאת לעבודה
מעסיקולוג12:42
העיכוב בהעלאת גיל הפרישה לנשים יוצר גירעון שנתי בגובה 200 מיליון שקל | יו"ר ועדת הכספים: "האוצר רק צריך להסכים למתווה שימנע פגיעה בנשים מוחלשות"
עיכוב נוסף בהעלאת גיל הפרישה לנשים, בשל מחלוקת בין האוצר לוועדת הכספים על כל חבריה, קואליציה ואופוזיציה, באשר להגדרת נשים במקצועות שוחקים, לגביהם דורשים חברי הוועדה לקבוע שיוכלו לפרוש גם בגיל 62.
עמדת האוצר היא שנוסח הצעת החוק הנוכחי יצור תמריץ שלילי בקרב נשים לצאת לעבוד, ואילו חברי ועדת הכספים שדנו אתמול (ב') בנושא סבורים שהמתווה הקיים הוא שיביא להגנה הראויה על הנשים.
בשל התארכות החיים שדוהרת קדימה, כולם כבר מכירים בכך שאין מנוס מהעלאת גיל הפרישה לנשים. כולם, פרט לשר העבודה והרווחה שהביע בנובמבר 2016 התנגדות עקרונית למהלך. ככל שהטיפול במהלך מתעכב – יש לעניין משמעויות תקציביות דרמטיות. "בסוף זה יעלה הרבה מאוד למדינה, כי לא ניתן יהיה כל הזמן להשית את העלות על הציבור באמצעות הגדלת האיזון האקטוארי", אמר אתמול יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה).
לדברי רונן הירש, היועץ משפטי ראשי ב'עמיתים' – קרנות הפנסיה הוותיקות, עד היום מדובר בעלות מצטברת בסך של 4.8 מיליארד שקל, ובכל שנה מתווספת עלות של 200 מיליון שקל לגירעון האקטוארי.
מחלוקת נוספת הקיימת בין האוצר לחברי ועדת הכספים נוגע לעניין הזכאות לקבלת דמי אבטלה לאישה שפוטרה או שפרשה מסיבות שונות לפני גיל הפרישה הקבוע בחוק.
כחלון מחליט לא להחליט
מאז שנת 2011 דחתה הכנסת את העלאת גיל הפרישה לנשים 3 פעמים – פעמיים מתוכן בכנסת הנוכחית – בין היתר כיוון ששר האוצר משה כחלון לא הביא לוועדת הכספים את המלצותיו כמתחייב בחוק גיל פרישה (ראו מסגרת).
כחלון אמנם מינה ועדה ציבורית שבחנה את הנושא כקבוע בחוק, ובאוקטובר 2016 היא אף הגישה את המלצותיה באיחור של מספר חודשים, אך כחלון מעולם לא הגיש לוועדת כספים את המלצותיו כמחויב בחוק.
חברי ועדת הכספים העבירו ביקורת נוקבת על השר כחלון, בטענה לפיה על אף שהוא תומך בהעלאת גיל הפרישה לנשים – הוא מתחמק מהגשת עמדתו בנושא על מנת שהדבר לא יביא לפגיעה בתדמית שיצר כשר חברתי. "שר האוצר פשוט רוצה שהעלאת גיל הפרישה תקרה בלעדיו", נאמר בזמנו על ידי חברי הוועדה הזועמים.
הוחלט לא לוותר לכחלון, ונקבעו לוחות זמנים חדשים לפיהם שר האוצר יידרש להגיש את עמדתו הרשמית בנוגע להעלאת גיל הפרישה לנשים באיחור של למעלה משנה, אך הדבר לא קרה.
בשל דחיפות הטיפול בנושא והימנעות השר כחלון מנקיטת עמדה, יזם יו"ר הוועדה גפני הצעת חוק עליה חתומים 44 חברי כנסת, לפיה גיל הפרישה לנשים אמנם יעלה כמתוכנן, אך תוך מתן מענה לנשים בנות 55 שלא עובדות, נשים בעבודות שוחקות ונשים המשתכרות שכר נמוך.
על פי הצעת החוק, נשים יהיו זכאיות לדמי אבטלה מגיל 65 ועד גיל 67 במקרים בהן הן לא יעבדו, ובנוסף הן יהיו זכאיות למס הכנסה שלילי העומד על 250% מהרגיל. הצעת החוק הגיעה זה מכבר לוועדת שרים לחקיקה, אולם הדיון בה נדחה פעמיים, בפעם האחרונה עד לחודשי הקיץ.
"שר האוצר היה אמור לומר לי את עמדתו ומה ממליצה הוועדה הציבורית שהוא עצמו מינה, וקיימנו פה הרבה דיונים בנושא", אמר יו"ר הוועדה גפני. "עם זאת, עד היום לא הוצגה עמדתו, וכך אנחנו היינו צריכים להיכנס לעובי הקורה בעצמנו. כך קרה שהגשנו הצעת חוק מוסכמת על כל חברי הוועדה. ההצעה הוגשה לוועדת שרים ונדחתה בשבוע, ועתה הוגשה שוב ונדחתה לקיץ. המשמעות היא ששר האוצר לא מעוניין בהעלאת גיל הפרישה, וזה נטל כבד על קרנות הפנסיה".
האוצר: המדינה לא תישא בעלויות
יוגב גרדוס, סגן הממונה על אגף התקציבים באוצר האחראי על תחומי מאקרו, הבהיר כי המדינה לא תישא בעלויות של קרנות הפנסיה הוותיקות בעקבות ההסכם שנחתם במסגרתו השקיע בהן האוצר עשרות מיליארדי שקלים.
"אנחנו משפים אותם על אי העלאה של גילה פרישה מגיל 64 ל- 67, אך לא על אי ההעלאה מ- 62 ל- 64", הודיע גרדוס. "המדינה לקחה על עצמה את הפער בין 64 ל- 67. הבאנו הצעה שנתנה מענה לכל הנשים המוחלשות שנפגעו מהמהלך הזה. אנחנו לא חושבים שזה נכון להגדיר מקצועות שוחקים בצורה ספציפית בחוק, והבטחת הכנסה זו אינה הדרך לצאת מעוני וגם לא דמי אבטלה. עם זאת, בסיס ההצעה של חוק טוב ויש מקום לדון בכך. העיקרון מוסכם, וגם הרצון למנוע פגיעה בנשים מוחלשות. ה גם מה ששר האוצר רוצה להשיג, ולכן נוכל להגיע לפתרון, אך לא להניח הצעת חוק שעלותה מיליארד וחצי שקל, שלא תשיג את המטרות אותן אנחנו רוצים להשיג. תמכנו בהסדר של מיליארד שקלים על פני עשר שנים, ולאחר מכן אנחנו מסכימים לתוספת. הצעת החוק של ועדת הכספים, כפי שהיא מנוסחת עתה, תעודד נשים לא לצאת לעבודה".
גרדוס ציין כי העלאת גיל הפרישה לנשים תחסוך מיליארדי שקלים לביטוח הלאומי, לקרנות הפנסיה כמובן, ואף למשק באמצעות תרומה לתוצר וצמצום אי השוויון, ולכן האוצר רואה בכך צעד חיובי.
"זה יהיה צעד חיובי במידה שיעסיקו אותן", אמרה בתגובה ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו). "אתם חייבים לקחת בחשבון שיש נשים שלא עובדות, אפילו לפני גיל 62, גיל הפרישה הקבוע כיום בחוק".
גפני לאוצר: שנו את החשיבה
"הסוגיה לא מוכרעת כי אתם בוחרים שלא להכריע", אמר ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני). "מאידך יש להימנעות מפתרון משמעויות של עלויות של מאות מיליונים. או שזה יעלה לי כסף כחוסך בקרנות הפנסיה, או שזה יעלה לתקציב המדינה. אז ההצעה שלנו לפחות ריאלית, אתם מצדכם לא אומרים דבר", אמר לנציגי האוצר.
היו"ר גפני סיכם את הדיון ואמר: "הסיפור הזה התחיל מזה שהיה ברור שצריך להעלות את גיל הפרישה. אישה מגיעה לגיל הפנסיה, אך לא מקבלת את כל מה שמגיע לה והמשמעות היא שנשים ייזרקו לרחוב ויהיו רעבות ללחם. כמו גברים, לעתים קרובות גם נשים רוצות לעבוד אחרי גיל 62, אך יש גם קבוצה של נשים במקצועות שוחקים או נשים שפוטרו או נפלטו מסיבה כזו או אחרת משוק העבודה ולא יתכן שלא יינתן לכך מענה. לא יתכן שנרחיק אותן יותר מהאפשרות לקבל קצבה ועד שיגיעו לגיל הפרישה אחרי ההעלאה, נותיר אותן רעבות ללחם ולחיות במחסור".
גפני פנה לאנשי האוצר ואמר: "אתם צריכים לשנות את החשיבה בעניין הזה. כל חברי הכנסת בוועדה מסכימים על תשתית החוק, אף אם לא כולם מסכימים על כל נושא ונושא. אבל העיקרון מוסכם. עכשיו האוצר צריך לבוא ולומר מה כן ומה לא ועל מה מוכן להתפשר. אבל ברור שלא נסכים להעלאת גיל הפרישה אם יהיו נשים שיישארו ללא מענה".
