המעסיק חושד שהעובד מזייף מחלה – מה הוא רשאי לעשות?

בית הדין לעבודה בחיפה הבהיר לאחרונה בפסק דינו, שגם אם המעסיק משוכנע שהעובד נעדר מהעבודה בעקבות דיווח שקרי על מחלה, אסור לו לעשות דין עצמי.

אז מה בכל זאת ניתן לעשות? סעיף 2(ג) לתקנות דמי מחלה קובע שבמקרה בו מתעורר ספק אצל מעסיק לגבי תעודת מחלה שקיבל העובד, הוא רשאי להעמיד את העובד לבדיקה רפואית, ועל העובד להיענות להזמנת המעסיק להיבדק.

מגיפת ימי המחלה הפיקטיביים החריפה בעקבות עדכון נוהל אישור מחלה לרופאים על ידי משרד הבריאות ביולי 2017, ובית הדין לעבודה דן לאחרונה במקרה בו התברר שהעובדת יצאה לנופש משפחתי בזמן חופשת מחלה.

עם זאת, המעסיק חייב להקפיד גם במקרה כזה לפעול בהתאם לדין, שכן קרה בעבר מקרה בו עובד נצפה מבלה בזמן חופשת מחלה, והמעסיק חויב לפצות אותו לאחר שפיטר אותו שלא בהתאם לכללי הפסיקה.

קראו עוד במעסיקולוג:
^* פדיון ימי מחלה שלא נוצלו – יש דבר כזה?
^* פיצוי בגובה 20 אלף שקל לעובד שפוטר בזמן חופשת מחלה
^* נדחתה הצעת החוק לקביעת דמי מחלה לעצמאים

"לא סיסמה שמפעילים והעולם נעצר"

הערה זו של בית הדין לעבודה לגבי ימי מחלה צוינה בפסק דין הנוגע לעובד שהועסק כמתקין שלטים בחברת פרסום משפחתית. לאחר כ-8 שנות עבודה, הוא שלח ביום שישי בשעה 06:44 בבוקר הודעה למעסיק, והודיע לו שהוא לא מרגיש טוב ולכן לא יגיע לעבודה באותו יום.

כך החלה תכתובת ארוכה בין הצדדים, בה המעסיק הבהיר לעובד שהיעדרותו תגרום לו לנזק ושעליו להתייצב בכל זאת לעבודה, ואילו העובד חזר והבהיר שהוא לא מרגיש טוב. המעסיק כתב לעובד שהודעה על מחלה זו "לא סיסמה שמפעילים והעולם נעצר. יש עבודה היום ואי אפשר לא לבצע. תגיע ותעשה אותה".

המעסיק ביקש ממנו למצוא לו מחליף ושישחרר אותו "מהפצצות של הבוקר", והעובד כתב בתגובה שאין זה מתפקידו. בתגובה הבהיר המעסיק שהעובד ייאלץ לשאת בקנס של 500 שקל אם לא יגיע.

מחלה סימולטנית

למחרת במוצ"ש, כתב העובד למעסיק שהוא עדיין חולה ולא יוכל להגיע. "לא יכול להיות ששניכם 'פתאום' חולים", כתב המעסיק בזעם לעובד, והודיע לו שהוא ואחיו עמו עבד – שגם הודיע על מחלה – יידרשו לשאת בנזקים בגובה עשרות אלפי שקלים שייגרמו לחברה בעקבות היעדרותם.

לאחר חופשת מחלה בת שישה ימים, במהלכה נאסף ממנו רכב החברה, חזר העובד וגילה שהוא לא שובץ לעבודה או לתפקיד כלשהו.

מספר ימים לאחר מכן פנה באמצעות עו"ד אל המעסיק בדרישה לשיבוצו לעבודה, תוך התראה שאם לא ישובץ – ייאלץ להתפטר בדין מפוטר.

חובת תום לב והגינות

בית הדין לעבודה הבהיר שמעסיק אינו רשאי לעשות דין עצמי ולפתור עצמו מהוראות החוק, כי יש לו "תחושה" או "אמונה" שהעובד מתחזה לחולה.

"אם החברה חשדה בפסול כלשהו בתעודת המחלה של העובד, היה עליה לפעול כדי להזימהּ, וכל עוד היא לא עשתה כן – עליה לקבלה", פסק בית הדין.

עוד ציין בית הדין בהחלטתו, שמצופה ממעסיק שינהג בתום לב ובהגינות עם עובדיו, במיוחד כשמדובר בעובד ותיק אשר עבד בשירותי החברה במשך כ-8 שנים. מה גם שמהעדות של כל נציגי החברה ניתן להתרשם שמדובר היה בעובד טוב ומקצועי. הטענות מצד המעסיק כלפי העובד על שינוי בהתנהגותו באופן חריג וחד פעמי כביכול, החלו רק לאחר שחזר מחופשת המחלה.

קנס? לא ממש

לגרסת המעסיק, בעקבות ביטול התקנת שלטים בהתראה קצרה בשל היעדרות העובד – הוא נדרש לשלם קנס, אולם גרסתו נסתרה על ידי האחראית על תאום ושיבוץ ההתקנות בחברה.

מעדותה עולה שאם לקוח ביטל התקנה בטווח של 24 שעות הוא נקנס על כך, אך במקרה בו החברה ביטלה התקנה, גם אם זה נעשה "בדקה ה-90", היא לא מחויבת בקנס כלשהו.

"בגרסת המעסיק נתגלו סתירות רבות והיא נתגלתה כלא אמינה בלשון המעטה", ציין בית הדין בהחלטתו. "לפיכך אנו מקבלים את גרסת העובד במלואה בכל הקשור לאירועים אשר התרחשו בטרם התבקש לעזוב את העבודה, ואת טענתו כי פוטר מהעבודה לאלתר".

פיצוי בגין עוגמת נפש

בית הדין התרשם שהמעסיק הצר את צעדיו של העובד על מנת לגרום לו להתפטר מהעבודה, בכך שלא סיפק לו עבודה לאחר שחזר מחופשת המחלה והתעלם מקיומו במפגיע.

כאשר ראה שאינו עוזב מרצונו את העבודה, למרות "ההתנהגות הפוגענית וחסרת תום הלב כלפיו" כלשון בית הדין, הוא זימן אותו לשיחה לאחר שפיטר את אחיו, והציג גרסה שקרית לפיה פיטורי האח גרמו לו להודיע על התפטרותו.

כך נפסקו לעובד מלוא פיצויי הפיטורים בסך כ-67 אלף שקל ודמי הודעה מוקדמת בסך 8,300 שקל, וכן פיצוי בסך 20 אלף שקל בשל פיטורים ללא שימוע וגרימת עוגמת נפש. בנוסף חויב המעסיק לשלם לעובד כ-10 אלף שקל בגין הפרשי שכר.

[סע"ש 12805-11-15]

<< לחצו לצפייה: פסקי דין בנושא חופשת מחלה >>