בית הדין הארצי לעבודה פסק לאחרונה שמחדלים שנעשו במסגרת ההליך המשפטי מצד מעסיק שנתבע על ידי עובד – לא ישחקו לטובת העובד במקרה בו עדותו אינה אמינה.
כך נדחה לאחרונה ערעור שהגיש עובד על פסק דינו של בית הדין לעבודה בתל אביב [סע"ש 14011-02-15] במסגרת תביעה נגד המעסיק. מדובר במקרה בו המעסיק לא היה מיוצג על ידי עו"ד במסגרת התביעה נגדו, ולמרבה ההפתעה הודיע בתום חקירת העובד בבית הדין לעבודה: "אין לי עדויות. מה שיש בכל החומר שהוגש די לי בו להצגת עמדתנו".
יובהר שככלל, מי שמוגש נגדו כתב תביעה ונמנע ממסירת גרסתו – נוטל סיכון דיוני, שכן מחדל זה עלול לשמש כראייה כנגדו. כלומר, ייתכן שצירוף התוצאות הראייתיות של מחדל זה לגרסת התובע יביא לקבלת התביעה נגדו.
קראו עוד במעסיקולוג:
* נדחתה טענת המועמדת שנחתם חוזה עבודה, אך המעסיק יפצה בשל חוסר תום לב
* על אף שהתקיימו יחסי עובד-מעביד, התביעה נדחתה בשל חוסר תום לב
* השופטת פסקה למועמד פיצוי בגובה 15,000 שקל, חוסר תום לבו הפחית את הפיצוי ל-1,000 שקל
* בית הדין לעבודה: "שני הצדדים שיחקו מלוכלך, אולם למעסיק חובת תום לב מוגברת"
* בעל העסק הבהיר שלא מקבל נשים לתפקיד, נפסק שהמועמדת התנהלה בחוסר תום לב
העובד הועסק במשך כ-3.5 שנים בחברה, עד לסיום העסקתו. בין הצדדים התגלעה מחלוקת אם העובד הפסיק את עבודתו מיוזמתו ביוני 2014 כטענת החברה, או התפטר בעקבות הרעת תנאי העבודה בספטמבר 2014 כטענת העובד, שטען שהחל מיוני באותה שנה שהה בחופשת מחלה ולא שולמו לו דמי מחלה.
תעודות מחלה למועדים חופפים
בית הדין האזורי פסק כי "לא שוכנענו כי העובד התפטר בדין פיטורין בפניותיו מאוגוסט 2014 – מששוכנענו כי היה זה 'ניסיון' בדיעבד 'לצקת' תוכן של התפטרות המזכה בפיצויי פיטורים, כשבפועל – העובד הפסיק עבודתו עוד בחודש יוני 2014".
העובד לא ציין מתי לכאורה מסר לחברה את אישור המחלה, והציג בפני בית הדין בעיכוב משמעותי שלוש תעודות מחלה שונות, כששלושתן רטרואקטיביות וחלקן למועדים חופפים. בנוסף בית הדין לא נתן אמון בגרסת העובד, וציין בהחלטתו כי "כלל לא נשמעה עדותו מהימנה ומשכנעת".
במסגרת הערעור טען העובד שיש לזקוף לרעת המעסיק את העובדה שלא הוצגה בהליך המשפטי עדות מטעמו. עם זאת, בית הדין הארצי החליט שלא להתערב בפסק דינו של בית הדין האזורי, שבחר להתמקד בחוסר האמינות של העובד ולא לתת משקל להיעדר עדויות מטעם המעסיק.
בית הדין הארצי פסק שאין לקבוע כלל גורף לפיו גם במקרה בו השופט לא נותן אמון בגרסת התובע – הוא מחויב לקבל את תביעתו רק בגלל מחדלי הנתבע.
[ע"ע 25818-05-17]