מליאת הכנסת אישרה היום (ד') בקריאה טרומית את ההצעה לתיקון חוק ארגון הפיקוח על העבודה שהונחה על שולחן הכנסת במרץ השנה על ידי ח"כ אלי אלאלוף (כולנו) ואח', במסגרת המלחמה בתאונות עבודה בישראל. ההצעה זכתה לתמיכה מצד 55 חברי כנסת, ללא מתנגדים.
על פי הצעת החוק, יוסמך מפקח עבודה לתת צו להפסקת פעילות לתקופה של 5 ימי עבודה באתר בנייה שאירעה בו תאונת עבודה שהביאה למוֹת אדם או לפציעתו הקשה.
הצו יכול להינתן באופן מיידי, בתנאי שהייתה למחזיק המקום הזדמנות להשמיע טענותיו בתוך זמן סביר. בנוסף מוצע להסמיך מפקח עבודה לחייב את מחזיק המקום לנקוט באמצעים הדרושים לאיון הסכנה. מפר הצו עלול להיענש במאסר למשך שנתיים ובקנס כספי.
בשנים האחרונות למעלה ממחצית מכלל ההרוגים בתאונות עבודה הם עובדים בענף הבנייה, ואלפי עובדים נוספים בענף הבנייה נפצעים מדי שנה.
"הפיקוח באתרי הבנייה בישראל, עליו אמון מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד הכלכלה והתעשייה, מעסיק מעט מדי מפקחים על למעלה מ-13,000 אתרי בניה ברחבי הארץ, והוא אינו אפקטיבי במידה מספקת", מסביר ח"כ אלאלוף. "אין בו כדי לייצר הרתעה שתימנע הפרות של כללי בטיחות בעבודה או של העסקת עובדים ללא הכשרות מתאימות. התוצאות מתבטאות לצערנו באובדן חיי אדם, ומוטלת עלינו החובה להבטיח פיקוח ראוי ויעיל על אתרי הבנייה ואכיפה שתיצור הרתעה ממשית".
נזק של 15 מיליארד שקל בשנה
מנתוני המוסד לביטוח לאומי עולה כי בשנים 2013-2014 נפגעו בכל שנה למעלה מ-50,000 עובדים בתאונות עבודה. לפי נתוני המינהל, בכל אחת מהשנים הללו נהרגו בתאונות עבודה 62 עובדים, כ-50% מהם עבדו בענף הבניין.
לצד המחיר הבלתי נסבל שמשלמים העובדים ובני משפחותיהם, קיים גם מחיר כלכלי גבוה: על פי הערכות של ביטוח לאומי ושל המינהל, הפגיעה הכלכלית שמקורה בתאונות עבודה בישראל נאמדת בכ-15 מיליארד שקל בשנה.
"צמצום נזקים אלה עשוי לסייע לחיזוק חוסנו הפיננסי של ביטוח לאומי, החיוני להבטחת יכולת תשלום הגמלאות, וכן יכול להגדיל את הפריון ובכך לסייע בהפחתת יוקר המחיה", נכתב בדוח מבקר המדינה שפורסם לפני כשבועיים.
לצורך קידום נושא הבטיחות והבריאות התעסוקתית בישראל הוקמה ועדת אדם שהגישה את המלצותיה באפריל 2014 לשר הכלכלה דאז. ממצאי דוח זה מלמדים כי לאחר כשנה וחצי מהגשת דוח אדם השתנה מעט מאוד המצב בכל הנוגע לקידום הבטיחות והבריאות התעסוקתית.
במהלך 2015 בדק משרד מבקר המדינה היבטים שונים הנוגעים לבטיחותם של העובדים ולבריאותם, ובהם אופן יישום המלצות דו"ח אדם והאפקטיביות של פעולות המינהל והמוסד בתחום הבטיחות והגיהות בעבודה.
מהבדיקות עלה כי פעילותו של המינהל בתחום הפיקוח והאכיפה במקומות עבודה הייתה דלה, ולמעשה הוא לא מילא את תפקידו העיקרי – פיקוח על מקומות עבודה ואכיפה בהם כדי להבטיח שהמעסיקים עושים את הפעולות הדרושות להגנה מרבית על בטיחותם של העובדים ובריאותם.
בנוסף התגלה כי תדירות ביקורי הפיקוח של מפקחי המינהל במקומות עבודה הייתה נמוכה – תדירות של ביקור אחת ל-4 שנים בשנים 2011-2013, ואף נמוכה יותר בשנת 2014.
במהלך השנים 2009-2014 ביקרו מפקחי המינהל בפחות מ-50% מאתרי הבנייה שהיו מוכרים למינהל באותה עת. המינהל לא הטיל כמעט קנסות מינהליים על מעסיקים שהפרו הוראות הקבועות בחוקים הרלוונטיים – בשנת 2013 כלל לא הוטלו קנסות, ובשנת 2014 הוטלו 10 קנסות בלבד.
בשנים 2013-2014 פנו בכתב מפקחי המינהל ל-6 מפעלים בדרישה להקים ועדת בטיחות והוציאו 14 צווים למפעלים לתיקון הפרות בעניין זה.