בית הדין לעבודה בתל אביב פסק בשבוע שעבר פיצוי בגובה כ-8,500 שקל לעובד אריתראי השוהה בישראל במעמד מבקש מקלט, לאחר שנקבע שהמעסיק נהג שלא כדין כאשר השהה את הפקדות כספי הפנסיה עד לעזיבתו של העובד את הארץ.
העובד טען שהמעסיק לא הפריש פנסיה ופיצויים להם הוא זכאי על פי צו פנסיית חובה וכן צו ההרחבה בענף הבניין או בענף כוח אדם.
זאת, בעוד המעסיק טען להגנתו שעל פי החוק למניעת הסתננות, מסתננים זכאים להפרשות פנסיה רק לאחר שהוכחה עזיבתם בפועל, שכן הכנסת יצרה מנגנון זה כתמריץ עזיבתם את ישראל. על כן, ההוראה לשלם לעובד תשלום חלף הפרשה פנסיונית או פיצוי בגין אי הפרשה סותרת את החוק.
בית הדין לעבודה דחה כאמור את טענת המעסיק, וציין שהפסיקה קובעת* שנתינים זרים השוהים במדינה כמבקשי מקלט אשר לא הופרשו עבורם כספים בגין רכיבי הפנסיה, זכאים לפיצויים בגובה ההפרשות שהיה על המעסיק להפריש עבורם. כך נפסק לעובד פיצוי בגובה כ-8,500 שקל בגין זכאותו להפקדות פנסיוניות ולכספי פיצויים.
תקנות חדשות על האש
נזכיר כי במאי השנה אישרה ועדת העבודה והרווחה של הכנסת את מרבית סעיפי תקנות הפיקדון לעובדים זרים, במסגרתם יחויבו מעסיקים של עובדים זרים בענף הבניין או בעבודה בטכנולוגיה ייחודית לשלם עבורם פיקדון חודשי בסך 710 שקל עבור התנאים הסוציאליים שלהם.
על פי התקנות, כספים הפנסיה יועברו לידי העובד הזר בעת מעבר ביקורת הגבולות בנתב"ג, או לחלופין באמצעות העברה בנקאית לזכות חשבון בנק המתנהל על שמו לאחר שעזב את הארץ.
במקרה בו עובד זר לא יעזוב את הארץ בתוך חודש ממועד סיום העסקתו – ינוכו מהכספים לו הוא זכאי בין 15% עד 65%, בכפוף למשך הזמן בו התעכב לצאת.
"יש כאן שורה ארוכה של מגנונים שמשתמשים בכספים המגיעים לעובד כמו בשוט", טען במהלך הדיון ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת), שהצביע נגד אישור הסעיפים. "לוקחים לאדם את שכר העבודה שלו ועושים בו שימוש למטרות אחרות".
[סע"ש 10520-04-14]
* להרחבה בנוגע לחובת הפרשת פנסיה למבקשי מקלט: ראו בר"ע 51823-10-14; בר"ע 36959-06-15.