משרד מבקר המדינה שיגר בשבוע שעבר הערה לאגף שוק ההון באוצר, הרגולטור המסדיר את תחום הפנסיה בישראל, לפיה השימוש במסמך הנמקה ככלי עבודה עיקרי על ידי הסוכנים והיועצים הפנסיוניים יוצר מראית עין של דאגה לאינטרס הלקוח. זאת, בעוד בפועל הוא אינו מבטיח שהמוצר הפנסיוני הנבחר הוא אכן המוצר הפנסיוני המתאים ביותר ללקוח, ואינו פותר את בעיית ניגוד העניינים המובנה בו מצוי סוכן הביטוח.
החוק מחייב סוכנים ויועצים פנסיוניים להתאים את השיווק או הייעוץ לצורכי הלקוח ולבחור את המוצר הפנסיוני המתאים לו ביותר, לאחר שביררו עמו בין היתר את מטרות החיסכון שלו, את מצבו הכספי ואת החיסכון הקיים שלו. החוק אף מחייב אותם בעת מתן המלצה להעביר ללקוח מסמך בכתב, המכונה 'מסמך הנמקה', המפרט את נימוקיהם להמלצה.
באפריל השנה פרסם אגף שוק ההון חוזר סופי המחייב סוכנים ויועצים פנסיוניים להגיש ללקוח החל מ-1 בינואר 2017 נוסח מסמך הנמקה אחיד בו מפורטת ההנמקה לשיווק או לייעוץ בנוגע למוצר פנסיוני מסוים. עם זאת, אגף שוק ההון הודיע אתמול (ב') על דחיית כניסתו לתוקף של מסמך ההנמקה האחיד ל-1 ביולי 2017. "מסמך אחד, מצומצם וממוקד ככל האפשר, יקל על הלקוח להתמודד עם כמות המידע הנמסר לו", הגדירו באוצר את מטרת המהלך.
כעת טוען מבקר המדינה שנוסח מסמך ההנמקה האחיד אינו פותר את בעיית ניגוד העניינים המובנה בה מצוי סוכן הביטוח, ובשל רמת הבקיאות הפיננסית הנמוכה של הציבור – הוא אינו אפקטיבי.
מבדיקה שערך משרד מבקר המדינה עולה שעל מנת לחסוך בעלויות, סוכני הביטוח עושים שימוש במערכות ממוחשבות לצורך הפקת מסמך הנמקה.
המערכות הללו כוללות סטנדרט שבלוני של מסמך הנמקה הכולל בין היתר יתרונות וחסרונות של כל מוצר, ולמעשה מאפשרות לנמק כל בחירה בין שני מוצרים באופן אוטומטי, ללא הפעלת שיקול דעת.
כך, למעשה, כל מה שנותר לבעל הרישיון כדי להפיק מסמך הנמקה מהיר הוא רק להוסיף פרטים, כגון פרטי הלקוח. זאת, על אף שבשל מגוון המוצרים הפנסיוניים הקיימים בשוק החיסכון הפנסיוני, מורכבותם והשלכתם המכרעת על עתידו של הפרט – התאמתו של המוצר הפנסיוני ללקוח היא קריטית.
המלצה אוטומטית
"רשימת היתרונות והחסרונות של המוצר הפנסיוני כברירת מחדל במערכת לא משתנית אם המוצר מוגדר כמוצר קיים או כמוצר נבחר", מסביר המבקר. "בפועל, במערכת ניתן לקחת כל שני מוצרים, זה הקיים ללקוח וזה המומלץ על ידי בעל הרישיון, ובעת ההשוואה ביניהם, המערכת פולטת את היתרונות והחסרונות של כל מוצר, ומוציאה המלצה אוטומטית על אותו המוצר שבחר בעל הרישיון (הסוכן או היועץ – מעסיקולוג)".
משיחות שערך משרד מבקר המדינה עם גורמים בשוק החיסכון הפנסיוני עולה שמילוי מסמך ההנמקה באמצעות מערכות ממוחשבות אכן מבוצע באופן טכני, ללא כל שינוי מהותי מבחינת סוכן הביטוח. עניין, מיותר לומר, שלמעשה מרוקן מתוכן את מטרת מסמך ההנמקה.
מדוע מצוי סוכן הביטוח בניגוד עניינים?
נושא כאוב בתחום הפנסיה, שרבים בציבור אינם מודעים לו, הוא ניגוד העניינים בו מצוי סוכן הביטוח. לא מעט מעסיקים ועובדים נוהגים להתייעץ עם סוכן הביטוח על מנת לקבל החלטה באיזה מוצר פנסיוני לבחור, מבלי לדעת שלמעשה רבים הסוכנים המקבלים עמלות על שיווק מוצרים ספציפיים.
העניין הופך להיות מסובך אף יותר לאור העובדה שסוכנויות ההסדר הגדולות בישראל, המשווקות ומתפעלות עבור המעסיקים את חסכונות הפנסיה של העובדים, מצויות בבעלות קבוצות הביטוח. כך עולה חשש מובהק לניגוד עניינים, שכן ברור שסוכנות הסדר תעדיף לשווק לעובד את המוצר של היצרן שבבעלותו היא נמצאת.
גם לעניין זה התייחס מבקר המדינה: "אגף שוק ההון לא בחן את ההשלכות של החזקות הגופים המוסדיים בסוכנויות ביטוח והסדר, על אף שהדבר עלול לפגוע באיכות השיווק הפנסיוני הניתן למבוטחים ובזכויותיהם", נכתב בדו"ח. "לכן ממליץ המבקר שאגף שוק ההון יבחן בהקדם את מבנה הבעלות של סוכנויות הביטוח וההסדר, וישקול בין היתר הסדרת הוראות שיקבעו מגבלות מתאימות בעניין הפצת מוצרי חברת האם באמצעות סוכנות בבעלות, באופן שיובטח טיפול מקצועי ובלתי תלוי במהלך השיווק הפנסיוני הניתן ללקוחות".
פרסים והטבות לסוכנים
בהקשר זה קיימת בעיה נוספת: קיומו של מודל תגמול לסוכנים הפנסיוניים הכולל פרסים והטבות, שעלול להטות ולערב שיקולים זרים בהפצת החיסכון הפנסיוני, ומשום כך להתנגש עם חובות הנאמנות והאמון כלפי החוסך הפנסיוני.
לפיכך ממליץ המבקר על הסדרת כללים ברורים למתן תמריצים כלכליים בשיטת התגמול של סוכני הביטוח, על מנת למזער את השפעת השיקולים הזרים וההטיות שעלולים להיווצר בהפצת מוצרי החיסכון הפנסיוני.
החוק קובע שאסור לסוכן ביטוח לשמש גם כיועץ פנסיוני, ולהיפך. בשונה מסוכני ביטוח, יועצים פנסיוניים הפועלים באופן פרטי הם אובייקטיביים ואינם מקבלים עמלות, פרסים והטבות מהגופים עליהם הם ממליצים.
עם זאת, לאגף שוק ההון באוצר אין כל נתונים כמותיים על פעילות הייעוץ הפנסיוני מחוץ למערכת הבנקאית, ולאור השיעור הנמוך של מספר בעלי רישיון יחידים לייעוץ פנסיוני, קיים לדברי המבקר חשש להיעדר ייעוץ פנסיוני אובייקטיבי למרבית הציבור.
