• אודות
  • תנאי השימוש
  • מדיניות פרטיות
  • יצירת קשר
  • Facebook
מעסיקולוג
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • משבר הקורונה
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • משבר הקורונה
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
כתבות פופולריות |
  • סעיף 14: מדוע נפסק שפיצויי הפיטורים שהופרשו לעובדת מהווים השלמה ולא חלופה?
  • עובד חדש שמתפטר בסופ"ש יוצא ידי חובת הודעה מוקדמת?
  • משרד הכלכלה מציג: "עבודאטה" – אתר נתונים ומידע על שוק העבודה
  • בית הדין הארצי מבהיר: לא כל הפרת אמונים תביא לשלילת פיצויי פיטורים
  • פיצוי לעובדת שלא עודכנה שרשאית לבקש להישאר אחרי גיל פרישה חובה
  • פיצוי בסך 100 אלף שקל לעובד שהוסתרה ממנו הסיבה האמיתית לפיטוריו
  • פסיקה חריגה: "החלטת הפיטורים נגועה באי סבירות קיצונית"
  • לעובד נפסק גמול שעות נוספות בגובה 270 אלף שקל, למרות חריגה של 60 שעות
  • ביה"ד הארצי מבהיר: כך יש ליישם את הלכת ריעני בנוגע לשעות נוספות
  • תקדים דרמטי: צמצום ההכרה בדיעבד ביחסי עובד-מעביד ובשיטת חישוב הפיצוי
  • פסיקה חריגה: מעסיק רשאי להקדים פיטורי עובדת בהיריון כדי למנוע השלמת 6 חודשי העסקה
  • העובד חויב ב-100 אלף שקל בגין הפרת חובת האמון ותום הלב
  • הודיעה שהיא בהיריון לאחר קבלתה לעבודה, תפוצה ב-30 אלף שקל בשל התנהלות המעסיק
  • נדחתה תביעת ההסתדרות לחייב מעסיק במתן מענק שנתי, שבוטל לאחר עשרות שנים
  • "הלכת התאמה": בית הדין הארצי מבהיר שמזמין שירות לא תמיד מחויב לערוך שימוע לעובד קבלן
  • בית הדין הארצי בפסיקה תקדימית: זכאות לפיצויי פיטורים – גם לידועים בציבור
  • בית הדין הארצי לעבודה: התנגדותו המעורפלת של העובד להפחתת השכר נחשבת להסכמה
  • ממה מעסיקים צריכים להיזהר כשמועמד משתף מיוזמתו במידע רגיש?
  • פסיקה: העובדת תפוצה ב-114 אלף שקל בשל פערי שכר ביחס לעובדים הגברים
  • פיצוי חריג בסך כ-270 אלף שקל למנהלת שהועברה מתפקידה משיקולים זרים
  • פסיקה: לבית הדין לעבודה אין סמכות לדון בעילת התעמרות בין עובדים
  • גילתה שהמנהל הקודם קיבל שכר גבוה יותר, תקבל פיצוי בגובה כ-160 אלף שקל
  • פיצוי חריג בגובה כ-270 אלף שקל למנהלת שהועברה מהתפקיד משיקולים זרים
  • הבוס ענה לטלפון במהלך השימוע, בית הדין קבע שהדבר מצביע על חוסר פניות
  • בית הדין לעבודה: עובדים זכאים לשתף בתנאי השכר שלהם
  • פיצוי של 80 אלף שקל לעובד שהוטרד מינית מצד הממונה עליו
  • מועמד בן 43 יקבל פיצוי כי נשאל לגילו בריאיון, למרות שהסגיר מרצונו את הגיל בקו"ח
  • פסיקה תקדימית (הלכת התאמה): מזמין השירות יערוך שימוע לעובדי מיקור חוץ קבועים
  • המנהל הפר בידוד ופוטר. בית הדין לעבודה הקפיא את הפיטורים, למרות שגויס מחליף
  • פיצוי בסך 75 אלף שקל לעובדת שפוטרה שלא כדין
  • פסקי דין חשובים בדיני עבודה – חלק ב'
  • פסקי דין חשובים בדיני עבודה – חלק א'
  • פסיקה: מעסיק רשאי להעיר לעובד על הפסקות שירותים ארוכות מדי
  • חופשת מחלה: פסקי דין שחשוב להכיר
  • נצפתה בשופינג בחופשת מחלה, נפסק שאינה זכאית לפיצויי פיטורים
  • הוכרע סופית: מי נהנה מרווחי קופת התגמולים – המעסיק או העובד?
  • כ-60 אלף שקל לעובד שספג התעמרות: "נמנעה תקשורת בינו לבין העולם החיצון"
  • פוטרה מיד לאחר חזרתה מחל"ת חופשת לידה – מדוע לא זכאית לפיצוי?
  • המעסיק שילם יותר מדי: 4 שיקולי הפסיקה לחייב את העובד להשיב את הכספים
  • פיצוי למנכ"ל שהוכיח שגויס לו מחליף לפני השימוע
  • 50 אלף שקל לעובדת על פגיעה בפרטיותה: "העירו לי שאני מבזבזת נייר טואלט"
  • בית הדין הארצי מציג: 3 כללים לתחשיב שעות נוספות לפי תיקון חוק הגנת השכר
  • העובדת טענה שפסק הדין מרתיע מעסיקים פוטנציאליים, בית הדין סירב להסיר את שמה
  • אישורי המחלה להיעדרות הממושכת לא הוצגו במועד, הובהר שעל המעסיק לדרוש זאת
  • בית הדין הארצי: סמנכ"לית שהוטרדה מינית תפוצה ב-215 אלף שקל
  • לחץ ומתח בעבודה? מחקר חדש מציע פתרון מפתיע בשלוש דקות
  • המעסיק מסר לעובד המתפטר מכתב פיטורים לקבלת דמי אבטלה, וחטף תביעה כוזבת
  • המעסיק חויב באופן אישי לשלם לעובד כ-400 אלף שקל, כרבע מתוכם דמי חופשה
  • בית הדין הארצי לעבודה בהבהרה חשובה בנוגע לתיקון חוק הגנת השכר
  • סיכום 2019: פסקי דין בדיני עבודה שחשוב להכיר
  • המעסיקה המליצה לעובדת על הפלה: "אתם בעדות המזרח מביאים ילדים בלי לחשוב"
  • פסיקה: העובד יקבל 150 אלף שקל, בשל עמימות במדיניות החברה
  • הצעת חוק: ימי מחלה על פי הצהרת העובד, ללא תעודת מחלה
  • המעסיק חושד שהעובד מזייף מחלה – מה הוא רשאי לעשות?
  • 9 דברים שמעסיק נדרש לציין בהודעה הנמסרת לעובד בנוגע לתנאי עבודתו
  • העובדת הצהירה על ימי מחלה כששהתה בנופש – מה דינם של דמי המחלה?
  • העובד שפוטר לא כדין יקבל פיצוי חריג בסך 460 אלף שקל
  • פסקי דין חשובים בדיני עבודה ב-50 השנים האחרונות
  • המעסיק חויב ב-50 אלף שקל בשל פגיעה בפרטיות העובדת
  • אפליה מגדרית בעבודה: המעסיק יפצה ב-100 אלף שקל שתי עובדות שקיבלו שכר נמוך משל גבר
  • פיצוי לעובדת שנודע לה שהיא בהיריון לאחר פיטוריה, והמעסיק סירב להחזירהּ
  • פיצוי חריג בסך מיליון שקל לעובדת שעברה ניצול מיני בעבודה
  • התפטרות בשל אי תשלום שעות נוספות הוכרה כפיטורים
  • מפתיע: הסתרת הסיבה האמיתית לזימון העובד לשימוע הוגדרה על ידי השופט כ"רגישות"
  • פסיקה: האם לגיטימי כיום לשלם לעובד שכר נטו?
  • פסיקה: פערי שכר בין גבר לאישה אסורים גם אם ציפיות השכר שונות
  • בית הדין לעבודה: אחוז משרה אינו רלוונטי לחישוב צבירת ימי חופשה
  • סיכום מחצית 2019: פסקי דין חשובים בדיני עבודה
  • שימוע מאוחר: פיצוי בגובה 30 אלף שקל לעובדת שנערכו לה שני שימועים
  • בוטל פסק הדין שחייב לפצות עובדת שישבה באפס מעשה בכ-300 אלף שקל
מעסיקולוג
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • משבר הקורונה
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • משבר הקורונה
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
ראשי » כתבות פופולריות » 5 מבחני הפסיקה לזכאות העובד לתגמול שעות נוספות

5 מבחני הפסיקה לזכאות העובד לתגמול שעות נוספות

מעסיקולוג 31/05/2018 8:16

בית הדין לעבודה: "לא הכינוי המוצמד לתפקיד קובע את המעמד של תפקיד הנהלה, אלא טיבו ומהותו האמיתי"

מבחני הפסיקה תפקיד ניהולי או משרת אמון

בית הדין הארצי לעבודה ביטל לאחרונה שתי החלטות של בית הדין האזורי שניתנו במסגרת פסק דינו [סע"ש 40841-06-12], האחת לטובת המעסיק ואחת לטובת העובד. כך נפסק שהעובד התפטר בדין פיטורים ולכן הוא זכאי לפיצויי פיטורים בסך כ-173,000 שקל, וכן שהעובד אינו זכאי לתגמול שעות נוספות מאחר שמדובר במשרת ניהול ואף במשרת אמון.

<< לחצו למעבר ל-5 מבחני הפסיקה לזכאות תגמול עבור שעות נוספות >>

העובד הועסק במשך כ-7.5 שנים בחברה העוסקת בייבוא ושיווק רהיטים, עד להתפטרותו. בתפקידו האחרון שימש כמנהל מכירות, כאשר משכורת היסוד שלו עמדה על 5,000 שקל, והעמלות שקיבל ניתנו לו על פי תנאים שנקבעו בין הצדדים.

במהלך אפריל 2012 הציג העובד אישורי מחלה מרופאים שונים, ונעדר מהעבודה. מהרשום באישורי המחלה עלה כי סבל העובד מהתקפי חרדה. בתחילת מאי 2012 מסר העובד מכתב התפטרות בשל מצבו הבריאותי, ובהתאם לאישור רופאה תעסוקתית לפיו אינו יכול להמשיך לעבוד בעבודתו. ביוני באותה שנה החל העובד לעבוד כאיש מכירות בחברה העוסקת בייבוא חלונות, ולטענתו הוא פוטר מעבודתו לאחר כחודש.


קראו עוד במעסיקולוג: 
* שעות נוספות גולמו בשכר הבסיס, ובכל זאת נפסקו לעובד כ-110,000 שקל
* פסיקה: צמצום שעות נוספות עשוי להיחשב להרעת תנאים
* בית הדין לעבודה: הפיקוח על שעות העבודה והמנוחה אינו מעשה בלשות


בית הדין האזורי דחה את תביעת העובד לתשלום פיצויי פיטורים, לאחר שקבע שאין באישורים הרפואיים שהמציא כדי ללמד על מצבו הרפואי, כאשר קיים פער בין עדות העובד לבין התיאור במסמכים. בהחלטתו ציין שלעובד היתה היכרות מוקדמת עם הרופאה התעסוקתית שהוציאה לו את האישור האמור, שכן היא היתה לקוחה בחנות ואף קיבלה הנחות.

עוד צוין בפסק הדין שהמסמך של הפסיכיאטרית, לפיו מצבו הנפשי אינו מאפשר חזרה לעבודה והוא סובל מהפרעה הסתגלותית עם סטרס קשה – לא הוצג בפני המעסיק, והתיאור המופיע בו אינו מתיישב עם האמור במסמכים הרפואיים האחרים.

אישורים כלליים מדי

בית הדין האזורי התייחס לכך שהמעסיק ניסה להציע לעובד תפקיד אחר, אך הוא דחה זאת ובכך לא אפשר למעסיק לבצע התאמות שיוכלו להסדיר את המשך עבודתו. זאת, במיוחד שהאישורים שהציג מרופא תעסוקתי היו כלליים, ומי שהנפיק אותם לא ביקר במקום העבודה.

כשנה וחצי לפני התפטרותו, כך ציין בית הדין בהחלטתו, ביקש העובד לסיים את עבודתו על רק דרישה לשיפור תנאי שכר שהתקבלה בחלקה.

לצד כל זאת, קיבל בית הדין האזורי את התביעה לתשלום גמול עבודה בשעות נוספות. זאת מאחר שלא הוכח לדבריו החריג של מידה מיוחדת של אמון אישי, או של תפקיד הנהלה (ראו מסגרת).

כך נפסק על ידי בית הדין האזורי שהעובד עבד במתכונת קבועה של 9.5 שעות לאחר ניכוי הפסקה, ולכן הוא זכאי לשעה נוספת אחת – ובסך הכל כ-43,000 שקל.

שני הערעורים מתקבלים

בית הדין הארצי לעבודה קיבל את שני הערעורים שהגישו הצדדים על החלטה זו של בית הדין האזורי. כך נפסק שחוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל על העובד בשל מהות תפקידו, סמכויותיו ומיקומו בהיררכיה הארגונית בחברה. בנוסף נפסק שהעובד כן זכאי לפיצויי פיטורים, מאחר שהתפטרותו נעשתה בעקבות מצבו הנפשי, בהתאם לאישורים הרפואיים המצויים בתיק.

בית הדין הארצי הבהיר שהוא מבטל אך ורק את הקביעות המשפטיות של בית הדין האזורי, ואינו חולק על קביעותיו העובדתיות – מהלך שננקט במקרים חריגים בלבד.

חוק שעות עבודה ומנוחה

חוק שעות עבודה ומנוחה, המסדיר את זכאות העובד לתשלום בגין שעות עבודה נוספות, מציין כי הוראת החוק אינה חלה על עובדים בתפקידי הנהלה או בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי.

קיימות תביעות רבות בהן התעוררה מחלוקת אם אכן תפקיד העובד עונה על ההגדרה הקבועה בחוק של "תפקיד הנהלה" או "משרת אמון", ועל מנת ליצור הכרעה עקבית בנושא – קבע בית הדין הארצי לעבודה חמישה מבחנים. הובהר כי לא הכינוי המוצמד לתפקיד קובע את המעמד של תפקיד הנהלה, אלא טיבו ומהותו האמיתי על רקע המסגרת הארגונית.

 

מבחני הפסיקה: האם מדובר ב"מנהל" או "במשרת אמון"?*

1. מיקום בהיררכיה הארגונית – המושג "תפקיד הנהלה" צריך להתפרש כמתייחס לשכבת ההנהלה הבכירה בארגון אשר באופן טבעי מזוהה עם מעמד "המעסיק". המושג אינו מתייחס למנהל בדרג הזוטר, הממונה הישיר או מי שנמנה עם ההנהלה בדרג הביניים בארגון, אלא למנהל בכיר, שתפקידו כרוך בעבודה הדורשת שעות רבות.

2. סמכות לקבוע מדיניות – סממן מהותי בהגדרת כ"תפקיד הנהלה" הוא הסמכות לקבוע מדיניות. אין די בעובדה שמוטלת על מנהל אחריות רבה או שניתנות בידיו סמכויות נרחבות כדי להצביע על כך שתפקידו הוא "תפקיד הנהלה". תפקידו של עובד הוא "תפקיד הנהלה" רק אם הוא מעורב בהתוויית מדיניות הנהלת החברה תוך הפעלת שיקול דעת עצמאי שאינו מוכתב על ידי מדיניות זו.

3. שכר ותנאי עבודה – תפקיד הנהלה נהנה בדרך כלל משכר גבוה ומתנאים נלווים מיוחדים וגבוהים, הן בכלל והן ביחס לעובדים האחרים במקום העבודה.

4. טיבו של התפקיד – מאפיין נוסף הוא 'טיבו של התפקיד ומעמדו בארגון' כאשר הכוונה היא ל'אותם תפקידים בארגון בהם נדרש העובד – בין אם על פי דרישות המעסיק ובין אם בשל טיבו ומהותו של התפקיד – לעמוד לרשות המעסיק בשעות לא שגרתיות או לעבוד בלא מסגרת קבועה של שעות עבודה".

5. "מידה מיוחדת של אמון אישי" – ככלל מדובר בעובד בכיר, בעל אחריות מיוחדת, שמקבל שכר גבוה התואם את האמון האישי המיוחד לו הוא זוכה, וההיבט של 'מידה מיוחדת' צריך להתבטא הן בשעות עבודתו של העובד והן בשכרו. המאפיינים של עובד בתפקיד הדורש "מידה מיוחדת של אמון אישי" הם שכר גבוה, חשיפה למידע רגיש בארגון, אחריות מיוחדת ואפשרות להחליט באופן עצמאי.

התפקיד המרכזי ביותר בחברה

לאחר שבחן את מבחני הפסיקה, פסק בית הדין הארצי שתפקידו של העובד היה "תפקיד הנהלה" ו"תפקיד הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי". נפסק שהעובד החזיק בתפקיד המרכזי ביותר בחברה, ושיש לו השלכות מהותיות על התנהלותה ורווחיה. בנוסף לשכר היסוד, היה העובד זכאי לעמלות ממכירות החנות, ומדובר "בעסקאות בסכומים גדולים, רבבות שקלים ומעלה כל אחד", כלשון העובד בעדותו בבית הדין.

תנאי שכרו של העובד היו גבוהים והיה להם קשר ישיר לכל מכירות החברה, שכן בשונה משאר עובדי המכירות שנהנו מעמלות מכירותיהם בלבד – העובד זכה לעמלות על כלל המכירות שבוצעו בחנות.

בית הדין האזורי ציין שהעובד היה רשאי לאשר הנחות חריגות ללקוחות ומכך למד על מידת האמון שניתנה לו, ובית הדין הארצי הוסיף שניתן ללמוד מכך גם על שיקול הדעת העצמאי שניתן לו.

כך נפסק שערעור החברה מתקבל וחיובה בתשלום שכר עבור עבודה בשעות נוספות בטל. בנוסף, גם ערעור העובד התקבל והחברה חויבה לשלם לו פיצויי פיטורים בסך כ-173,000 שקל.

[ע"ע 30933-09-16 | *ע"ע 16/08]

<< לחצו לצפייה: פסקי דין בנושא שעות נוספות >>

התנאים לתשלום שעות נוספות גלובלי

אולי גם הכתבות האלו יעניינו אותך:

  • התקבל ערעור העובד הוותיק: המעסיק ישלם גמול שעות נוספות
    התקבל ערעור העובד הוותיק: המעסיק ישלם גמול שעות נוספות
  • לעובד נפסק גמול שעות נוספות בגובה 270 אלף שקל, למרות חריגה של 60 שעות
    לעובד נפסק גמול שעות נוספות בגובה 270 אלף שקל, למרות חריגה…
  • המעסיק שילם יותר מדי: 4 שיקולי הפסיקה לחייב את העובד להשיב את הכספים
    המעסיק שילם יותר מדי: 4 שיקולי הפסיקה לחייב את העובד להשיב…
  • התפטרות בשל אי תשלום שעות נוספות הוכרה כפיטורים
    התפטרות בשל אי תשלום שעות נוספות הוכרה כפיטורים
  • 40 אלף שקל עבור שעות נוספות: הוכח שמדובר בפיצול מלאכותי
    40 אלף שקל עבור שעות נוספות: הוכח שמדובר בפיצול מלאכותי
  • המעסיק חויב לשלם לעובד כ-230 אלף שקל עבור שעות נוספות
    המעסיק חויב לשלם לעובד כ-230 אלף שקל עבור שעות נוספות
  • פסיקה: זכאות לגמול שעות נוספות במשמרת לילה - החל מהשעה השמינית
    פסיקה: זכאות לגמול שעות נוספות במשמרת לילה - החל מהשעה…
  • פסיקה: כ-280 אלף שקל עבור שעות נוספות לבעל מניות שעבד בחברה
    פסיקה: כ-280 אלף שקל עבור שעות נוספות לבעל מניות שעבד בחברה
  • בית הדין הארצי: מעסיק פטור משימוש בטכנולוגיה מתקדמת לצורך פיקוח שעות נוספות
    בית הדין הארצי: מעסיק פטור משימוש בטכנולוגיה מתקדמת לצורך…
  • אפקט הגל החמישי: היתר זמני להעסיק עובדים 9 שעות נוספות בשבוע מעל המותר כיום
    אפקט הגל החמישי: היתר זמני להעסיק עובדים 9 שעות נוספות בשבוע…
  • בית הדין הארצי מציג: 3 כללים לתחשיב שעות נוספות לפי תיקון חוק הגנת השכר
    בית הדין הארצי מציג: 3 כללים לתחשיב שעות נוספות לפי תיקון…
  • נחתם הסכם לתגמול מיוחד לעובדי המעבדות שמבצעים בדיקות קורונה
    נחתם הסכם לתגמול מיוחד לעובדי המעבדות שמבצעים בדיקות קורונה
בית הדין לעבודה התפטרות בדין מפוטר משרת אמון שכר גלובלי שעות נוספות

הרשמה חינם לניוזלטר

חוקים בדיני עבודה

חוקים בדיני עבודה

 

 

הכתבות הכי נצפות
פסיקה: העובדת תפוצה ב-114 אלף שקל בשל פערי שכר ביחס לעובדים הגברים

פסיקה: העובדת תפוצה ב-114 אלף שקל בשל פערי שכר ביחס לעובדים הגברים

בית הדין לעבודה: עובדים זכאים לשתף בתנאי השכר שלהם

בית הדין לעבודה: עובדים זכאים לשתף בתנאי השכר שלהם

פסיקה תקדימית (הלכת התאמה): מזמין השירות יערוך שימוע לעובדי מיקור חוץ קבועים

פסיקה תקדימית (הלכת התאמה): מזמין השירות יערוך שימוע לעובדי מיקור חוץ קבועים

העובדת הצהירה על ימי מחלה כששהתה בנופש – מה דינם של דמי המחלה?

העובדת הצהירה על ימי מחלה כששהתה בנופש – מה דינם של דמי המחלה?

התחייבה לא לבצע שעות נוספות, אך המעסיק חויב לשלם עבורן כ-85 אלף שקל

התחייבה לא לבצע שעות נוספות, אך המעסיק חויב לשלם עבורן כ-85 אלף שקל

פסיקה: ביטול חוזה עבודה לפני תחילת העסקה מחייב שימוע

פסיקה: ביטול חוזה עבודה לפני תחילת העסקה מחייב שימוע

גמול שעות נוספות: בית הדין הארצי מרחיב את המונח "תפקיד הנהלה" לטובת המעסיק

גמול שעות נוספות: בית הדין הארצי מרחיב את המונח "תפקיד הנהלה" לטובת המעסיק

בשורה למעסיקים: בית הדין הארצי לעבודה התיר לבצע קיזוז פנימי של שעות נוספות

בשורה למעסיקים: בית הדין הארצי לעבודה התיר לבצע קיזוז פנימי של שעות נוספות

בית הדין הארצי לעבודה: מה מותר לשאול מועמדת בנוגע לזמינותה?

בית הדין הארצי לעבודה: מה מותר לשאול מועמדת בנוגע לזמינותה?

פסיקה: המועמדת לא חשפה בריאיון שהיא בהיריון? על המעסיק לגלות הבנה וסבלנות

פסיקה: המועמדת לא חשפה בריאיון שהיא בהיריון? על המעסיק לגלות הבנה וסבלנות

בית הדין הארצי: מתי מותר לעובד להקליט בסתר מעסיק או קולגה?

בית הדין הארצי: מתי מותר לעובד להקליט בסתר מעסיק או קולגה?

"דחיית פרישה לפנסיה אחרי גיל 60 אינה כדאית מבחינה כלכלית, בכל תרחיש"

"דחיית פרישה לפנסיה אחרי גיל 60 אינה כדאית מבחינה כלכלית, בכל תרחיש"

באילו תנאים מותרת התקנת מצלמות בעבודה?

באילו תנאים מותרת התקנת מצלמות בעבודה?

12 כללי הפסיקה לעריכת שימוע לפני פיטורים

12 כללי הפסיקה לעריכת שימוע לפני פיטורים

© כל הזכויות שמורות למעסיקולוג 2022

אודות | תנאי השימוש | מדיניות פרטיות | צרו קשר

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס