נדחתה עמדת הממונה על שוק ההון, לפיה אם המבוטח בחר בקבלת קצבת נכות והקרן הכירה בזכאותו לקבל קצבת נכות של 12 חודשים לפחות – הוא מנוע ממשיכת הכספים
בית הדין הארצי לעבודה דן לאחרונה בזכאותו של "מבוטח צעיר", כלומר מבוטח בקרן פנסיה שקיבל קצבת נכות עוד לפני שהגיע לתקופת 60 החודשים שלפני חודש הזכאות הראשון, לקבל לידיו את ערכי הפדיון של הכספים הצבורים לזכותו בקרן.
מדובר בארבע תביעות נפרדות שהדיון בהן אוחד, בנוגע לזכותו של מבוטח בקרן פנסיה ותיקה גירעונית, שהוכר כזכאי לקבלת קצבת נכות לתקופה של שנה אחת לפחות, למשוך את הכספים המופקדים על שמו בקרן הפנסיה במקרה בו עדיין לא מיצה את תקופת הזכאות של שנה אחת לקצבת נכות.
יובהר שלמבוטח שולמה קצבת נכות במשך פחות מ-12 חודשים, אך הקצבה לא שולמה לו בתקופת 60 החודשים לפני חודש הזכאות הראשון שלו לקצבת זקנה, אלא שולמה לו בתקופה שקדמה לכך.
בית הדין הארצי לעבודה חלק על קביעת בית הדין האזורי, ופסק שכל עוד המבוטח "לא קיבל" בפועל 12 קצבאות נכות – הוא זכאי להודיע למבטחים שהוא אינו מעוניין בהמשך קבלת הקצבאות, אלא מבקש לקבל לידיו את ערכי הפדיון של הכספים הצבורים לזכותו בקרן.
המחלוקת בין הצדדים מתייחסת למעשה לשאלה האם מתקנה 48(א) לתקנון האחיד של קרנות הפנסיה, עולה ש"מבוטח צעיר" שהוכרה זכאותו לקבלת קצבת נכות לתקופה של 12 חודשים לפחות והחל לקבל קצבת נכות, רשאי להורות שחלף קבלת הקצבה יהיה זכאי למשיכת הכספים שהצטברו לזכותו בקרן.
שארי המבוטח המנוח טענו שלשון התקנון האחיד ברורה, ושמבוטח צעיר שלא קיבל בפועל קצבת נכות במשך 12 חודשים לפחות, זכאי לפנות בבקשה למשיכת כספים.
לעומת זאת, הן קרן הפנסיה והן הממונה על שוק ההון גרסו שבנקודת הזמן שבה איבד המבוטח את כושר עבודתו והפך ל"נכה" לפי הגדרת התקנון האחיד – עליו לבחור בין קבלת קצבת נכות לבין משיכת כספים. אם המבוטח בחר בקבלת קצבת נכות והקרן הכירה בעצם זכאות המבוטח לקבל קצבת נכות של 12 חודשים לפחות – שוב לא עומדת לו הזכות למשוך כספים מהקרן, כך לגרסת קרן הפנסיה והממונה.
בית הדין האזורי אימץ את עמדת קרן הפנסיה והממונה על שוק ההון, אך בעקבות הערעור בוטלה החלטתו על ידי בית הדין הארצי שפסק לפי עמדת שארי המבוטח המנוח.
כך נפסק שבהתאם להוראות התקנון האחיד, רשאי "מבוטח צעיר" להודיע על ויתורו על קבלת קצבת נכות, ואם עשה זאת בטרם שולמו לו 12 קצבאות – הוא זכאי למשוך מהקרן את ערך הפדיון של הכספים הצבורים בחשבונו.
