בית הדין לעבודה בחיפה פסק לאחרונה לעובדת פיצוי בעקבות לשון הרע מצד המעסיק לאחר פיטוריה. תביעתו הנגדית של המעסיק בגין לשון הרע נדחתה, לאחר שלא הצליח להוכיח את טענותיו.
העובדת הגישה תביעה בסך 150,000 שקל בגין הפרת חוק איסור לשון הרע, וכן פיצוי בסך של 24,300 שקל בגין פיטורים ללא שימוע. אולם לבסוף נפסק לה פיצוי בגובה 35,000 שקל בגין לשון הרע, ופיצוי בסך 7,000 שקל בשל פיטוריה שלא כדין.
קראו עוד במעסיקולוג:
* ביה"ד הארצי קבע חובת זהירות מוגברת ביחס לדוא"ל המועבר לעובדים
* הבוס הפיץ לשון הרע על העובד – מדוע חויב בפיצוי בגובה 8,000 שקל בלבד?
* בית הדין לעבודה מתח ביקורת על עובד שהקליט בסתר עובדים אחרים
פיטורים לאלתר
העובדת החלה לעבוד כמטפלת בגן, כאשר בתה טופלה בגן הילדים המקביל. כשנתיים לאחר תחילת עבודתה בגן, היא ביקשה מרעייתו של המעסיק, הגננת של בתה, לא לתת לבת לאכול מהקציצות שהוגשו לארוחת הצהריים כי הן לא מבושלות מספיק.
בעקבות כך פרץ ויכוח קולני בין השתיים, והמעסיק הודיע לעובדת שיום למחרת זהו יום עבודתה האחרון בגן, וכך עזבה העובדת את הגן יחד עם בתה. המעסיק טען שהעובדת פוטרה לאחר שניהלה שיחת טלפון ארוכה, ולא נשמעה לפניותיו להפסיק לדבר בטלפון.
ביום למחרת הגיעה העובדת לגן כדי לקבל את מכתב הפיטורים, כשבידה מכשיר הקלטה. בין הצדדים התפתח ויכוח, העובדת הזמינה משטרה בטענה שהותקפה, ולאחר דין ודברים עם שוטר שהגיע לגן – היא פנתה לקבלת טיפול רפואי בבית חולים.
בעקבות הדברים, תלה המעסיק שני שלטים על דלתות הכניסה לגנים, המיועדים להורים של ילדי הגן והעובדים, ובהם צוין כי לאור הפרות נוהלי הגן החמורים שבוצעו על ידי העובדת במהלך התקופה האחרונה, ולאחר שיחות הזהרה רבות שקיימו איתה בנושא, התחושה היא שהמשך העסקתה בגננו עלול לגרום לנזק בטיחותי, ולכן הוחלט על הפסקה מיידית של עבודתה.
גרסה מלאה סתירות
"אנו סבורים, כי שתי המודעות יחד אשר פורסמו ויועדו לכל צוות העובדים (כ-15 עובדים) וההורים של כ-70 ילדי הגן, לפיהן מיוחסים לעובדת הפרות משמעת בטיחותיות וזאת לאחר שכבר הוזהרה על כך קודם לכן, הינם בבחינת 'לשון הרע' כמשמעות ביטוי זה בחוק איסור לשון הרע, ועלולים בוודאי היו להביא לפגיעה בשמה הטוב של העובדת, מטרה לשנאה או לבוז על ידי הורי הגן, ואף לפגוע במשלח ידה", פסק בית הדין.
יש לציין כי הפסיקה קובעת [ע"א 89/04] שכדי לקבוע שמדובר ב"לשון הרע", אין צורך להשתכנע שהעובדת הושפלה או בוזתה בפועל, אלא די בכך שהפרסום עלול היה להביא לתוצאה כזו.
"לאחר ששמענו את מכלול העדויות, התרשמנו כי המעסיק לא עמד בנטל המוגבר המוטל עליו להוכיח את כל המעשים החמורים המיוחסים לעובדת", פסק בית הדין, "וגרסת המעסיק בכללותה הייתה מלאת סתירות".
בית הדין פסק לעובדת פיצוי בגובה 35,000 שקל בגין לשון הרע, לאחר שהביא בחשבון שהמעסיק לא חזר בו מההתבטאויות המעליבות שהטיח בעובדת, ולא התנצל גם לאחר ששמע את ההקלטה. זאת, נוסף לעובדה שהוכח שהפרסום של המקרה הראשון נעשה בלוח מודעות של הגן, תוך כוונה לפגוע בשמה הטוב.
"בהומור ובקלילות"
לאחר שהוגשה התביעה האמורה, המעסיק הגיש נגד העובדת תביעה נגדית בטענה שהיא השמיצה והכפישה את הגן באמצעות הודעות וואטסאפ בטענות שקריות לפיהן "הגן שורץ עכברים", וכן שמדברים אל הילדים בלשון לא ראויה.
עוד טען המעסיק שהעובדת המליצה להורים של ילדי הגן להעביר את ילדיהם לגנים אחרים. לטענתו, התנהגותה זו מהווה הפרה של חוק איסור לשון הרע, תוך פגיעה חמורה בשמה הטוב, באופן המזכה אותו בפיצוי בסך 240,000 שקל בשל עזיבת 6 ילדים את הגן בעקבות הלשון הרע שהוציאה לכאורה העובדת נגד הגן.
בית הדין דחה את התביעה הנגדית, וציין כי התרשם שהדברים שנכתבו בנוגע לעכברים היו "בהומור ובקלילות". כשהתבקשה העובדת על ידי אחת האימהות של ילדי הגן, לחוות את דעתה בנוגע להישארות בנה בגן שנה נוספת – השיבה ש"הגן טוב ומושקע", ויש לקחת דברים בפרופורציה ו"לא לנפח סיפורים".
"במילים אחרות, העובדת לא הוציאה דיבה ולשון הרע על הגן, אלא ההיפך, דיברה בשבחו של הגן והגיבה לשאלות והתייחסה עניינית לנושאים שהועלו בקבוצה מתוקף היותה אמא לילדה בגן", קבע בית הדין לעבודה.
[סע"ש 50644-07-14]