• אודות
  • תנאי השימוש
  • מדיניות פרטיות
  • יצירת קשר
  • Facebook
מעסיקולוג
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • משבר הקורונה
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • משבר הקורונה
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
כתבות פופולריות |
  • סעיף 14: מדוע נפסק שפיצויי הפיטורים שהופרשו לעובדת מהווים השלמה ולא חלופה?
  • עובד חדש שמתפטר בסופ"ש יוצא ידי חובת הודעה מוקדמת?
  • משרד הכלכלה מציג: "עבודאטה" – אתר נתונים ומידע על שוק העבודה
  • בית הדין הארצי מבהיר: לא כל הפרת אמונים תביא לשלילת פיצויי פיטורים
  • פיצוי לעובדת שלא עודכנה שרשאית לבקש להישאר אחרי גיל פרישה חובה
  • פיצוי בסך 100 אלף שקל לעובד שהוסתרה ממנו הסיבה האמיתית לפיטוריו
  • פסיקה חריגה: "החלטת הפיטורים נגועה באי סבירות קיצונית"
  • לעובד נפסק גמול שעות נוספות בגובה 270 אלף שקל, למרות חריגה של 60 שעות
  • ביה"ד הארצי מבהיר: כך יש ליישם את הלכת ריעני בנוגע לשעות נוספות
  • תקדים דרמטי: צמצום ההכרה בדיעבד ביחסי עובד-מעביד ובשיטת חישוב הפיצוי
  • פסיקה חריגה: מעסיק רשאי להקדים פיטורי עובדת בהיריון כדי למנוע השלמת 6 חודשי העסקה
  • העובד חויב ב-100 אלף שקל בגין הפרת חובת האמון ותום הלב
  • הודיעה שהיא בהיריון לאחר קבלתה לעבודה, תפוצה ב-30 אלף שקל בשל התנהלות המעסיק
  • נדחתה תביעת ההסתדרות לחייב מעסיק במתן מענק שנתי, שבוטל לאחר עשרות שנים
  • "הלכת התאמה": בית הדין הארצי מבהיר שמזמין שירות לא תמיד מחויב לערוך שימוע לעובד קבלן
  • בית הדין הארצי בפסיקה תקדימית: זכאות לפיצויי פיטורים – גם לידועים בציבור
  • בית הדין הארצי לעבודה: התנגדותו המעורפלת של העובד להפחתת השכר נחשבת להסכמה
  • ממה מעסיקים צריכים להיזהר כשמועמד משתף מיוזמתו במידע רגיש?
  • פסיקה: העובדת תפוצה ב-114 אלף שקל בשל פערי שכר ביחס לעובדים הגברים
  • פיצוי חריג בסך כ-270 אלף שקל למנהלת שהועברה מתפקידה משיקולים זרים
  • פסיקה: לבית הדין לעבודה אין סמכות לדון בעילת התעמרות בין עובדים
  • גילתה שהמנהל הקודם קיבל שכר גבוה יותר, תקבל פיצוי בגובה כ-160 אלף שקל
  • פיצוי חריג בגובה כ-270 אלף שקל למנהלת שהועברה מהתפקיד משיקולים זרים
  • הבוס ענה לטלפון במהלך השימוע, בית הדין קבע שהדבר מצביע על חוסר פניות
  • בית הדין לעבודה: עובדים זכאים לשתף בתנאי השכר שלהם
  • פיצוי של 80 אלף שקל לעובד שהוטרד מינית מצד הממונה עליו
  • מועמד בן 43 יקבל פיצוי כי נשאל לגילו בריאיון, למרות שהסגיר מרצונו את הגיל בקו"ח
  • פסיקה תקדימית (הלכת התאמה): מזמין השירות יערוך שימוע לעובדי מיקור חוץ קבועים
  • המנהל הפר בידוד ופוטר. בית הדין לעבודה הקפיא את הפיטורים, למרות שגויס מחליף
  • פיצוי בסך 75 אלף שקל לעובדת שפוטרה שלא כדין
  • פסקי דין חשובים בדיני עבודה – חלק ב'
  • פסקי דין חשובים בדיני עבודה – חלק א'
  • פסיקה: מעסיק רשאי להעיר לעובד על הפסקות שירותים ארוכות מדי
  • חופשת מחלה: פסקי דין שחשוב להכיר
  • נצפתה בשופינג בחופשת מחלה, נפסק שאינה זכאית לפיצויי פיטורים
  • הוכרע סופית: מי נהנה מרווחי קופת התגמולים – המעסיק או העובד?
  • כ-60 אלף שקל לעובד שספג התעמרות: "נמנעה תקשורת בינו לבין העולם החיצון"
  • פוטרה מיד לאחר חזרתה מחל"ת חופשת לידה – מדוע לא זכאית לפיצוי?
  • המעסיק שילם יותר מדי: 4 שיקולי הפסיקה לחייב את העובד להשיב את הכספים
  • פיצוי למנכ"ל שהוכיח שגויס לו מחליף לפני השימוע
  • 50 אלף שקל לעובדת על פגיעה בפרטיותה: "העירו לי שאני מבזבזת נייר טואלט"
  • בית הדין הארצי מציג: 3 כללים לתחשיב שעות נוספות לפי תיקון חוק הגנת השכר
  • העובדת טענה שפסק הדין מרתיע מעסיקים פוטנציאליים, בית הדין סירב להסיר את שמה
  • אישורי המחלה להיעדרות הממושכת לא הוצגו במועד, הובהר שעל המעסיק לדרוש זאת
  • בית הדין הארצי: סמנכ"לית שהוטרדה מינית תפוצה ב-215 אלף שקל
  • לחץ ומתח בעבודה? מחקר חדש מציע פתרון מפתיע בשלוש דקות
  • המעסיק מסר לעובד המתפטר מכתב פיטורים לקבלת דמי אבטלה, וחטף תביעה כוזבת
  • המעסיק חויב באופן אישי לשלם לעובד כ-400 אלף שקל, כרבע מתוכם דמי חופשה
  • בית הדין הארצי לעבודה בהבהרה חשובה בנוגע לתיקון חוק הגנת השכר
  • סיכום 2019: פסקי דין בדיני עבודה שחשוב להכיר
  • המעסיקה המליצה לעובדת על הפלה: "אתם בעדות המזרח מביאים ילדים בלי לחשוב"
  • פסיקה: העובד יקבל 150 אלף שקל, בשל עמימות במדיניות החברה
  • הצעת חוק: ימי מחלה על פי הצהרת העובד, ללא תעודת מחלה
  • המעסיק חושד שהעובד מזייף מחלה – מה הוא רשאי לעשות?
  • 9 דברים שמעסיק נדרש לציין בהודעה הנמסרת לעובד בנוגע לתנאי עבודתו
  • העובדת הצהירה על ימי מחלה כששהתה בנופש – מה דינם של דמי המחלה?
  • העובד שפוטר לא כדין יקבל פיצוי חריג בסך 460 אלף שקל
  • פסקי דין חשובים בדיני עבודה ב-50 השנים האחרונות
  • המעסיק חויב ב-50 אלף שקל בשל פגיעה בפרטיות העובדת
  • אפליה מגדרית בעבודה: המעסיק יפצה ב-100 אלף שקל שתי עובדות שקיבלו שכר נמוך משל גבר
  • פיצוי לעובדת שנודע לה שהיא בהיריון לאחר פיטוריה, והמעסיק סירב להחזירהּ
  • פיצוי חריג בסך מיליון שקל לעובדת שעברה ניצול מיני בעבודה
  • התפטרות בשל אי תשלום שעות נוספות הוכרה כפיטורים
  • מפתיע: הסתרת הסיבה האמיתית לזימון העובד לשימוע הוגדרה על ידי השופט כ"רגישות"
  • פסיקה: האם לגיטימי כיום לשלם לעובד שכר נטו?
  • פסיקה: פערי שכר בין גבר לאישה אסורים גם אם ציפיות השכר שונות
  • בית הדין לעבודה: אחוז משרה אינו רלוונטי לחישוב צבירת ימי חופשה
  • סיכום מחצית 2019: פסקי דין חשובים בדיני עבודה
  • שימוע מאוחר: פיצוי בגובה 30 אלף שקל לעובדת שנערכו לה שני שימועים
  • בוטל פסק הדין שחייב לפצות עובדת שישבה באפס מעשה בכ-300 אלף שקל
מעסיקולוג
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • משבר הקורונה
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • משבר הקורונה
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
ראשי » רגולציה » פסיקה בדיני עבודה » "את שקרנית": אילו אמירות בפגישות עבודה ייחשבו ללשון הרע?

"את שקרנית": אילו אמירות בפגישות עבודה ייחשבו ללשון הרע?

מעסיקולוג 10/06/2019 6:30

בית הדין יצר הבחנה בין תלונות שהופנו כלפי העובדת שזכו להגנת החוק למרות שהן מטילות בה דופי, לבין ביטויים חריפים המייחסים לה תכונות שליליות

לשון הרע בפגישת עבודה

"שעה שהאמירות שמהוות לשון הרע שנאמרו על ידי המנהל בנוכחות אדם שלישי, נאמרו כולן במסגרת יחסי עובד-מעסיק בפגישה שנועדה ללבן את חילוקי הדעות בינו כממונה לבין העובדת שהיא מורה הכפופה אליו בהיותו מנהל בית הספר – אמירות שכאלה אינן נהנות מההגנה הקבועה בסעיף 13 לחוק איסור לשון הרע" – כך פסק לאחרונה בית הדין לעבודה בבאר שבע, ויצר הבחנה בין שני סוגי התבטאויות בפגישות עבודה, כאשר אחד מהווה עילה לתביעת לשון הרע והשני לא.

נזכיר כי בסעיף 13 לחוק לשון הרע אליו התייחס בית הדין לעבודה, קיימת רשימה של "פרסומים מותרים", כלומר התבטאויות פומביות שאינן מהוות עילה לתביעת לשון הרע, ובהם "פרסום שהמפרסם חייב לעשות על פי דין או על פי הוראה של רשות המוסמכת לכך כדין או שהוא רשאי לעשות על פי היתר של רשות כאמור". בהקשר זה נדונה השאלה האם עובד מדינה – במקרה זה מנהל תיכון המועסק על ידי משרד החינוך – חוסה תחת הגנה זו גם כאשר מדובר ביחסי עבודה, ובית הדין משיב על כך בשלילה.

מדוע? כך נימק זאת בספטמבר 2014 בית הדין הארצי לעבודה [ע"ע 35058-05-12]: "אין מקום להעניק לרשות מוסמכת ולעובדיה חסינות גורפת והגנה מוחלטת לכל פרסום שנעשה במישור יחסי העבודה, ואין כל הצדקה להענקת חסינות גורפת כזו שאינה מוקנית למעסיקים אחרים, רק בשל זהות המעסיק רשות מוסמכת".


קראו עוד במעסיקולוג:
* בית הדין הארצי קבע חובת זהירות מוגברת ביחס לדוא"ל המועבר לעובדים
* הבוס הפיץ לשון הרע על העובד – מדוע חויב בפיצוי בגובה 8,000 שקל בלבד?
* בית הדין לעבודה מתח ביקורת על עובד שהקליט בסתר עובדים אחרים


תלונות או תכונות

בפסק הדין הנוכחי יוצר בית הדין לעבודה הבחנה בין שני סוגי התבטאויות: האחד הוא התלונות שהעלה המנהל כלפי המורה בפגישה עם המפקח, שהן לכשעצמן אמירות שזוכות להגנת החוק למרות שהן מטילות דופי בעובדת.

סוג ההתבטאויות השני הוא אותם ביטויים חריפים המייחסים לה תכונות שליליות ("שקרנית", "ערמומית", "תורידי את הכיסוי ראש") – שאינם נחוצים להגנה על הערכים המוגנים בסעיף 15 לחוק (הגנת תום הלב) כדי לאפשר למנהל כממונה ליהנות מחופש ביטוי והבעת עמדה ביחס לתפקוד העובדת.

מאחר שאותן אמירות חריפות פוגעות באופן לא סביר ונחוץ בעובדת, גם כאשר המנהל מבקש לממש את זכותו וחובתו כמנהל להביע את עמדתו ביחס לתפקוד העובדת, נפסק שמדובר בלשון הרע המזכה את העובדת בפיצוי.

"תבכי, תעשי את ההצגה"

העובדת שימשה כמורה בתיכון, ולאורך השנים יחסי העבודה בינה לבין מנהל התיכון התאפיינו בחוסר אמון הדדי ובטענות שהעלו הצדדים זה כנגד זה.

בעקבות כך יזם המפקח מטעם הסתדרות המורים מפגש עם השניים בניסיון לברר את התלונות ההדדיות ולגשר בין הצדדים, כאשר השיחה בין השלושה הוקלטה בסתר על ידי העובדת.

במהלך הפגישה נשמעו התבטאויות קשות מצד המנהל, בהן: "חוץ מלהיכנס לכיתות וגם זאת באיחור, היא לא עושה כלום"; "תבכי, תעשי את ההצגה שאת יודעת לעשות"; "אין לה בעיה להרוס מערכת בשביל עצמה"; "מפעילה לחצים על המורים שהבת שלה תלך למגמה שרצתה"; "כל הערמומיות שיש בעולם עשתה האישה הזו"; "יש מיליון תלונות של הורים עליה שחוששים להתלונן עליה בכתב כדי שלא תתנכל לילדים שלהם"; "את שקרנית… אני אומר לך בנוכחות המפקח את שקרנית"; "תחלמי שאני אחתום לך על הטופס… תחלמי שאחתום בנוכחות המפקח, נשבע לך באלוקים שגם אם אגיע לבית הדין אני לא אחתום".

פגיעה בפרטיות?

בעקבות הדברים, הגישה העובדת נגד המנהל תביעת לשון הרע בסך 100 אלף שקל, ובנוסף טענה לפגיעה בפרטיותה עליה תבעה 100 אלף שקל נוספים, לצד פיצוי בגובה 50 אלף שקל בגין עוגמת הנפש.

המנהל טען להגנתו שהאמירות הללו הן בגדר הבעת דעה על תפקודה המקצועי והתנהלותה במסגרת העבודה, ונאמרו מכוח היותו הממונה על העובדת ובמסגרת תפקידו. עוד טען שכל דבריו נאמרו בתום לב במסגרת חובתו וסמכותו ומכוח תפקידו.

בית הדין התרשם כי "תמליל הפגישה מצייר תמונה סוערת יותר, ובה ניסיונות שעשה המפקח להרגיע את המשתתפים ולגרום למנהל למתֵן את התפרצויותיו והתבטאויותיו במהלך השיחה, שלא צלחו". סערת הרגשות בה היה נתון המנהל הובאה בחשבון בהכרעת בית הדין, כפי שיוסבר בהמשך.

נימת דיבור והקשר

בית הדין ציין בהחלטתו שכל אותן אמירות שלטענת העובדת יש בהן משום לשון הרע, נאמרו או בתגובה להתנהגות העובדת במהלך הפגישה ("תבכי, תעשי את ההצגה שאת יודעת לעשות"), או בהתייחסות לפעולות בהן נקטה העובדת או התנהלותה כמורה ("אין לה בעיה להרוס מערכת").

לצורך הכרעה בשאלה אם דברי הגידוף מהווים "לשון הרע", על בית המשפט לשקול לא רק את הנורמות החברתיות במקום שבו נאמרו הדברים, אלא גם את נימת הדיבור, ואת הקול ואת ההקשר בו נאמרו. אם יתברר שהדברים נאמרו ברוגז או בכעס או תוך חילופי עלבונות – נוטה בית המשפט שלא לראות בדברים "לשון הרע" המקימה עילת תביעה לחוק.

עם זאת, בשים לב ללשון החריפה ונוכח העובדה שהדברים לא נאמרו בנסיבות חברתיות שגלשו לחילופי עלבונות, אלא במסגרת פגישת עבודה שנועדה לעמת בין צדדים ליחסי העבודה בבירור התלונות ההדדיות, בית הדין הבהיר שלא ניתן לשלול מאותן אמירות חריפות הנוגעות לאופייה של העובדת את הגדרתן כלשון הרע.

חריגה מתחום הסבירות

אמירות דוגמת "אף מילה שלך אני לא מאמין" וכן "תחלמי שאני אחתום לך על הטופס" אינן מהוות לדברי בית הדין לשון הרע, שכן הן לא מייחסות תכונות לעובדת, אלא מתייחסות לדובר עצמו – מידת האמינות שהוא מייחס לדבריה או להחלטות שקיבל ביחס לבקשותיה.

עם זאת, נפסק שהאמירות המופנות לאופי של העובדת, גם אם נאמרו בהתייחסות לתלונות קונקרטיות שיש למנהל ביחס לתפקודה ולתשובותיה לאותן תלונות – חורגות מתחום הסבירות.

"ייחוס אותן תכונות שליליות לעובדת היא פגיעה במידה גדולה משהייתה סבירה להגנה על הערכים המוגנים בסעיף 15 לחוק, שבתמצית נועדו לתת לבעל התפקיד הגנה מפני אמירות ופעולות הנחוצות לצורך מילוי תפקידו", ציין בית הדין.

כך נפסק לעובדת פיצוי בגובה 5,000 שקל, כאשר השיקולים שהביא בית הדין בחשבון הם האופי המוגבל של פרסום לשון הרע – שנאמר רק בפני המפקח, וכן בשל סערת הרוחות שבה היה המנהל ול"תום הלב הסובייקטיבי" שלו, כלשון בית הדין. תביעת העובדת לפיצוי נוסף בגין פגיעה בפרטיותה ועוגמת הנפש נדחתה.

[סע"ש 7150-05-14]

<< לחצו לצפייה: פסקי דין בנושא לשון הרע במקום העבודה >>

תביעת לשון הרע

אולי גם הכתבות האלו יעניינו אותך:

  • האם מכתב זימון לשימוע עלול להוות פרסום לשון הרע?
    האם מכתב זימון לשימוע עלול להוות פרסום לשון הרע?
  • לשון הרע בסנאפצ'ט: עובדת צעירה חויבה לפצות את המעסיק ב-30 אלף שקל
    לשון הרע בסנאפצ'ט: עובדת צעירה חויבה לפצות את המעסיק ב-30…
  • בית הדין לעבודה: מכתב פיטורים לא יכול לשמש עילה לתביעת לשון הרע
    בית הדין לעבודה: מכתב פיטורים לא יכול לשמש עילה לתביעת לשון…
  • התקבלה תביעת לשון הרע נגד סייעת בגן שטענה לפגיעה בילדים: "מדובר ברכילות"
    התקבלה תביעת לשון הרע נגד סייעת בגן שטענה לפגיעה בילדים:…
  • פסיקה: מכתב המנהלת מהווה לשון הרע נגד העובד, אך אינו מזכה אותו בפיצוי
    פסיקה: מכתב המנהלת מהווה לשון הרע נגד העובד, אך אינו מזכה…
  • העובד סיים תפקידו בעקבות בדיקת פוליגרף, יפוצה ב-20 אלף שקל בגין לשון הרע
    העובד סיים תפקידו בעקבות בדיקת פוליגרף, יפוצה ב-20 אלף שקל…
  • העובדת אמרה ללקוח שהמעסיק שקרן ורמאי. נדחתה תביעת לשון הרע נגדה לאחר שהוכיחה שדיברה אמת
    העובדת אמרה ללקוח שהמעסיק שקרן ורמאי. נדחתה תביעת לשון הרע…
  • מחקר חדש: עבודה מהמשרד, מהבית - או שניהם?
    מחקר חדש: עבודה מהמשרד, מהבית - או שניהם?
  • פסקי דין חשובים בדיני עבודה - חלק א'
    פסקי דין חשובים בדיני עבודה - חלק א'
  • פסקי דין חשובים בדיני עבודה - חלק ב'
    פסקי דין חשובים בדיני עבודה - חלק ב'
  • יחסי עבודה במשבר הקורונה: שאלות ותשובות
    יחסי עבודה במשבר הקורונה: שאלות ותשובות
  • פסקי דין חשובים בדיני עבודה ב-50 השנים האחרונות
    פסקי דין חשובים בדיני עבודה ב-50 השנים האחרונות
בית הדין לעבודה לשון הרע נגד עובד

הרשמה חינם לניוזלטר

חוקים בדיני עבודה

חוקים בדיני עבודה

 

 

הכתבות הכי נצפות
פסיקה: העובדת תפוצה ב-114 אלף שקל בשל פערי שכר ביחס לעובדים הגברים

פסיקה: העובדת תפוצה ב-114 אלף שקל בשל פערי שכר ביחס לעובדים הגברים

בית הדין לעבודה: עובדים זכאים לשתף בתנאי השכר שלהם

בית הדין לעבודה: עובדים זכאים לשתף בתנאי השכר שלהם

פסיקה תקדימית (הלכת התאמה): מזמין השירות יערוך שימוע לעובדי מיקור חוץ קבועים

פסיקה תקדימית (הלכת התאמה): מזמין השירות יערוך שימוע לעובדי מיקור חוץ קבועים

העובדת הצהירה על ימי מחלה כששהתה בנופש – מה דינם של דמי המחלה?

העובדת הצהירה על ימי מחלה כששהתה בנופש – מה דינם של דמי המחלה?

התחייבה לא לבצע שעות נוספות, אך המעסיק חויב לשלם עבורן כ-85 אלף שקל

התחייבה לא לבצע שעות נוספות, אך המעסיק חויב לשלם עבורן כ-85 אלף שקל

פסיקה: ביטול חוזה עבודה לפני תחילת העסקה מחייב שימוע

פסיקה: ביטול חוזה עבודה לפני תחילת העסקה מחייב שימוע

גמול שעות נוספות: בית הדין הארצי מרחיב את המונח "תפקיד הנהלה" לטובת המעסיק

גמול שעות נוספות: בית הדין הארצי מרחיב את המונח "תפקיד הנהלה" לטובת המעסיק

בשורה למעסיקים: בית הדין הארצי לעבודה התיר לבצע קיזוז פנימי של שעות נוספות

בשורה למעסיקים: בית הדין הארצי לעבודה התיר לבצע קיזוז פנימי של שעות נוספות

בית הדין הארצי לעבודה: מה מותר לשאול מועמדת בנוגע לזמינותה?

בית הדין הארצי לעבודה: מה מותר לשאול מועמדת בנוגע לזמינותה?

פסיקה: המועמדת לא חשפה בריאיון שהיא בהיריון? על המעסיק לגלות הבנה וסבלנות

פסיקה: המועמדת לא חשפה בריאיון שהיא בהיריון? על המעסיק לגלות הבנה וסבלנות

בית הדין הארצי: מתי מותר לעובד להקליט בסתר מעסיק או קולגה?

בית הדין הארצי: מתי מותר לעובד להקליט בסתר מעסיק או קולגה?

"דחיית פרישה לפנסיה אחרי גיל 60 אינה כדאית מבחינה כלכלית, בכל תרחיש"

"דחיית פרישה לפנסיה אחרי גיל 60 אינה כדאית מבחינה כלכלית, בכל תרחיש"

באילו תנאים מותרת התקנת מצלמות בעבודה?

באילו תנאים מותרת התקנת מצלמות בעבודה?

12 כללי הפסיקה לעריכת שימוע לפני פיטורים

12 כללי הפסיקה לעריכת שימוע לפני פיטורים

© כל הזכויות שמורות למעסיקולוג 2022

אודות | תנאי השימוש | מדיניות פרטיות | צרו קשר

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס