סילוק תביעה על הסף הוא הליך שבתי משפט נוהגים לעשות בו שימוש במקרים חריגים בלבד, ואחד מהם התרחש לאחרונה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, בעקבות תביעה שהגיש עובד נגד האחראית על חוק הטרדה מינית בארגון בו השניים הועסקו.
"העמדתן של אחראיות על מניעת הטרדה מינית ב'קו האש' וחשיפתן לאפשרות הגשת תביעה נגדן, עלולה לגרום לפגיעה בסמכותן ולהרתעתן של רבות מקבלת האחריות לביצוע תפקיד החושף אותן להליכים משפטיים", הבהיר בית הדין.
תפקידם של האחראים על חוק הטרדה מינית, אותם ממנה לתפקיד המעסיק, הוא לקבל תלונות על הטרדה מינית במסגרת העבודה, ולערוך בירור ובדיקה יסודית של התלונה שבסופה מועברת המלצה למעסיק על דרך הפעולה בה יש לנקוט בנוגע לתלונה. בנוסף, האחראים על חוק הטרדה מינית בארגון נותנים לעובדים הפונים אליהם מידע, ייעוץ והכוונה בכל הנוגע לנושא זה.
התובע טען בכתב התביעה שהאחראית על חוק הטרדה מינית בארגון בו עבד פעלה באופן רשלני, ואף פסול, בטיפול בתלונות הנוגעות להטרדה מינית שהובאו בפניה.
העובדת טענה להגנתה שלא קיימת אפשרות סטטוטורית להגיש נגדה תביעה, מאחר שהחוק למניעת הטרדה מינית מטיל על המעסיק בלבד את האחריות על נקיטת אמצעים למניעת הטרדה מינית.
ואכן, החוק למניעת הטרדה מינית אינו מעניק לבית הדין לעבודה סמכות לדון בתביעה נגד האחראית על מניעת הטרדה מינית בארגון:
"מעמדן הרעוע של האחראיות על מניעת הטרדה מינית אף הוא נושא שנדון לא מעט בוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי בכנסת", ציין בית הדין. "פתיחת דלתות בית הדין לניהולם של הליכים משפטיים כנגד אחראית על מניעת הטרדה מינית, יגרום לפיחות נוסף במעמדה של האחראית על מניעת הטרדה מינית.
"ככל שעלויות ההליכים המשפטיים יוטלו לפיתחה של האחראית, לא יהיה מנוס מהמסקנה, כי אף אחת לא תחפוץ לבצע תפקיד חשוב וקשה זה", הוסיף בית הדין.
[סע"ש 28886-06-19]
ראו פסק דין נוסף בנושא תביעה נגד האחראית על חוק הטרדה מינית משנת 2018: סע"ש 36580-02-14