בית הדין לעבודה בבאר שבע דחה לאחרונה תביעה של עובד שהוגשה נגד מעסיק בטענה שפוטר ללא עריכת שימוע כדין בעקבות מצבו הרפואי.
העובד הועסק כרתך בחברה העוסקת בתחום הברזל במשך כ-7 שנים עד לפיטוריו ביולי 2012. בסוף מרץ באותה שנה הודיע העובד לחברה כי הוא אינו מעוניין להמשיך בעבודתו, וביקש לסיים את עבודתו ולקבל מכתב פיטורים.
נוכח סירוב החברה, החל העובד להתנהג בצורה בוטה, לצעוק ולהשמיץ עובדים, להמריד עובדים ולהאט את קצב עבודתו. הובהר לעובד כי אם ימשיך בהתנהלותו זו הוא יזומן לשימוע על מנת לבחון את הצעדים שיינקטו כנגדו, לרבות קנסות ופיטורים תוך שלילת פיצויי הפיטורים.
בשיחת שימוע שנערכה לעובד כ-4 חודשים לאחר מכן, צוין בפני העובד כי הוא אינו מבצע את תפקידו כנדרש, מפר באופן בוטה את הנחיות הממונים עליו, אינו מתייחס באופן הולם לחבריו לעבודה, אינו מעוניין לתרום לארגון ולסייע לסביבת העבודה ובעל יוזמה ומוטיבציה נמוכות.
העובד אמר בתגובה כי הוא מגיע לעבודה ללא מוטיבציה וללא חשק לעבוד או לתרום מעבר לתפקידו, והביע את רצונו לקבל מכתב פיטורים ולסיים את עבודתו בחברה. למחרת יצא העובד לחופשת מחלה למשך שבועיים, וביום בו שב לעבוד הוא פוטר והחברה הודיעה לו שהיא מוותרת על עבודתו על פי חוק הודעה מוקדמת.
במעמד הפיטורים הציג העובד אישור מרופאה תעסוקתית המתוארך ליוני באותה שנה, לפיו אינו מסוגל להמשיך בעבודתו כרתך, ובמידה ואין עבודה חלופית להציע לו – יש לאפשר לו את מיצוי זכויות הסוציאליות.
העובד טען בתביעתו כי הוא פוטר בעבודתו לאלתר, מבלי שנערך לו שימוע כדין, ומיד לאחר שהודיע לחברה על מגבלה רפואית ממנה הוא סובל.
החברה טענה מנגד כי העובד לא טען במהלך השימוע שהוא סובל ממגבלה כלשהי עקב מצבו הרפואי, ושטענה זו הועלתה רק בשיחת הפיטורים ביום האחרון לעבודתו.
היעדר קשר סיבתי
בית הדין לעבודה בחן את העדויות ואת הראיות שהוצגו בפניו, ופסק כי נציגי החברה אכן לא היו מודעים למגבלה רפואית כלשהי ממנה סובל העובד, ומאחר שהאישור הרפואי הוצג לראשונה בשיחת הפיטורים – אין כל קשר בין מצבו הרפואי לפיטוריו.
העובד הכחיש שנערך לו שימוע, וטען שפרוטוקול ישיבת השימוע שהציגה החברה אינו אותנטי והגיע לידיו לראשונה עם הגשת כתב ההגנה, אולם בית הדין לעבודה דחה טענה זו.
עם זאת, הדגיש בית הדין לעבודה כי השיחה שנערכה בחודש מרץ, בה הובהר לעובד שאם לא ישנה את התנהלותו החברה תשקול לפטר אותו, אינה מהווה שיחת שימוע לפני פיטורים.
בית הדין לעבודה הביע תמיהה על כך שהחברה לא הציגה בפניו את מכתב הזימון לשימוע, שהעובד הכחיש כאמור את קיומו, על אף שהיא טענה שהוא מצוי בידה.
"לא כל 'פגם' בשימוע בהכרח יש בו כדי להצדיק מתן פיצוי – כל מקרה צריך להיבחן בנסיבותיו", ציטט בית הדין לעבודה בהחלטתו פסיקה של ביה"ד הארצי (ע"ע 554-09), וכך פסק שהעובד אינו זכאי לפיצוי שכן הוא עצמו הודה בכך שהיה מודע לטענות החברה בנוגע לחוסר שביעות רצונה מתפקודו.
[סע"ש 42176-12-14]