לאחר חודשיים נחתכה המשכורת בחצי, תביעת העובד לפיצוי נדחתה

בית הדין לעבודה בתל אביב דחה בשבוע שעבר תביעת עובד, שטען שהמעסיק הפר את חוזה העבודה עמו, מאחר שחודשיים לאחר שהחל בעבודתו – נחתכה משכורתו בחצי. דחיית התביעה עלתה לו ביוקר, מאחר שחויב לשאת בהוצאות המשפט ובשכר טרחת עוה"ד של המעסיק בגובה 17 אלף שקל.

העובד הועסק במשך כ-4 חודשים בחברת סטארטאפ, כאשר בחוזה העבודה סוכם על תקופת ניסיון למשך 3 חודשים עם שכר חודשי בגובה 16 אלף שקל, ולאחריה יועלה שכרו ב-700 שקל נוספים.

כחודשיים לאחר תחילת עבודתו, הופחת שכר הבסיס של העובד ל- 8,000 שקל (5,600 שקל שכר יסוד + 2,400 שקל שעות נוספות גלובליות). חודש לאחר מכן החלו מספר שיחות בנושא בין הצדדים, עד שהעובד הודיע על התפטרותו.

ראו עוד במעסיקולוג:
^*  פסיקה: "יש לראות בעובדת כמי שנתנה הסכמה מפורשת או משתמעת לשינויי השכר"
^* פסיקה: העובד לא זכאי לגמול שעות נוספות שבוצעו ללא אישור מפורש
* פנסיה: האם רווחי קופת התגמולים מהווים חלק מפיצויי פיטורים?
^* מדוע פיצויי פיטורים נפסקו לעובדת לפי הלכת סנונית, על אף שכבר השתנתה?
^* ועדת הכספים אישרה: לרשות המעסיק יעמדו רק 4 חודשים לדרישת כספי פיצויים

העובד הגיש תביעה נגד החברה, וטען שהיא הפרה את חוזה העבודה המקורי שנחתם בין הצדדים. מנגד טענה החברה להגנתה שאמנם סוכם בתחילה על שכר בגובה 16 אלף שקל, אולם התברר שקיים פער בין הכישורים שהציג העובד בריאיון העבודה לבין כישוריו בפועל.

הובהר לו שהוא אינו תואם לציפיותיה של החברה מבודק תוכנה, וסוכם ששכרו יעמוד על 8,000 שקל כולל שעות נוספות גלובליות, ולאחר תקופת הניסיון תתבצע הערכה מחודשת.

ראיה לגמירות דעת

הצדדים חתמו על מסמך המעלה על הכתב הסכמה לפיה שכרו של העובד יעמוד החל מהחודש השלישי לעבודתו על 8,000 שקל, כפי שאכן השתקף לאחר מכן בתלושי השכר שנמסרו לעובד.

"למעשה נוצר הסכם חדש שנכרת בדרך של הצעה של החברה וקיבול של העובד", הבהיר בית הדין. "חתימתו של העובד על מסמך היא ראיה חזקה לגמירות דעתו של העובד והסכמתו לתנאים החדשים".

בית הדין התייחס לכך שגם לאחר שבפועל הופחת שכרו של העובד, הוא לא פנה אל החברה בטענה שהסיכום איננו נכון או שאיננו מקובל עליו. הוא אף לא הוכיח באמצעות עדים או ראיות אחרות את טענתו לפיה סוכם בעל פה ששכרו ירד רק באופן זמני, ושלאחר חודשיים הוא יעלה לגובה השכר שנקבע בחוזה המקורי.

בהיסח הדעת?

"טענתו של העובד שחתם בהיסח דעת – טוב היתה לולא נטענה, שכן מדובר באיש משכיל אשר חזקה שיודע על מה הוא חותם", ציין בית הדין בהחלטתו.

"זכותה של החברה היה לשוב ולנהל מו"מ עם העובד על תנאים מופחתים כפי שעשתה. בסיום השיחה סוכם בין ששכרו יעמוד על 8,000 ₪ בסך הכול. העובד הסכים, חתם, ולא הלין גם לאחר שקיבל את שכרו".

בית הדין הבהיר שגם אם נכונה טענת העובד לפיה שכרו לאחר ההפחתה היה נמוך משכרם של עובדים אחרים, הרי שזו זכותה של החברה לקבוע את שכרם של העובדים, כל עוד לא נטענת טענת אפליה על פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. "מדובר במעסיק פרטי אשר יכול לקבוע שכר שונה לכל עובד על פי שיקולים מקצועיים וצרכי המעסיק", הבהיר בית הדין.

"לעובד התבלבלו היוצרות"

בית הדין ציין שלאחר שהעובד הבין שאין בכוונת החברה להעלות את שכרו על פי החוזה המקורי – הוא התפטר, וזו זכותו. אולם, לא ניתן לחייב מעסיק לשלם שכר כשלא הוכח שאכן ניתנה הבטחה להעלאת שכר לאחר תקופה.

"העובד טוען שלמנכ"ל החברה אין את הידע והיכולת להעריך יכולת של בודק תוכנה", הוסיף בית הדין. "לעובד התבלבלו היוצרות. הוא אינו מחליט בעבור מעסיקו אם הוא מקצועי או לא. מנכ"ל החברה הוא זה שמקבל את ההחלטות על בסיס המידע המגיע אליו ועל פי שיקולי כדאיות כלכלית".

כך נדחתה תביעת העובד, והוא חויב לשלם למעסיק הוצאות משפט בסך 1,000 שקל, נוסף על שכר טרחת עו"ד בגובה 17 אלף שקל.

[סע"ש 14413-02-18]

<< לחצו לצפייה: פסקי דין חשובים בדיני עבודה >>