הוועדה המיוחדת שהוקמה בכנסת לצורך יישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור, קיימה אתמול (ג') דיון בנוגע למוצרי החיסכון הפנסיוני של הציבור, לצורך חשיפת נתונים בעניין חשבונות רדומים בהם שוכבים להם באין מפריע כספים פנסיוניים בהיקף עצום השייכים לחוסכים שכלל לא מודעים לקיומם.
יו"ר הוועדה, ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני), דרשה לחשוף מידע אודות מספר החשבונות הפנסיוניים הרדומים והיקף הכספים המצויים בהם, אשר בעליהם מוגדרים כמנותקי קשר, וכן להציג אילו פעולות ננקטות לצורך איתור בעלי חשבונות אלה. חלקם כבר אינם בחיים, ואחרים החליפו עבודות וממשיכים לשלם דמי ניהול מקסימליים. היעדר נציגי הגופים המוסדיים מהדיון לא אִפשר קבלת תמונת מצב ברורה, וכך הוחלט לקיים דיון המשך בנושא בתום פגרת הכנסת.
לדברי נציגי משרד האוצר שהשתתפו בדיון, לא ניתן לפקח על כל חשבון וחשבון, ולפיכך ניסיונות איתור מנותקי קשר מפוקחים באמצעות ביקורות מדגמיות. לצורך הדיון הבא בנושא נדרשו הנציגים להביא עמם נתונים אודות מדגמים אלה שנערכו בשנים קודמות, וכן להציג נתונים בנוגע לחלוקה המגזרית והסוציו-אקונומית של בעלי חשבונות רדומים.
"החברות אינן עושות מאמצים מספקים למצוא את אותם אנשים ולדווח להם על הכסף, ובינתיים ממשיכות לגבות עמלות על החשבונות", אמרה ח"כ שפיר. "אתר הר הכסף של האוצר המיידע את הציבור על אותם חשבונות הוא מצוין ומומלץ, אולם מפניות של הציבור אנו מבינים שהנתונים שם לא תמיד מדויקים, ולא מוצגים בו הסכומים המצויים בחשבון, אלא ניתן לדעת באמצעותו רק על עצם קיומו של החשבון".
"החברות מתעשרות על גב החוסכים"
"מגיעות אלינו עשרות תלונות של צרכנים שלא יודעים על הכסף שלהם או שגילו אותו אחרי שנים ואין להם דרך להתחקות אחר הסכומים והעמלות ששילמו במהלך השנים", אמרה עו"ד דולב קרזי מארגון 'אמון הציבור'. "רובם הם אנשים שידם אינה משגת ואינם יכולים לפנות לעורך דין, וכן עולים חדשים עם קשיי שפה, קשישים ואנשים עם מוגבלויות. החברות מתעשרות על גבם של אותם חוסכים, שהכסף לא מגיע אליהם בסופו של דבר".
על פי הנתונים שהציג עו"ד דודי קופל מהלשכה המשפטית באוצר, בסוף 2014 היו בקופות הגמל כ-2 מיליון חשבונות מנותקי קשר, המהווים כ-10% מסך החשבונות הקיימים. יתרת הנכסים באותן קרנות נכון לאותה שנה עמדה על כ-34 מיליארד שקל, על אף שבסוף 2013 עמדה היתרה על 40 מיליארד שקל. באוצר זוקפים זאת לזכות ההסדרה שיצאה תחת ידו של הפעולות שעל הגופים המוסדיים המנהלים את הכספים לבצע כדי לאתר את העמיתים והמוטבים בחשבונות האבודים. כך, למשל, נקבע שאם חברה מנהלת לא איתרה עמית או מוטב בתוך שנה מהיום שבו הוא הוגדר כמנותק קשר – דמי הניהול יורדים לשיעור של 0.3%, כלומר פחות משליש מהתקרה המותרת.
"במקביל מתבצעים מאמצים לצמצום הביורוקרטיה הנדרשת בעת הבקשה למשיכת הכספים, בעיקר בסכומים קטנים", הוסיף רו"ח הראל שרעבי, מנהל תחום החיסכון הפנסיוני באגף שוק ההון באוצר. "עם זאת, צריך להביא בחשבון שקיימות מגבלות חוקיות בתחום הפרטיות ואמצעי בטיחות בכל הנוגע לזיהוי עמיתים ומוטבים. ב-90% מהמקרים בהם מגיע אדם לדרוש את הכסף אכן מדובר בזכאי, אבל אנחנו מנועים מלקחת סיכון בנוגע ל-10% מהמקרים בהם הכספים ייגנבו, מה שמחייב את ביצוע הליך הזיהוי".
"ההסדרה חסרת ערך אם אינה נאכפת"
"היינו מצפים שהחברות יפעילו אנרגיה זהה לאיתור חייבים ולאיתור זכאים", אמרה שפיר. "התפקיד של אגף שוק ההון הוא לוודא שזה אכן מתבצע, להציב יעדים ברורים ולוודא שמגיעים אליהם. ההסדרה חסרת ערך אם אינה נאכפת".
איגוד חברות הביטוח ואיגוד בתי ההשקעות לא החזיקו בנתונים הנוגעים למאמצי איתור בעלי חשבונות אבודים, ונציגי הגופים המוסדיים שהוזמנו לדיון – בחרו כאמור שלא להגיע. "הבחירה של הגופים המוסדיים לא להגיע ולמסור נתונים כדי שהציבור, שחסכונותיו מוחזקים על ידם, לא יוכל לקבל מידע מהימן על מצבו – מהווה זלזול בכנסת וזלזול במוסדות השלטון", אמרה שפיר.