בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב פסק לאחרונה פיצוי לעובדת בסך 60 אלף שקל בשל פגמים בהליך השימוע, שמטרתו המוצהרת הייתה בחינת העברת העובדת למחלקה אחרת בשל מתיחות בינה לבין הממונה עליה.
העובדת הועסקה כמיילדת בבית חולים במשך שנים רבות. בית החולים הודיעה לה שלא תוכל להמשיך לעבוד בחדר הלידה ושהיא מועברת למחלקה אחרת. בהמשך קיבלה העובדת זימון לשימוע, בו צוין שהסיבות לזימונה הן סירוב לקבל מרות של האחות האחראית והבעת חוסר הערכה כלפיה.
בעקבות השימוע הודיע בית החולים לעובדת שהיא תועבר למחלקה הגניקולוגית, ובעקבות כך הודיעה העובדת על התפטרות בדין פיטורים.
שימוע למראית עין בלבד
בית הדין לעבודה פסק שהוכח שהעובדת נהגה לרכל על האחות האחראית ושהיה לה קושי לקבל את מרותה. עם זאת, לא הוכח שהתנהלותה היתה כה בלתי נסבלת עד שהצדיקה את העברתה למחלקה אחרת לצמיתות, תוך פגיעה חמורה בשכרה ובמעמד שלה.
מדובר במקרה בו מיילדת מוסמכת מועברת למחלקה אחרת בה לא תוכל להוסיף ולשמש כמיילדת, חרף הסמכתה. העובדת הוכיחה שההחלטה להעביר אותה למחלקה אחרת התקבלה עוד בטרם נערך השימוע. כלומר, מדובר היה בשימוע למראית עין בבחינת "טקס" שבוצע רק כדי לצאת ידי חובה.
בנוסף הוכיחה העובדת שנפלו פגמים משמעותיים בהליך השימוע עצמו. ראשית, לא התקיים כלל דיון בנושא התנהלות העובדת שהובילה לזימון לשימוע, או באפשרויות חלופיות לשיבוצה.
שנית, הזימון לשימוע לא נשלח לעובדת אלא צוין כבדרך אגב במסגרת תגובה למכתב ששלח בא כוחה של העובדת. שלישית, הזימון לשימוע לא עמד בדרישות הדין ולא כלל דוגמאות ספציפיות להתנהלות העובדת באופן שמאפשר לה להתכונן כראוי לשימוע. במכתב ההחלטה בעקבות השימוע לא ניתנה כל התייחסות לטענות העובדת במהלך השימוע.
כך נפסק שהעובדת זכאית לפיצוי בסך 60 אלף שקל בגין הליך הניוד, הן בשל ההחלטה המהותית להעבירה למחלקה אחרת והן בשל הפגמים האמורים שנפלו בהליך.
שיקולים לקביעת גובה הפיצוי
בקביעת גובה הפיצוי הובאו בחשבון הוותק של העובדת, השלכות העברתה לתפקיד אחר שלא אליו הוכשרה, הליך ההעברה והפגמים שנפלו בו ועוגמת הנפש שנגרמה לעובדת בעקבותיו, העובדה שבעקבות ההליך נאלצה העובדת להתפטר, וכן שכרה והיקף משרתה.
העובדת הוכיחה שהתפטרה בנסיבות המזכות אותה בפיצויי פיטורים, ולכן בית הדין חייב את בית החולים להשלים לה פיצויי פיטורים בסך כ-60 אלף שקל.
בנוסף, נפסק לעובדת תשלום בסך כ-26 אלף שקל עבור התקופה שבה לא הועסקה, בניכוי 70 שעות מחלה ששולמו לעובדת. בית החולים אף נדרש לשאת בהוצאות המשפט ושכר טרחת עו"ד של העובדת בסך 15 אלף שקל.
[סע"ש 32677-07-19]