בית הדין האזורי בתל אביב פסק בשבוע שעבר פיצוי בסך כ-30,000 שקל לעובדת בשל ליקויים בשיחת השימוע שנערכה לפני פיטוריה.
העובדת הועסקה בחברה המנהלת רשת חנויות ביגוד ואופנה, החל משנת 2001 במשך למעלה מ-11 שנים – בתחילת הדרך כמוכרת ולאחר מכן כמנהלת סניף.
לטענתה, היא נקראה במרץ 2013 לשיחה עם מנהלת החברה, במהלכה נאמר לה כי ביצועיה אינם משביעי רצון וסוכם שמנהלת האזור תלווה אותה על מנת לשפר את מכירות החנות.
במהלך שלושת השבועות שלאחר מכן הגיעה המנהלת רק פעם אחת לחנות, ובסוף החודש זומנה העובדת בשיחה טלפונית לשימוע למחרת היום, במהלכו נאמר לה כי החברה אינה שבעת רצון מתפקודה והוצע לה לנהל חנות אחרת, אולם היא סירבה בשל הירידה בשכר ובמעמדה המקצועי.
בתום שיחת השימוע הוחתמה העובדת על פרוטוקול השימוע בו נכתב: "לאחר שיחה שהתקיימה לפני שלושה שבועות אין צורך לחזור על הנאמר. לא נראה שינוי בחנות כפי שציפינו".
העובדת הופנתה מיד לאחר השימוע למשרדי הנהלת החשבונות על מנת לחתום על מסמכים המתייחסים לסיום העסקתה, וכבר למחרת קיבלה הודעה שהיא מפוטרת ושאין צורך שהיא תגיע יותר לעבודה.
תוצאות ידועות מראש?
לטענת העובדת השימוע התקיים בניגוד להוראות החוק, שכן היא זומנה לשימוע יום בלבד לפני קיומו, מבלי שניתנה לה שהות להיערך לו ומבלי שהתאפשר לה לעמוד מול הטענות שהועלו נגדה.
עוד טענה העובדת כי השימוע נערך בניגוד לסיכום שהגיעו אליו הצדדים חודש קודם לכן, ותוצאות השימוע היו ידועות מראש - כך שממילא לא היה מדובר בשימוע 'בלב פתוח ובנפש חפצה', כפי שמחייבת הפסיקה.
העובדת תבעה פיצויים בגין הלנת פיצויי פיטורים, השלמת הפרש חלף הודעה מוקדמת ופיצויים בגין פיטורים שלא כדין. כל זאת, נוסף על תביעתה להשלמת פדיון חופשה, השלמת הפרשות פנסיה ותשלום בגין שעות נוספות.
"ירידה עקבית במכירות"
החברה טענה מנגד כי במשך חודשים רבים חלה ירידה עקבית במספר העסקאות ובסכומי המכירות של החנות, וגם לאחר שהוצמדה לה מנהלת היא לא הצליחה לשנות את "הרגליה הלקויים כמנהלת".
בנוסף טענה החברה כי הוחלט לסיים את העסקתה רק יום למחרת השימוע, לאחר שקילת טיעוני הצדדים, ולכן לא נפל פגם בהליך פיטוריה.
בית הדין הארצי לעבודה פסק [ע"ע 1070/01] שעל המעסיק חלה החובה להודיע לעובד באופן מפורש על הכוונה לערוך לו שימוע, לפרט בפניו את הטענות נגדו ולגלות לו כל טענה או עובדה המצויה ברשותו ושיש בכוחה להשפיע על מקבל ההחלטה. בנוסף מחויב המעסיק לספק לעובד את המידע והמסמכים הרלוונטיים שעל בסיסם יתקיים השימוע.
במקרה זה הזימון לשימוע התרחש רק ערב לפני קיומו, בשיחה טלפונית ולא בכתב, מבלי ליידע את העובדת שמדובר בשימוע שנועד לבחון את סיום העסקתה, מבלי לעדכן אותה בטענות שהועלו נגדה, מבלי לתת לה שהות להתייעץ בעורך דין ואף מבלי ליידע אותה בנוגע לזכותה להופיע לשימוע עם עורך דין.
שליחת העובדת להנהלת החשבונות מיד לאחר עריכת השימוע, ציין בית הדין בהחלטתו, מעידה על כך שהחברה החליטה על סיום ההעסקה עוד בטרם עריכת השימוע.
לפיכך פסק בית הדין לעבודה פיצויים לעובדת בגובה כ-31,000 שקל, המשקפים סך 4.5 משכורות של העובדת, ובנוסף קיבלה העובדת פיצויים בגין יתרת הודעה מוקדמת, יתרת פדיון חופשה, גמול שעות עבודה וכן יתרת פיצויי פיטורים בסך כ-23,100 שקל.
כיצד לערוך שימוע?
מפסק הדין ניתן ללמוד מהן החובות החלות על מעסיק לפני, במהלך ולאחר עריכת שימוע לפני פיטורים של עובד:
12.חשוב לשמור העתק של הזימון לשימוע, פרוטוקול השימוע, ובנוסף כל התכתבות בנושא - הן מול העובד והן בין הממונים עליו - על מנת שניתן יהיה להוכיח בבית הדין שהשימוע התקיים כדין.
האמור לעיל מובא כמידע בלבד, ואין לראות בו משום ייעוץ משפטי ו/או המלצה לנקיטת פעולה.
