בית הדין לעבודה בתל אביב דחה בשבוע שעבר טענת עובדת, לפיה למרות החלפת הנהלת מועדון כדורגל בו הועסקה – המשיכו להתקיים יחסי עבודה גם אל מול החברה הראשונה. בפסק הדין הוגדרו 10 מבחנים לקביעת זהות המעסיק, כפי שיפורט בהמשך.
העובדת הועסקה במועדון הכדורגל כמנהלת אדמיניסרטיבית במשך עשור עד לפיטוריה באוקטובר 2012. במהלך השנים הועברו כאמור זכויות הניהול במועדון הכדורגל בין חברות, והעובדת דרשה לפרוע משתיהן את זכויותיה שהופרו. החברה הראשונה טענה שלא התקיימו בין הצדדים יחסי עובד-מעביד, ושהחברה החדשה היתה מעסיקתה היחידה.
>> לחצו למעבר למבחני הפסיקה לקביעת זהות המעסיק >>
במהלך השנים האחרונות התרבו תבניות ההעסקה הבלתי שגרתיות, וניתנו פסקי דין רבים העוסקים בתבנית העסקה משולשת – מצד אחד העובד ומהצד השני ניצבים שניים: מי שמקבל או משתמש בפרי עמלו של העובד ומי שקשר בין המשתמש לבין העובד, לרוב קבלן כוח אדם.
במקרה של העסקה משולשת נדרש בית הדין לעבודה לדון בשאלה מי המעסיק האותנטי, כאשר הפסיקה יוצרת הבחנה בין 'מיקור חוץ אותנטי' בו רואה בית הדין לגיטימי לבין 'התקשרות משולשת' שאינה לגיטימית.
"בבואנו לזהות את המעסיק שעמו התקיימו יחסי עובד-מעביד, צריך לעמוד לנגד עיננו בראש ובראשונה העיקרון החוזר ונשנה בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה, הקובע כי מעמדו של אדם כ"עובד" נקבע מבחינה משפטית בהתאם לנסיבות כל מקרה ומקרה, בהתאם למהות היחסים שנוצרו הלכה למעשה בין הצדדים ובהתאם למבחנים אשר נקבעו בפסיקה, ולא על פי התיאור שניתן לו על ידי הצדדים", ציין בית הדין בהחלטתו.
מבחני הפסיקה לקביעת זהות המעסיק:
1. כיצד ראו הצדדים את היחסים ביניהם וכיצד הגדירו אותם?
2. בידי מי הכוח לפטר את העובד ובפני מי עליו להתפטר?
3. מי קיבל את העובד לעבודה ומי קבע והסדיר את תנאי קבלתו אליה?
4. מי קובע את מכלול תנאי עבודתו של העובד, לרבות את גובה שכרו ואת הנלווים לשכרו?
5. מי חייב לשאת בתשלום שכרו של העובד?
6. מי נותן חופשות לעובד וממי עליו לבקש את אישור חופשותיו?
7. כיצד דווחו יחסי הצדדים למס הכנסה, וכיצד הצהירו ונרשמו במוסד לביטוח לאומי וברשויות אחרות שבהן נדרשת הצהרה מיהו המעסיק?
8. מכלול הקשרים והזיקות בין הצדדים הרלוונטיים להסדר ההעסקה, כדוגמת מי מפקח על עבודת העובד, למי מדווח העובד על עבודתו ולמרותו של מי הוא סר?
9. למי הבעלות על הציוד, החומרים או הכלים המשמשים את העובד בעבודתו?
10. האם העבודה שלצורך ביצועהּ נשכר העובד נעשית במסגרת עיסוקו העיקרי של המשתמש בעבודה, ובו משתלב העובד, או שנשכר העובד לביצוע פרויקט צדדי הדורש מיומנות מיוחדת שאינה מסוג המיומנויות הרגילות הדרושות לעיסוקו העיקרי של המשתמש בעבודה?
במקרה זה החברה החדשה הנפיקה לעובדת תלושי שכר ושילמה את שכרה ואת זכיותיה הסוציאליות מיד לאחר שקיבלה לידיה את זכויות הניהול במועדון. בנוסף העובדת פוטרה על ידי החברה החדשה, כאשר מכתב פיטורים נושא את הלוגו שלה וחתימה של היו"ר העומד בראשה.
העובדת טענה שהיא היתה נתונה למרותו של נציג מטעם החברה הישנה, ולו דיווחה על פועלה והעבירה את הכספים שגבתה. על אף שהוכח שאותו נציג שימש למעשה גם כגזבר וכמורשה חתימה בחברה החדשה – ציין בית הדין בהחלטתו שגם אילו טענה זו של העובדת היתה נכונה היא אינה מלמדת על יחסי עבודה.
כך הכריע בית הדין שלא התקיימו יחסי עבודה בין העובדת לבין החברה הראשונה, והחברה החדשה חויבה לבדה בתשלום זכויות העובדת בסך כולל של כ-217,000 שקל.
[סע"ש 29250-12-12]