"כדאיות נמוכה למעסיק לאמץ טכנולוגיות מתקדמות"

העלייה בהיצע של עובדים בשכר נמוך בענפי המסחר והשירותים גורעת מהכדאיות של מעסיקים לאמץ טכנולוגיות מתקדמות, וכך מפחיתה את מימוש פוטנציאל הצמיחה במשק – כך עולה ממחקר חדש שפורסם היום (ג') על ידי גלעד ברנד ואיתן רגב ממרכז טאוב.

המגזר העסקי בישראל מסווג לשתי קבוצות עיקריות: ההייטק ותעשיות מוטות ייצוא, המתאפיינות בצמיחה מהירה ובפריון עבודה גבוה*, ובקבוצה האחרת מרבית ענפי השירותים והמסחר המתאפיינים בפריון נמוך ובצמיחה כמעט אפסית.

הפריון בענפי התעשייה ובענפי המסחר והשירותים בישראל צמח בקצב כמעט זהה עד לפני שני עשורים, אולם בשנות ה-90 המשק הישראלי נפתח לסחר בינלאומי, ומאז שני המגזרים למעשה התפצלו – בתעשייה הפריון המריא, ואילו בענפי המסחר והשירותים נרשמה ירידה קלה בפריון. כך החלו הפערים להעמיק בהדרגה, ואיתם גם הפערים בגובה המשכורות שהביאו להגדלת היעדר השוויון התעסוקתי בישראל.

קיטוב זה, מסבירים ברנד ורגב, הנו בין היתר תוצר של רפורמת החשיפה לייבוא בשוק הישראלי, שיושמה בתחילת שנות ה-90. "בספרות הכלכלית ידוע כי פריון העבודה נוטה לעלות מהר יחסית בתעשיות החשופות למסחר בינלאומי – כפי שאכן אירע לאחר רפורמת החשיפה בתעשייה הישראלית", הם אומרים. "יש בכך כדי להסביר מדוע תעשיות המסחר והשירותים, המכוונות בעיקר לשוק המקומי, לא נהנו מצמיחה דומה בפריון".

הירידה בפריון בענפי המסחר והשירותים נעוצה במעבר של עובדים בעלי מיומנויות נמוכות מענפי התעשייה המסורתית למשלחי יד בתחום המסחר והשירותים. "החל משנות ה-90 המוקדמות הצטמצמה במהירות התעסוקה בתעשיות המסורתיות, כדוגמת תעשיית הטקסטיל, ובמקביל נרשמה עלייה בתעסוקה ברובד השכר הנמוך של ענפי המסחר והשירותים", מסבירים ברנד ורגב. "שיעור העובדים הללו בתעשיות המסורתיות הצטמצם מ-16% ל-9% בין 1995 ל-2011, ואילו בענפי המסחר והשירותים גדל שיעורם מ-38% ל-48% באותה תקופה. הגידול בהיצע העובדים בעלי ההשכלה הנמוכה בענפי השירותים והמסחר יכול להסביר במידה מסוימת את הירידה שנרשמה בפריון".

כל זאת, בעוד במקביל נפתח המשק הישראלי למסחר בינלאומי וכך השתפר מצבם של העובדים בעלי המיומנויות הגבוהות ביחס למצבם עד אז במשך שנים ארוכות, וכך נוצרו למעשה הזדמנויות רבות יותר לצמיחת תעשיות בפריון גבוה.

לפני כ-20 שנה זוהתה ירידה בניידות בשוק התעסוקה בישראל, שהתייצבה במהלך העשור האחרון לאחר שפתיחת השוק לייבוא הובילה את העובדים לניידות גבוהה, ולעתים אף כפויה, בין המגזרים. "המדינה יכולה לגשר במידת מה על הפערים בין המגזרים באמצעות גיוון הייצוא של המשק ויצירת תכניות הכשרה מקצועית", סבורים ברנד ורגב. "גיוון הייצוא יאפשר לחשוף עובדים חדשים לענפים מוטי צמיחה ובכך לעודד לחצי שכר בענפים בפריון נמוך. אלו בתורם יובילו לייעול תהליכים ואימוץ טכנולוגיות מתקדמות יותר, ובסופו של דבר יסייעו לצמצם את הפערים בשוק העבודה".

לדבריהם, תכניות הכשרה מקצועית עשויות גם הן לצמצם את הפער באמצעות מתן אפשרות לניידות של העובדים בין מגזרים. הגדלת היצע התכניות להכשרה מקצועית תעניק לעובדים המועסקים כיום במשרות בשכר נמוך בענפי המסחר והשירותים אפשרות לרכוש את הכישורים הנחוצים להשתלבות בתעשיות בפריון גבוה, הזקוקות לעובדים מיומנים ומציעות משכורות גבוהות יחסית. התכניות אף יסייעו לחלוקה טובה יותר של כוח האדם בין ענפי התעשייה לענפי המסחר והשירותים.

* פריון העבודה מוגדר כיחס בין התוצר לכלל שעות העבודה.