מחקר: עד כמה דמי ניהול נמוכים צריכים להוות שיקול בבחירת קרן פנסיה?

תשואה גבוהה שרושמת קרן הפנסיה היא הרבה יותר משמעותית לצורך הגדלת קצבת הפנסיה העתידית מאשר דמי ניהול נמוכים – כך עולה ממחקר חדש של פרופ' אביה ספיבק ושחר צמח, שפורסם לאחרונה על ידי מכון ון ליר. לממצאים הללו השלכות הרות גורל על הרפורמה שהובילה רשות שוק ההון לצורך הוזלת דמי הניהול באמצעות בניית קרנות ברירת מחדל.

החוקרים בחנו את קרנות ברירת המחדל של מיטב דש והלמן אלדובי, שנבחרו בנובמבר 2016 על ידי רשות שוק ההון, המציעות דמי ניהול נמוכים לאין שיעור ביחס לדמי הניהול הממוצעים בקרנות הפנסיה המתחרות.

על פי התחשיב שנערך, הפער בין דמי הניהול המקסימליים לבין אלו שמציעות קרנות ברירת המחדל, משקף תוספת לצבירה הפנסיונית ששקולה לתוספת הנגרמת מגידול בתשואה בשיעור של 0.8%.

במילים אחרות: איזו קרן רווחית יותר עבור החוסך – זו עם דמי ניהול אפסיים שמציעה קרן ברירת המחדל, או זו עם דמי ניהול מקסימליים שמצליחה לרשום תשואה גבוהה יותר ב-0.8% ומעלה? באופן מפתיע, לדברי החוקרים יש להעדיף במקרה כזה דווקא את קרן הפנסיה עם דמי הניהול המקסימליים.

מִקסם השווא של התשואות

וכאן עולה נושא חשוב נוסף: היזהרו לא להסתנוור ממִקסם השווא של חגיגת התשואות. קרנות הפנסיה מתהדרות מדי חודש בתשואות שרשמו, ודואגות להפיץ את הבשורה באמצעות משרדי יחסי הציבור שלהן. עם זאת, חשוב לזכור שתשואה חודשית נאה, גבוהה ככל שתהיה, היא בעלת השפעה זניחה כאשר מדובר בחיסכון שנצבר לאורך עשורים רבים.

כאשר בודקים את התשואה של קרן פנסיה, וניתן לעשות זאת באמצעות "פנסיה נט" – המערכת החינמית להשוואה בין קרנות הפנסיה של רשות שוק ההון, חשוב לבדוק את גובהה לאורך שנים, ולא ליפול בקסמה של קרן שרושמת תשואה מדהימה לאורך חודשים ספורים בלבד.

שוק ההון הוא רכבת הרים, והאתגר האמיתי של קרנות הפנסיה הוא לייצר תשואה גבוהה ויציבה לאורך זמן. לכן מומלץ להתמקד בתשואה הממוצעת של 5 השנים האחרונות, שכן לתשואות קצרות טווח לא תהיה כל השפעה של ממש על קצבת הפנסיה העתידית שלכם.

מבקר המדינה כבר התריע

ממצאי המחקר הטרי עולים בקנה אחד עם דו"ח מבקר המדינה שפורסם באוקטובר 2016, שהזהיר מפני קרנות ברירת המחדל בשל העובדה שנבחרו במסגרת מכרז האוצר רק על פי גובה דמי הניהול שהן גובות, מבלי להביא בחשבון פרמטרים חשובים נוספים, כדוגמת התשואה כאמור.

בהקשר זה נציין שמִקסום התשואה של כספי הפנסיה של החוסכים מצוי באחריותה של ועדת ההשקעות של קרן הפנסיה, אולם בנובמבר אשתקד פרסמה דורית סלינגר, הממונה על שוק ההון, דו"ח מטריד במיוחד המתריע מפני ליקויים חמורים בהתנהלות ועדת השקעות בקרנות פנסיה.

"ניקוי שולחן", "ראייה קצרת טווח", "שגר ושכח", "גוף ריאקטיבי" – אלו הם רק כמה מהביטויים החריפים בהם השתמשה סלינגר בדו"ח האמור.

בל נשכח את יתרון הגודל

מעבר לתשואה, קיים פרמטר חשוב נוסף שלא הובא בחשבון כאשר קרנות ברירת המחדל נבחרו במסגרת מכרז האוצר: מספר העמיתים הפעילים בקרן.

קבוצות הביטוח מנהלות קרנות שהיקפן גדול לאין שיעור ביחס לאלו של קרנות ברירת המחדל שמנוהלות על ידי בתי השקעות. לעניין זה השלכה רבת עוצמה על יציבותה של קרן הפנסיה, בשל היותה מבוססת על מנגנון של ערבות הדדית בין החוסכים העמיתים בה.

מיטב דש אמנם הגדיל את כוחו בתחילת השנה כאשר פעילות הפנסיה שבניהולו מוזגה עם זו של חברת איילון, אך בכך הוא הפעיל שרירים רק מול המתחרה הלמן אלדובי, והוא עדיין רחוק מלהוות איום ממשי על קרנות הפנסיה של מנורה, מגדל, כלל, הראל והפניקס (ראו טבלה).

זמן קצר לאחר מיזוג מיטב דש ואיילון זכה הלמן אלדובי במרכז הפנסיה הגדול של מכבי, ובכך גם הוא הגדיל לכאורה את כוחו. עם זאת, חשוב לזכור שמדובר רק באפשרות הניתנת לכ-8,000 עובדי מכבי לנייד את כספם להלמן אלדובי בדמי ניהול נמוכים יותר, בעוד עובדים רבים בוחרים שלא לממש את הזכות הזו.

כך קרה גם כאשר מיטב דש זכה במכרז עובדי המדינה, וחוסכים רבים בחרו להשאיר את כספי החיסכון שלהם בכלל ביטוח. בין כך ובין כך, עדיין מדובר במספרים מזעריים ביחס למתרחש בקבוצות הביטוח הגדולות.

<< לחצו על הטבלה להגדלה >>

דמי הניהול זוכים לפופולריות מוגזמת

בעוד הפרמטר של דמי הניהול מקבל תשומת לב תקשורתית ורגולטורית – שיעור הכיסוי והעקביות בעבודה אינם נדונים בכלל. מהמחקר האמור עולה ששני המשתנים הללו משפיעים על ממוצע שיעור התחלופה, כלומר היחס בין גובה השכר הקובע לבין קצבת הפנסיה.

משתנים אלה גם מעמיקים את אי־השוויון, שכן אוכלוסיות מוחלשות בדרך כלל עובדות פחות חודשים בשנה ושיעור הכיסוי שלהם עשוי להיות נמוך יותר משל אוכלוסיות חזקות. במילים אחרות, לא רק שהמערכת הפנסיונית מנציחה את אי־השוויון בתקופת העבודה, אלא היא אפילו מגבירה אותו.

נזכיר כי על פי הסקר השנתי של מעלה-גלובסקאן, דמי ניהול נמוכים מהווים שיקול מכריע רק עבור 16% מהחוסכים הפנסיוניים, והפרמטרים החשובים ביותר עבורם הם דווקא ביטחון, ניהול סיכונים, אמינות והגינות.

לחצו כאן למחקר המלא

<< לחצו לצפייה בכל הכתבות בנושא קרנות ברירת מחדל >>