"דחיית פרישה לפנסיה אחרי גיל 60 אינה כדאית מבחינה כלכלית, בכל תרחיש"

"החל מגיל 60 אין כדאיות כלכלית לדחיית פרישה לפנסיה בקרנות הפנסיה החדשות, וככל שמצבו הבריאותי של המבוטח רע יותר – ההפסד הכספי שלו יהיה משמעותי יותר" – כך סבור יועץ הפנסיה הוותיק אריק אלמגור, אשר שימש בעבר כמנהל מחלקת קופות הגמל והפנסיה באגף שוק ההון באוצר.

ומה לגבי קרנות הפנסיה הוותיקות? דחיית קבלת הקצבה לאחר גיל פרישה כחוק גורמת להפסד כספי ניכר, ועבור מי שמעוניין להמשיך לעבוד קיים פתרון שיוצג בהרחבה בהמשך.

אלמגור ערך תחשיב לצורך בחינת הכדאיות הכלכלית לדחיית הפרישה לנשים ולגברים בקרנות הפנסיה החדשות לאחר גיל 60, תוך התייחסות לשלושה תרחישים: המבוטח חי את תוחלת החיים הממוצעת בישראל; המבוטח חי רק 70% מתוחלת החיים; והמבוטח חי רק 50% מתוחלת החיים הממוצעת.

ממצאי התחשיב (ראו טבלה) מלמדים שבכל אחד מהתרחישים דחיית הפרישה אינה כדאית, ובמיוחד עבור אלו שמצבם הבריאותי אינו תקין. ברשות שוק ההון, הרגולטור האחראי על תחום הפנסיה בישראל, בחרו שלא להתייחס לתחשיב האמור.

כוחו של מקדם המרה

אחת לכמה שנים מפרסם האוצר את נתוני תוחלת החיים הממוצעת בישראל ("לוחות התמותה"), מהם גוזרות קרנות הפנסיה את מקדם ההמרה לקצבה. ומהו אותו מקדם המרה? המספר בו מחולק הסכום הכולל שצבר החוסך במשך כל חייו, כאשר התוצאה משקפת למעשה את גובה קצבת הפנסיה לה הוא זכאי. כך, למשל, כאשר מבוטח חסך מיליון שקל ובמועד פרישתו מקדם ההמרה עומד על 200 – קצבת הפנסיה תעמוד על 1,000,000/200 = 5,000 שקל לחודש.

ככל שתוחלת החיים מתארכת כך מקדם ההמרה גבוה יותר, וככל שמקדם ההמרה גבוה יותר כך קצבת הפנסיה קטנה יותר. זוהי הסיבה לכך שמקדם ההמרה של נשים גבוה מזה של גברים, שכן תוחלת החיים הממוצעת שלהן גבוהה יותר, וקרנות הפנסיה נדרשות לשלם להן קצבה לאורך שנים רבות יותר.

בשונה מביטוח המנהלים הקלאסי, בו מקדם ההמרה המובטח נקבע במועד רכישת הפוליסה ואינו מושפע כלל מהתארכות תוחלת החיים – מקדם ההמרה בקרנות הפנסיה נקבע רק במועד בו החוסך יוצא לפנסיה, כך שלא ניתן לדעת מראש מה יהיה גובהו.

כאשר החוסך דוחה את צאתו לגמלאות, תוחלת החיים הממוצעת במועד הפרישה בפועל תהיה גבוהה יותר וכך מקדם ההמרה אמור לכאורה לעלות, אך אין זה כך: דחיית הפנסיה מפחיתה את מספר שנות הקצבה להן יזדקק החוסך, ולכן מקדם ההמרה לפיו תחושב קצבת הפנסיה שלו יהיה נמוך יותר. בנוסף, דחיית הפרישה לא רק מונעת משיכת כספים מקרן הפנסיה, אלא גם מביאה להפקדת כספים נוספים בה, מה שגורם לצבירה הפנסיונית לִתפוח.

הגדלת הצבירה וירידת מקדם ההמרה מובילים לכך שקצבת הפנסיה החודשית של החוסך שדוחה את גיל הפרישה תהיה גבוהה יותר, וזוהי הסיבה בגללה מקובל לחשוב שדחיית פרישה היא רווחית. אלא שאלמגור מציג כעת תחשיב ייחודי, לפיו למרות העלאת הקצבה החודשית – בסופו של יום ייפגע הרווח הכללי כתוצאה מדחיית הפרישה.

כדאיות דחיית פרישה לפנסיה לגברים ולנשים
אריק אלמגור

<< לחצו להגדלה >>

מהתחשיב עולה שגבר שיוצא לגמלאות בגיל 61 עם צבירה כוללת של כ-1.6 מיליון שקל, צפוי להפסיד כ-4,000 שקל אם מצב בריאותו תקין וכ-60,000 שקל אם מצב בריאותו אינו תקין. אישה שיוצאת לגמלאות בגיל 61 עם צבירה זהה צפויה להפסיד כ-3,500 שקל אם מצב בריאותה תקין וכ-59,000 שקל אם מצב בריאותה אינו תקין. וכך, ככל שחולפות השנים ההפסד הולך ומעמיק. כלומר על פי התחשיב, החל מגיל 60 דחיית הפרישה צפויה לגרום להפסד כספי בכל גיל, בכל מגדר ובכל מצב בריאותי.

לפיכך סבור אלמגור שגברים ונשים שחוסכים בקרנות החדשות צריכים לשקול לנקוט באחד מהשניים: להימנע מדחיית הפרישה לאחר גיל 60, במיוחד כאשר מצב בריאותם אינו תקין, או לחלופין לפרוש לפנסיה ולקבל שכר עבודה במקביל לקבלת קצבת הפנסיה.

ועדיין לא דברנו על הפסד קצבת הזקנה

עניין חשוב נוסף שמשפיע על הכדאיות הכלכלית של דחיית גיל הפרישה, ולא הובא בחשבון בתחשיב זה, הוא שהמשך העבודה לאחר גיל הפרישה הקבוע בחוק מונע את קבלת קצבת הזקנה מהביטוח הלאומי. אישה שהגיעה לגיל 62 וממשיכה לעבוד – מפסידה למעשה כ-2,400 שקל נטו בכל חודש שחולף טרם הפרישה.

לכן אישה מעל גיל 62 וגבר מעל גיל 67 שמעוניינים לדחות את הפרישה צריכים להביא בחשבון את ההפסד של קצבת הזקנה של הביטוח הלאומי, שמכרסם בשיעור ניכר בעיקר ברמות השכר הנמוכות.

במרץ 2011 פרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת סימולציית פנסיה, על מנת להציג את אומדן קצבת הפנסיה החודשית בפנסיה צוברת של אישה עובדת עם ילדים, שהחלה להפריש פנסיה בגיל 30. הסימולציה חושבה על בסיס שיעורי ההפרשה המזעריים שנקבעו בהסדר פנסיה חובה.

מהסימולציה עולה שלשנות החיסכון ולשכר החודשי לפנסיה יש השפעה ברורה על הקצבה החודשית לאחר הפרישה. אלא שסימולציה זו, המשמשת לחיזוק עמדת התומכים בדחיית גיל הפרישה לנשים, אינה מציגה את תמונת המצב המלאה. על מנת לבחון את כדאיות דחיית הפרישה אין להסתפק בבחינת גובה קצבת הפנסיה החודשית, שהרי יש לקזז את ההפסדים שנגרמו לחוסך כתוצאה מדחיית הפרישה: הפסד קצבת הפנסיה החודשית עד לפרישה, המשך ההפקדות הפנסיוניות עד לפרישה, וכן הפסד קצבת הזקנה מהביטוח הלאומי עד לפרישה.

הקרנות הוותיקות: דחיית פרישה מביאה להפסדים עצומים

בקרנות הפנסיה הוותיקות מדובר כבר באופרה אחרת, ומעטים היועצים הפנסיוניים שבאמת מבינים את כל הניואנסים ומכירים היטב את התחום על מנת לתת ללקוח ייעוץ מדויק. בקרנות הוותיקות יציאה לגמלאות לפני גיל פרישה כחוק גוררת אחריה קנס, ולכן מומלץ להימנע מלפרוש לפני גיל 62 לנשים ול-67 לגברים, תוך בחינה של כל מקרה לגופו כמובן. עם זאת, אלמגור סבור שבכל מקרה יש לפרוש לפנסיה ביום בו מגיעים לגיל פרישה כחוק, וכל דחייה נוספת צפויה להביא להפסדים כספיים משמעותיים.

"גם אם רוצים להמשיך לעבוד אחרי גיל פרישה כחוק, יש לשקול בכל מצב להפסיק להפקיד כספים לקרן פנסיה ותיקה, ולהתחיל להפקיד את הכספים בקרן פנסיה חדשה או בקופת גמל", אומר אלמגור. "רבים אינם יודעים זאת, אבל בקרן פנסיה ותיקה ניתן לקבל קצבה רטרואקטיבית למשך 7 שנים. כך, אישה שמגיעה לגיל 62 ומעוניינת להמשיך לעבוד, תוכל להפסיק להפקיד כספים בקרן הוותיקה, להתחיל להפקיד בקרן פנסיה חדשה, ולאחר 7 שנים לכל היותר לקבל רטרואקטיבית את קצבת הפנסיה מהקרן הוותיקה. במקביל היא תוכל גם ליהנות מקצבת פנסיה מקרן הפנסיה החדשה או מחיסכון הוני נוסף".

לא מעט חוסכים בקרנות הפנסיה הוותיקות מקבלים ייעוץ להמשיך לבצע הפקדות מינימליות בקרנות על מנת לשמור על זכויותיהם. מדובר במהלך שעלול להביא לצניחה דרמטית בקצבת הפנסיה העתידית, שכן חישוב הקצבה נעשה לעתים על בסיס שנות השכר האחרונות של החוסך.

בקרנות הפנסיה הוותיקות היו קיימות עד אוקטובר 2003 שתי שיטות חישוב: במקפת וקג"מ היתה נהוגה שיטת הממוצעים, ובכל יתר הקרנות הוותיקות היתה נהוגה שיטת 3 השנים האחרונות. לפי השיטה השנייה, חוסך שמשכורתו יורדת במשך 3 השנים האחרונות לפני הפרישה יקבל קצבה קטנה יותר, קל וחומר במקרה בו הוא מבצע כאמור הפקדות מינימליות ללא הקטנת היקף המשרה "רק לצורך שמירה על זכויותיו", כעצת אחיתופל.

לדברי אלמגור, במקרה בו חוסך הפקיד במשך 35 שנים לפנסיה והגיע ל-70%, לרוב יהיה נכון עבורו להמשיך לבצע הפקדות אם כספיו מנוהלים במקפת או בקג"מ שמחשבות את הקצבה לפי שיטת הממוצעים, וברוב המקרים לא יהיה נכון עבורו להמשיך לבצע הפקדות אם כספיו מנוהלים בכל אחת מיתר קרנות הפנסיה הוותיקות שמחשבות את הקצבה לפי שיטת 3 השנים האחרונות.

האמור לעיל ניתן כמידע בלבד, ואין לראות בו משום ייעוץ או המלצה לנקיטת פעולה. 

<< לחצו לצפייה בכתבות בנושא פנסיה וגמל >>