אושר סופית: יישור קו בין גמלאי השירות הציבורי לשירות הביטחון
מעסיקולוג10:58
לא תופחת קצבת הפנסיה התקציבית של עובד בשירות ציבורי שפרש לגמלאות ושב לעבוד בשירות במקום עבודה אחר | אושרו בקריאה ראשונה הרחבת הזכאות לדמי מחלת ילד ואיסור חיוב הורה שכול לפרוש לגמלאות
מליאת הכנסת אישרה אתמול (ג') בקריאה שנייה ושלישית בתמיכה של 17 חברי כנסת את ההצעה לתיקון חוק שירות המדינה (גמלאות) שהונחה על שולחן הכנסת על ידי ח"כ דוד אמסלם (הליכוד), לפיה לא תופחת קצבת הפנסיה של כל עובד בשירות ציבורי שפרש לגמלאות וששב לעבוד בשירות במקום עבודה אחר. עלות הצעת החוק היא 2.5 מיליון שקל בשנה.
כיום קצבת הפנסיה התקציבית מופחתת בכל מקרה בו גמלאי שב לעבוד בשירות המדינה, אולם החוק החדש קובע כי היא תופחת רק במקרה בו הגמלאי שב לעבוד במקום העבודה שממנו פרש.
"התברר לי שגופים רבים וגדולים, בהם כוחות הביטחון, קיבלו פטור מהפחתת קצבת הפנסיה", הסביר ח"כ אמסלם. "וממי בכל זאת מפחיתים? מעובדי רשויות מקומיות ומעובדי מדינה. זה אבסורד שמפחיתים מהקצבה של גננת לשעבר, ששכרה עומד על 4,500 שקל בחודש, ולא מפחיתים מקצבה של בכיר בשירות הביטחון שגובה שכרו הוא 45,000 שקל בחודש".
הרחבת זכאות דמי מחלת ילד
ובתוך כך, מליאת הכנסת אישרה אתמול בקריאה ראשונה בתמיכתם של 21 חברי כנסת את הצעת החוק הקובעת זכאות לדמי מחלה בשל מחלת ילד מהיום הראשון בו נעדר לסירוגין אחד ההורים.
במקרה בו הורים מחליטים לחלוק באחריות לטיפול בילדם החולה ולהיעדר מעבודתם לסירוגין, שניהם לא יהיו זכאים לתשלום דמי מחלה ביום הראשון להיעדרות כל אחד מהם מעבודתו, ובימים השני והשלישי להיעדרות כל אחד מהם הם יהיו זכאים רק למחצית דמי מחלה.
כעת מוצע לקבוע שהזכות לדמי מחלה עקב היעדרות בשל מחלת ילד תינתן לשני ההורים גם אם ניצלו את זכותם לסירוגין, כאשר חישוב דמי המחלה יחל מהיום הראשון שבו נעדר אחד מבני הזוג בשל מחלת ילדם.
כעת מוצע לקבוע שהזכות לדמי מחלה עקב היעדרות בשל מחלת ילד תינתן לשני ההורים גם אם ניצלו את זכותם לסירוגין, כאשר חישוב דמי המחלה יחל מהיום הראשון שבו נעדר אחד מבני הזוג בשל מחלת ילדם.
"המצב החוקי כיום, אינו מעודד הורים לחלוק באחריות הטיפול בילדם החולה שכן לו יחלקו באחריות, יפסידו סכום ניכר מדמי המחלה המגיעים להם", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק. "הורות פעילה של שני ההורים היא גם אינטרס ראשון במעלה לחברה, לילדות ולילדים ולהורים עצמם, ובפרט נוכח רצונם של גברים לממש את ההורות שלהם. ההסדר החוקי הקיים תורם לקיבוע וחיזוק סטריאוטיפים מגדריים לגבי חלוקת התפקידים במשפחה, מונעת מאבות לשהות במחיצת ילדיהם החולים ומשמרת את הפערים המגדריים המזיקים בשוק העבודה".
"עם כל הכבוד לטופסי הדיווח שההורים מעבירים על כך שבן הזוג לא נעדר במקביל, צריך לוודא שהם לא עושים חאפלה עם הילד", אמר בשבוע שעבר במהלך הדיון בהצעה נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש. "אתם נאיבים, לכולם ברור שיש שקרים בנושא הזה. בחצי מימי המחלה שאנשים מצהירים עליהם הם לא חולים באמת. ייצא שבן הזוג עם השכר הגבוה ייעדר יותר, כי זה משתלם יותר. צריך להכניס לחוק קנס של 1,000 שקל או ערך שבוע עבודה אם יתברר שהעובד משקר. על מעסיקים אתם משיתים קנסות במיליונים".
בנוסף אישרה מליאת הכנסת אתמול בקריאה ראשונה בתמיכה של 15 חברי כנסת את ההצעה לתיקון חוק גיל פרישה, לפיו מעסיק שיש לו למעלה מ-20 עובדים לא יהיה רשאי לפטר עובד שהוא הורה שכול שהגיע לגיל פרישה ועבד במקום העבודה 6 חודשים רצופים לפחות.
להוראה זו נקבעו 5 חריגים: מצב בו העובד הפסיק לעבוד מרצונו; הוא אינו כשיר להמשיך בעבודתו בהתאם לקביעת רופא תעסוקתי; התנהגות חמורה של העובד; נסיבות כלכליות מיוחדות בעסק; הפסקת פעילות קבועה, פשיטת רגל של המעסיק או פירוק העסק.
מוצע שההסדר יחול גם על פיטורי עובד סמוך להגיעו לגיל הפרישה, אלא אם כן יוכח שלא נעשו כדי להתחמק מהוראות החוק.
לפני כ-40 שנה נקבע בחוק שמעסיק אינו רשאי לפטר עובד ששכל את ילדו במערכה צבאית, ושהוא מחויב להמשיך להעסיק אותו למשך 5 שנים נוספות לאחר גיל הפרישה.
הצעת החוק מבקשת לקבוע מנגנון דומה לזה הקיים על הורים שכולים שילדם נספה במערכה צבאית, ולהחיל אותו על כלל ההורים השכולים. הצעת החוק תועבר כעת לדיון בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
